הופ קטנטנים: טייני פינגרז מנגנים מוזיקה מעולם אחר
טייני פינגרז יהיו המופע המרכזי במסיבת יום ההולדת של קול הקמפוס, אבל מה שמעסיק אותם היא "תחושת ההזיה שמרחפת מעל היומיום בישראל". ראיון
הראיון עמם נקבע לשעות הצהריים המוקדמות משום שבהמשך אותו יום ערכה הלהקה באולפני התחנה ג'אם סשן בשידור חי. מחר (שישי), במסיבת יום ההולדת של קול הקמפוס שתתקיים במועדון הבלוק בתל אביב, המופע המרכזי יהיה של טייני פינגרז, שנבחרה להרקיד את ההמונים. בחירה מתבקשת עבור מי שחפץ להביא לקהל מאזיניו תופעות אינדי חמות בזמן אמת.
לפני כשנה הצטרפו הקלידן נמרוד בר והזמרת דניאלה ססיליה תורג'מן אל הגרעין המייסד של ההרכב שקיים כבר שלוש שנים וכלל את הגיטריסט אורן בן דוד, הבאסיסט בועז בנטור והמתופף טל כהן. זה היה אמור להיות חיבור אד הוק שיתפוגג כעבור הופעה אחת בפסטיבל אינדינגב 2010, אולם הלופים האלקטרוניים של בר והשירה הייחודית של תורג'מן הוסיפו ללהקה איכות נוספת שלא היה אפשר להתעלם ממנה. התגובה של הקהל היתה מיידית.
"ברגע אחד צמחנו כמו שלא צמחנו במשך חודשים", מעיד בן דוד. המסע שערך ההרכב הגיע לאחד משיאיו באינדינגב האחרון, כשטייני פינגרז עלו לבמה והציפייה הדרוכה שהורגשה על הרחבה מולם התפרקה לכאלף פרודות אנושיות משולהבות שנענו לצלילים שבקעו ממערכת ההגברה באקסטזה.
זה היה מפגן עוצמה מרשים גם משום שהמוזיקה של טייני פינגרז לא תואמת את קונבנציות הרוק המוכרות. זו מוזיקה אינסטרומנטלית בעיקרה, המשלבת מהלכים ועוצמות של רוק עם פסיכדליה והשפעות ניכרות של אלקטרוניקה. באלבום, ולרגעים גם בהופעה, כל רצועה משתלבת באופן
"אני אוהב לשמוע ולנגן מוזיקה שמכניסה אותי לעולם אחר", חושף בנטור. "זה גם המקור לשם האלבום: זו מוזיקה שמעניקה תחושה של ריחוף בחלל ושאפשר לצלול לתוכה, להיכנס דרכה למסלול אחר ולצאת ממה שקורה". בן דוד רואה את נקודת המוצא למסע דווקא במקום אחר. "מאוד מעסיקה אותנו תחושת ההזיה שמרחפת מעל היומיום בישראל", הוא מספר. "נדמה לי שכולנו שותפים לתחושה הזאת. אנחנו גם מדברים על זה בינינו. יש לנו איזה היעדר כיול עם המציאות. זה כמו משחק מחשב. המציאות עבורנו היא סוג של פיקציה. אנחנו מתעסקים לא מעט גם בממד האנרגטי שלה. זה גם המקור לתחושה הפסיכדלית במוזיקה שלנו. זו פסיכדליה עמוקה, לא של אפקטים; פסיכדליה של גואה".
"נראה לפעמים שאנשים חווים את המציאות בלי ניסיון להבין אותה", מוסיף אסף בן דוד, מנהלה של הלהקה ואחיו של אורן. "הרבה פעמים אתה לוקח משהו פיזי ומנסה להפשיט אותו, ולא תמיד זה מתיישר עם ההיגיון. ואז זה נראה מופרך".
חלק מהמופרכות הזאת קשורה למצב הפוליטי בישראל?
אורן בן דוד: "אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה באופן ישיר, אלא במהות הפוליטית. אנחנו מתעסקים בצורה, במשחק שכולם לוקחים בו חלק ורובנו לא תמיד מבינים מה זה בכלל".
תורג'מן: "אם אתה מחפש מסר אז אנחנו לא אנטי, אבל כן גלום במוזיקה אלמנט מחאתי, כי היא קוראת למציאות רחבה יותר. אני אישית רואה את החיבור הפוטנציאלי למציאות רחבה יותר וזה גם מה שאנחנו מנסים לעשות, להתחבר בעצמנו ולחבר את המאזינים שלנו למקום שמעבר, למקום שמכיר במעבר וחי אותו כמו שהוא".
ומההוויה הזאת נרקמת הופעה קוהרנטית?
בנטור: "לקראת ההופעה החזרות נעשות מסודרות וקפדניות מאוד. חלק מהותי מתהליך העבודה הוא לנגן עד שיקרה משהו. יש ימים שאתה יודע שלא ייצא כלום, אבל זה חי, זה דינמי".
ואיך ג'אם הופך לקטע מוקלט?
בר: "מישהו יכול להביא ליין גולמי מאוד וזה מתפתח על בסיס זה שכל אחד מכיר את הכלי שלו. הגענו למצב שיש הבנה בינינו מהם הסאונד והרוח של טייני פינגרז. לנו זאת אנרגיה ברורה מאוד".
בן דוד: "כמעט בכל חזרה אנחנו פותחים מיקרופון. יש לנו במחשב שעות של חומר ולפעמים אנחנו יושבים ומקשיבים להקלטה מלפני שנתיים. זאת מין אוטוביוגרפיה. עכשיו לדוגמה התחלנו לעבוד על קטעים חדשים ואפשר ממש לשמוע את האבולוציה בתהליך. זה נע לכיוון קצת אחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם