בובה זהב: מה סוד ההצלחה של ריהאנה?
איך הצליחה ריהאנה, רובוטית מהונדסת עם מבטא קריבי, להפוך לכוכבת מצעדים, מותג ואימפריה המגלגלת מיליונים, שמתחרה בביטלס בהכנסת שירים למצעד? התשובה מביכה בפשטותה, ואפילו סתם מביכה
>> ריהאנה - סתם כוסית או זמרת איכותית? ספרו לנו מה דעתכם בפייסבוק
במילים נוטפות הריר הללו מתאר הכתב רוס מקאמון הופעה של ריהאנה שנכח בה בקיץ האחרון בנאסאו קולוסיאום בלונג איילנד. הכתבה פורסמה בגיליון החדש של מגזין הגברים "אסקווייר", שבחר בריהאנה לאישה הסקסית בעולם כיום - כבוד שלווה בתמונת שער והפקת צילומים מפוארת של הכוכבת במערומיה, כשכל מיני חתיכות ג'יפה דבוקות לגופה.
אין מה לומר - היפהפייה מברבדוס נראתה סקסית ביותר בתמונות, ולא רק יחסית לבחורה ששחתה זה עתה בביוב. אבל בואו נמשיך בתיאור ההופעה: "היא תופסת את התחת הזוהר של עצמה - היא מתעסקת איתו, מציעה אותו - כאילו הוא נתח שייטל צלוי. היא משתופפת ומפשקת את רגליה, מניחה יד ביניהן, שם היא נשארת. מלטפת את שדיה. מקרבת את ראשה לאיבר מינו של נגן גיטרת הקלידים.

"ריהאנה לא ממש רוקדת. היא מפגינה תנועות. היא מתכופפת. צועדת. עוקבת. יושבת בפישוק רגליים על קנה של תותח ורוד ענק. רצה קצת פה ושם. אבל זה לא נקרא לרקוד. הכל ביחד מסתכם בבעבוע כוריאוגרפי. היא בוחרת נציג מהקהל כדי לקיים איתו סימולציה של סקס. היא מדריכה את הקורבן לעבר פלטפורמה במרכז הבמה. היא מורה לקורבן לשכב על גבו. היא יושבת עליו. היא מתחככת בו. החלק הזה הוא לא סימולציה".
כשנשאלה בראיון איך היא בוחרת את הנציג מהקהל שהיא הולכת לבצע בו את זממה על הבמה, הסבירה ריהאנה שזה נעשה באופן ספונטני. "אני בוחרת את הבנאדם לפי מי שנראה שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, או את מי שנראה לי שיהיה ממש נבוך מזה. כמו הגברים הזקנים האלה... זה קורע מצחוק".
השרמוטיזציה ההולכת וגוברת של ריהאנה היא חלק מתהליך הכרחי שכל כוכבת פופ עוברת בימינו ברגע שהיא הופכת, על פי חוק, מקטינה לבגירה. כך עשו לפניה בריטני ספירז וכריסטינה אגילרה. אם המיניות של כוכבת פופ קטינה עדיין מרומזת, מהרגע שהיא מגיעה לגיל שמותר להתחיל היא מחויבת להתלבש כמו יצאנית ולרקוד כמו חשפנית - רצוי בכלוב. הצהרת העצמאות של כוכבות פופ בימינו והפיכתן מנערות לנשים מלווה תמיד בסטריפטיז נועז. ובדרך כלל זה לא מספיק להיות זנותית בקליפים ועל הבמה - אפשר ורצוי לגבות את זה באיזה אקט סלאטי בחיים הפרטיים.
לעת עתה ויתרה ריהאנה על הטרנד של השנים האחרונות - להסתובב בלי תחתונים לרווחת עדשות הפפראצי. אם לא בא לה ללכת בעקבות בריטני, פאריס הילטון, לינדסי לוהן ועדי נוימן, זו זכותה. אבל היא כנראה הרגישה שהיא חייבת לפצות על כך במעשה אחר של החצנת המיניות, ומה יכול להיות יותר פשוט מלשים אלף אירו בחנות לצעצועי מין בפריז, כדי שכל העולם יקרא על זה למחרת?
נשאלת השאלה מה ההבדל בין ריהאנה לבין מה שכל כוכבת פופ שמוכרת סקס מאז מדונה ועד היום עושה. על פניו עושה רושם שכלום. לא רק שהיא לא עושה שום דבר שלא נעשה קודם, היא אפילו לא מאוד משכנעת כשהיא עושה את זה. אם המיניות המתפרצת של מדונה הייתה הצהרתית וכמעט אידאולוגית; אצל בריטני וכריסטינה אגילרה זה הרגיש כמו רצון אמיתי להראות שהן כבר לא ילדות אלא נשים; ואצל שאקירה זה היה קשור לאמריקניזציה שלה, נראה שלריהאנה אין איזה מניע פנימי שגורם לה להוריד את הבגדים בכל הזדמנות. היא פשוט עושה את זה כי זה מה שאומרים לה לעשות. מצד שני, אולי היינו צריכים להיות שם כדי להרגיש את את האימפקט של הופעתה של ריהאנה באזור חלצינו. אולי העובדה שהיא יותר יפה וחתיכה מכל קודמותיה הוא סוד הקסם.
על אנשי "אסקווייר", בכל אופן, ההופעה שלה הותירה רושם עמוק. "מדונה פעם עשתה גרסת לאס וגאס של המופע הזה", סיכם מקאמון את ההבדל בכתבתו, "אבל ריהאנה היא האלופה הבלתי מעורערת של הפופ החושני. ברגע הזה, בחדר הזה, היא המהות של זיון".
ומה עושה האלופה הבלתי מעורערת של הפופ החושני אחרי כל הסימולציות המלוכלכות, ואחרי שהיא שרה את כל הטקסטים המתגרים שלה (על כך שהיא מקווה שיש לו מספיק גדול ושהוא יוכל להעמיד אותו)? היא עוצרת לרגע את ההופעה כדי למסור ד"ש לאמה ולסבתה, שנמצאות בקהל. בלי בושה. והרגע המשונה הזה מסכם טוב יותר מכל דבר אחר את הדיסוננס שבבסיס אישיותה של ריהאנה - ילדה טובה ברבדוס שמנענעת את עכוזה לפרנסתה ולא ממש מבינה עד הסוף את המשמעות של מעשיה על הבמה.
"בסוף ההופעה אני לא מרגישה כאילו הייתי דבר כזה סקסי", אמרה ריהאנה למקאמון. "באמת, אני בכלל לא חושבת על זה. אלא אם כן מדובר בשיר שממש דורש את זה, כמו 'Skin' או 'S&M', או כשאני עושה קאבר ל-'Darling Nikki' (שיר של פרינס, ד"ק). יש חלק בהופעה שנקרא 'סקס', שזה החלק המובן מאליו למיניות". כשמקאמון מתעקש שכל המופע הוא מיני, היא מסבירה שרק בחלק הזה המיניות היא מכוונת. בכל היתר, זה פשוט יוצא לה ככה.
וגם כשזה כביכול יוצא לה בטעות, נראה שריהאנה לא קולטת. היא פשוט בובה. היא עושה מה שאומרים לה ומחייכת בנימוס, גם אם מה שאומרים לה לעשות זה ללטף לעצמה את התחת. זה נראה לה כל כך מובן מאליו, שאין לה בעיה להזמין את סבתא לחזות בספקטקל.

הסיפור של ריהאנה - היפהפייה מברבדוס שהפכה לכוכבת מצעדים, דוגמנית, מותג ואימפריה המגלגלת מיליונים כבדים - הוא אחד מסיפורי הסינדרלה הגדולים ביותר בעולם הפופ של השנים האחרונות. רובין ריהאנה פנטי נולדה בסיינט מייקל, באי ברבדוס שבאוקיינוס האטלנטי, לפני 23 שנה. בגיל 16 נסעה לאמריקה כדי לפצוח בקריירה כזמרת בעזרת מפיק שגילה אותה במהלך חופשה בברבדוס. אודישן מוצלח בפני כוכב ההיפ הופ ג'יי-זי, שהיה אז ראש חברת התקליטים דף ג'ם, השיג לה חוזה הקלטות עוד באותו לילה.
בזמנו, כל הסיפור היה נראה חשוד. כולם היו בטוחים שלג'יי-זי יש מניעים נסתרים בהחתמתה של ריהאנה ושהילדונת הולכת לגנוב לביונסה את הגבר. "זה היה ברור ש'מובן שהיא הייתה מוכרחה למצוץ לג'יי-זי כדי לקבל את החוזה'", אמרה ריהאנה בזמנו על הקשר בינה ובין ג'יי-זי בראיון ל"גרדיאן" הבריטי. "השמועה הזאת נפוצה בכל ברבדוס, וזה היה כל כך מגעיל, שזה גרם לי להרגיש ממש מוזר - אפילו ליד ג'יי-זי התנהגתי מוזר. לא הייתי מסוגלת להסתכל לו בעיניים. ואז יום אחד הוא קרא לי ואמר, 'תקשיבי, את לא יכולה לתת לשמועות האלה להשתלט עלייך, את לא יכולה להיות מושפעת מכל דבר שיש לאנשים להגיד'.? ומאז השמועות האלה התחילו להצחיק אותי".
בדיעבד אנחנו יודעים שהחשדות היו בלתי מבוססים. כנראה שג'יי-זי באמת האמין בכישרונה של ריהאנה, או לפחות ביכולתה להפוך לכוכבת ענקית ורווחית. וההימור שלו יותר מהשתלם. כמה שבועות אחרי ההחתמה יצא לרדיו הסינגל הראשון שלה, "Pon de Replay", בעל ניחוח הדאנסהול. אלבום הבכורה שלה, "Music of the Sun", שיצא בקיץ 2005, היה הצלחה עצומה. וההצלחה רק גדלה וגדלה.
בשש השנים שעברו מאז סינגל הבכורה שלה ידעה ריהאנה להיטי ענק כמו "Umbrella", שמכר בארצות הברית פלטינה משולשת, ו"Disturbia", שמכר פלטינה מרובעת. עד היום מכרה ריהאנה יותר מ-20 מיליון אלבומים ו-60 מיליון סינגלים. היא האמן הצעיר ביותר בהיסטוריה שהכניס 11 סינגלים למקום הראשון במצעד האמריקאי, והיא האמן השני (אחרי הביטלס) שהצליח להצעיד 20 להיטים בטופ-10 של המצעד בפרק הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה של מצעד הבילבורד.
אבל איך היא עושה את זה? זה שהיא לא זמרת גדולה זה לא סוד, וגם אופי אין לה. היא אף פעם לא אומרת שום דבר שחורג מהקלישאות הלעוסות ביותר. בראיונות היא נשמעת כמו רובוט עם מבטא קאריבי, ונראית כמו מוצר מתוכנת. גם קייטי פרי היא לא זמרת גדולה, אבל יש לה הומור ואישיות כריזמטית. גם לכריסטינה אגילרה אין יותר מדי אופי, אבל היא יודעת לשיר. למדונה יש ביצים ופה גדול ולבריטני יש - או לפחות היה - חן כובש של תיכוניסטית כל-אמריקאית. נשאלת השאלה מה יש בריהאנה שהופך אותה לכזאת כוכבת גדולה?
ובכן, היא כוסית שמנוהלת נכון. יש לה מפיקים וכותבי שירים שיודעים לספק את הסחורה, נתונים גופניים מרשימים, קורטוב של אקזוטיקה, שיק טבעי ולוק מנצח שרק מתפתח ומתפתח. לצד היותה כוכבת פופ השכילה ריהאנה להפוך גם לאייקון אופנה. בתחילת דרכה לבשה ריהאנה בת ה-17 ג'ינסים רפויים וחולצות בטן זעירות. המהפך החל כעבור שנה כשהופיעה בתוכנית TRL של MTV בשמלת מחוך-חזייה מסאטן בצבע ורוד זוהר של דולצ'ה וגבאנה ונעלי עקב של ג'וספה זאנוטי. מאותו רגע היסטורי, שסימן אותה כפאשיוניסטה בהתהוות, ריהאנה לא הביטה לאחור. אין ספק שהבחורה יודעת עם איזה סטייליסטים לעבוד, ומאז היא רק המשיכה להשתכלל ולא הפסיקה להפתיע, כשהיא מדלגת בקלילות בין יצירות הוט-קוטור אלגנטיות או אוונגרדיות לאופנת רחוב טרנדית.

אף יותר מעניין מהלבוש שלה הוא השיער שלה - ככל הנראה השיער המדובר ביותר מאז זה של ג'ניפר אניסטון בניינטיז. ריהאנה הגיחה לחיינו בשיער ארוך, ומאז היא משנה תספורת וצבע שיער כל יומיים, כשבהופעות היא גם נעזרת בפאות, מה שהופך את קרנבל הפריזורות שלה לעוד יותר מבלבל.
בהתחלה היא הסתפרה לקארה בשביל העטיפה של אלבומה השלישי, "Good Girl Gone Bad". אחר כך היא הסתפרה קצר. התספורת הקצרה הפכה לPixie Cut - קצוץ מאחורה עם שיער מדורג בצדדים ופוני מקדימה. מאז הספיקה לעבור למוהוק פאנקיסטי ועוד שלל יצירות שונות שאין להן שום קשר לשיערה המקורי. השינוי המדובר ביותר התרחש בשנה שעברה, כשהיא צבעה את שיערה לאדום-לוהט - צבע שהיא נשארה בו זמן רב, וניסתה איתו אינספור תספורות ותסרוקות.
אחרי כמה שנים של טרנדים אקסצנטרים, משהו השתנה. בתקופה האחרונה השיער שלה כבר לא מפוסל, אלא הרבה יותר טבעי, ובכלל הלוק שלה הפך להרבה יותר קז'ואל וכאילו לא מתאמץ, גם אם לא פחות סקסי.
אבל החיים של ריהאנה לא היו רק בקרדי וקולה. לצד הצלחה חסרת תקדים ידעה הכוכבת גם רגעי שפל, שהגדול בינהם הגיע בתחילת 2009, כשנפלה קורבן למקרה של אלימות דומסטית. האקס שלה, זמר האר נ' בי כריס בראון, הרביץ לה במכונית בדרכם חזרה ממסיבה שנערכה ערב לפני טקס הענקת פרסי הגראמי. תצלום משטרתי של ריהאנה, בפנים נפוחות וחבולות, דלף לאינטרנט. התקרית הציתה פרשה מתוקשרת היטב, חזרה של ריהאנה אל החבר המכה ואחר כך פרידה ממנו, כשהבינה, לדבריה, שהיא צריכה לשמש דוגמה ולהפוך לדוברת הנשים המוכות.
תשעה חודשים אחרי התקרית, ואחרי שריהאנה התראיינה למגזין "גלאמור" ואמרה "הדבר החיובי שיצא מהסיפור שלי הוא שאנשים יכולים ללמוד מזה. אני רוצה להעניק כמה שיותר תובנות לנשים צעירות, כי אני מרגישה שאני מייצגת קול שלא ממש נשמע. עכשיו אני יכולה לעזור לדבר בשם הנשים הללו", יצא אלבומה הרביעי, "R Rated". האלבום היה יותר קודר ואפל ואלים מכל מה שריהאנה הוציאה עד אז, אבל לא בטוח שזאת הייתה תגובה ישירה לפרשה - הרי ריהאנה ניסתה להפוך לילדה רעה עוד קודם לכן (לא סתם קראו לאלבומה השלישי "Good Girl Gone Bad").
אבל אם הפרשה הייתה אמורה להפוך את הצד האפל של מי שהתחילה בתור גירסה קאריבית של נערת דיסני לאמין יותר, גם זה לא ממש קרה. אין ספק שריהאנה פספסה כאן הזדמנות לומר משהו אמיתי על הטראומה שעברה. מצד שני, זה לא כאילו מישהו ציפה מהבובה ריהאנה לעשות את זה.

שנה אחרי "Rated R" יצא אלבומה החמישי, "Loud", ועתה מגיע האלבום השישי, "That Talk Talk". במסגרת מסע יחסי הציבור של האלבום החדש נסעה ריהאנה בסוף ספטמבר לצפון אירלנד. היו לה שלוש הופעות סולד-אאוט באצטדיון אודיסי ארינה הענק בבלפסט, ועל הדרך צילמה באזור קליפ לסינגל המקדם את האלבום, "We Found Love", בבימויה של במאית הקליפים מלינה מטסוקאס, שחתומה על כמה מהקליפים הפרובוקטיביים הקודמים של ריהאנה.
פקק התנועה שיצרו נהגים סקרנים בכביש שסמוך לשדה השעורה שבו צולמה אחת הסצינות היה עניין די צפוי. מה שהיה פחות צפוי זה שבעל השדה יגיח בטרקטור שלו ויבקש מריהאנה, העטויה בביקיני, להתלבש. לא הרבה גברים היו נוהגים כמוהו, אך החוואי הנוצרי בן ה-61, אלן גרהם, דרש מריהאנה לכסות את עצמה ומהצוות להפסיק לצלם. "ההתנהגות שלה הייתה בלתי הולמת", הסביר אחר כך לתקשורת. הוא הוסיף שריהאנה הבינה את עמדתו ומיד כיסתה את חמוקיה, ואמר שהוא לא מאחל לריהאנה וחבריה כל רע, אבל מקווה שהם ימצאו את אלוהים.

מה שהוא לא יודע זה שריהאנה מביאה איתה את אלוהים מהבית. אם הוא היה קורא את הכתבה ב"אסקווייר" הוא גם היה יודע שהיא נושאת שתי תפילות - אחת למענה ואחת למען הקהל - לפני כל הופעה. מיד אחרי שהיא מורידה שוט של אלכוהול כדי להרגיע את עצביה. לאחר שהחוואי המצפוני סילק את ריהאנה המתערטלת מהשדה שלו, נמשכו הצילומים באולפן סגור בבלפסט, תוך שמירה על סודיות מוחלטת לגבי תוכן הצילומים. ומהו אותו תוכן שערורייתי? סקס וסמים כמובן. לאו דווקא בסדר הזה.
כיאה לרטרו ניינטיז המשתלט עלינו, הקליפ של "We Found Love" מרגיש כמו אנגליה 1996 הרבה יותר מאשר כמו אמריקה 2011. הוא נפתח בקריינות בריטית מוזרה - משום מה במקום שריהאנה תקריא בעצמה את המונולוג על שברון לב שפותח את הקליפ, התפקיד ניתן לדוגמנית הבריטית אגינס דיין - ובהמשך מגיע מונטאז' של סצינות רומנטיות וסקסיות המתודלקות על ידי סמים. שוטים של אישונים מורחבים וחופני כדורים לא משאירים מקום לדמיון, וביחד עם השיר הרייבי כל העסק לגמרי נראה כמו "טריינספוטינג".
במהלך הקליפ מתחרמנת ריהאנה עם מי שמגלם בו את בן זוגה - הדוגמן/מתאגרף הבריטי דאדלי אושונסי, שאמור להיות מעין כפיל של כריס בראון. היא גם רבה איתו בתוך אוטו (מזכיר לכם משהו?), משתוללת איתו ברייב ניינטיזי כהלכה ומקבלת ממנו קעקוע ביתי על התחת. הליהוק של אושונסי התברר ככל כך מוצלח, עד שבעקבות הצילומים - בהם השניים הכירו לראשונה - ניצת בינו לבין ריהאנה סיפור אהבה מתוקשר. לאחרונה השניים נראים מתמזמזים בשלל לוקיישנים, ודווח גם על מסע שופינג מרשים שהם ערכו ברחוב אוקספורד בלונדון, בו ריהאנה קנתה לחבר החדש כל מה שהוא רצה.
אין ספק שהקליפ של "We Found Love" הוא לא חינוכי - לעשות סמים, לגנוב מוצרים מהסופר, לרקוד על שולחנות במזללות, להתפשט בפומבי ולעשן קופסה שלמה של סיגריות בבת אחת אלה אקטים מאוד לא מומלצים. וכצפוי, נציגי ארגוני נשים וארגונים נוצריים מיד הזדעקו לנוכח הקליפ המזעזע שמשחית את הנוער.
כדי להרגיע את ההורים המודאגים ואת המצנזרים למיניהם, קודם כל נשלף קלף המטאפורה. בדיוק כמו שכריסטינה אגילרה טענה לפני עשור ששם אלבומה "Stripped" מתייחס להתערטלות נפשית ולא פיזית - על אף שהקליפ המוביל מתוכו מתרחש במעמקי תעשיית הסקס התאילנדית - מתעקשת ריהאנה שהסמים בקליפ של "We Found Love" הם מטאפורה לרכבת ההרים הרגשית של מערכת יחסים לא בריאה.
"זה כנראה אחד הקליפים הכי עמוקים שעשיתי אי פעם", היא אומרת. "כל הקליפ הוא על אהבה ועל איך שהאהבה היא כמו סם. אתה ממש קולט את זה מהקליפ". וזאת לא הפעם הראשונה שריהאנה משווה את האהבה למשהו קיצוני ולא בריא. לפני שנתיים היא כבר דימתה את האהבה למשחק רולטה רוסית בסינגל Russian Roulette.
אם הסמים בקליפ הם רק מטאפורה אז אי אפשר לטעון שהסרטון מעודד שימוש בסמים, אבל בהחלט אפשר לומר שהוא עושה גלוריפיקציה ליחסים רומנטיים קיצוניים והרסניים. וגם לזה יש לריהאנה ולבמאית הקליפ תשובה. לדעתן ההפך הוא הנכון - עובדה שריהאנה עוזבת את החבר הרכושני שלה בסוף הקליפ. האזכור למערכת היחסים שלה עם כריס בראון כבר בפנים.
למי ששכח, אחרי שבראון הודה בבית משפט בתקיפה חמורה ובאיומים ונידון לשישה חודשי עבודות שירות ולחמש שנות מאסר על תנאי, ריהאנה, שעדיין אהבה אותו, חזרה אליו. אך מהר מאוד היא התעשתה והחליטה לעזוב אותו. לטענתה - לא משום שהפסיקה לאהוב אותו, אלא כי הבינה שההחלטה לחזור אליו משמשת דוגמה רעה לנערות במצבה. "הבנתי שההחלטה האנוכית שלי, שנבעה מאהבה, עלולה להסתיים במותה של נערה", היא אמרה בראיון טלוויזיוני לדיאן סוייר
ברשת ABC, " ולא יכולתי להקל בכך ראש. לא הייתי מסוגלת להיות אחראית לכך שאני אומרת
להן לחזור אליהם. אפילו אם כריס לא היה מכה אותי שוב, מי מבטיח שהם לא יהרגו אותן?".
גם אחרי שבראון הלך עם אמא שלו להתראיין אצל לארי קינג כדי להתנצל, לספר שהוא גדל בבית שבו אביו החורג הכה את אמו, ולומר לריהאנה שהוא אוהב אותה, ריהאנה עמדה על שלה והתעקשה לשמש דוגמה לכל אישה מוכה באשר היא, ולא לחזור אל הגבר המכה, גם אם לבה נשבר ולפעמים "היא הייתה רוצה את כל הדברים הרעים ההם בחזרה, כדי לקבל את הטובים", כמו שאומר המונולוג של אגינס דיין בתחילת הקליפ. נקווה שדאדלי אושונסי יצליח להשכיח מלבה של ריהאנה את כריס בראון. ושהוא יתייחס אליה יפה יותר, כמובן.
