משפחה בהפרעה: הטלוויזיה עוברת ליחידים
בשנות השבעים נתבקשו רשתות הטלוויזיה בארה"ב לייסד "שעת צפייה לכל המשפחה." היום, משפחות כבר לא צופות יחד בטלוויזיה והתוכניות בפריים טיים מכוונות לבודדים. האם זה עומד להשתנות?
>> בואו לעשות לנו לייק בפייסבוק
קצת רקע, למי שעדיין לא מכיר: תוכנית הפריים טיים הזאת, שמקודמת בכבדות על ידי רשת פוקס ומשווקת כ"בית קטן בערבה עם דינוזאורים," היא סדרת אקו-אקשן-הרפתקאות שנבנית סביב דמותה של משפחה בת חמש נפשות, שנוסעת בזמן 85 מיליון שנה אחורה כדי להעניק לאנושות הזדמנות שנייה בשמירה על כדור הארץ. נתוני הרייטינג של התוכנית, שבין מפיקיה הרבים ניתן למצוא את סטיבן שפילברג ואת נשיא ניוז קורפ לשעבר פיטר צ'רנין, היו איתנים, אבל עד כה הם לא מספיקים כדי ליצור גל העתקות של תוכניות שמתאימות לכל המשפחה.
במקום זה, חלק גדול מהבאזז של עונת הסתיו התרכז בשורה של סדרות בכיכוב נשים מתחכמות, כמו ,"2 Broke Girls", "New Girl" ו,"Whitney" או בגרסאות חדשות וירודות של "המלאכיות של צ'ארלי" (שכבר בוטלה) ו"החשוד העיקרי" (שנאבקת על חייה). חלפו הימים שבהם סדרות אמריקאיות כמו "שפץ ביתך" או "המופע של ברני מק" חיזרו בלי בושה אחרי כל המשפחה. חוץ מ"טרה נובה" ועוד קומץ נבחר של סדרות, תוכניות על משפחות - ועבור משפחות - הן
המחסור הזה משקף שינויים מוכרים בתרבות הפופולרית בעשורים האחרונים, ולא נראה שהמצב עתיד להשתנות בקרוב. "מאוד קשה ליצור תוכנית שתפנה לבסיס משפחתי רחב," מסביר בראד אדגייט, אנליסט בהורייזון מדיה בניו יורק. "הרעיון שמשפחות יושבות בסלון וצופות יחד באותה תוכנית נעשה יותר ויותר רחוק מהמציאות. תוכניות הפכו למכוונות נישה ולהיפר ממוקדות, ונהיה קשה להרים תוכנית שתפנה לכל קבוצות הגילים והמינים."
אחת הסיבות לכך שמשפחות כבר לא יושבות בהרכב מלא מול הטלוויזיה היא כי העידן הדיגיטלי - אייפוד, משחקי וידיאו, רשתות חברתיות - יצר הרבה מאוד אלטרנטיבות בידוריות. וזה עוד בלי להזכיר את התכניות המגוונות בטלוויזיה בכבלים. בזמן שקהל הטלוויזיה התפזר, הפרוגרמינג הפך ליותר ויותר ממוקד לצופה הבודד, ופחות ופחות לקבוצות.
גם היחידה המשפחתית עצמה השתנתה מאז אמצע שנות השבעים, אז לחצה רשות התקשורת הפדרלית (ה-FCC) על שלוש הרשתות הגדולות לייסד "שעת צפייה לכל המשפחה" בין 8 ל9- בערב. בארבעת העשורים האחרונים - בעוד שיעור הגירושים והמשפחות החד-הוריות מטפס בהתמדה - אחוז הילדים מתחת לגיל 18 החיים במשק בית עם שני הורים ירד מ85- אחוז לכ67- אחוז.
את שורשי מותו של הפרוגרמינג לכל המשפחה ניתן לאתר גם במתח המתמשך שבין הרשתות הגדולות לקהילה היצירתית, שנעה לכיוון אפל וקיצוני יותר - בייחוד לאור עליית כוחן של תחנות הכבלים בהוליווד. הקהלים הבוגרים הולכים על תכנים בוגרים יותר, כמו המאפיה ב"אימפריית הפשע" של HBO או מעבדת המת' של המורה ב"שובר שורות" של .AMC אפילו סדרות שנראות ידידותיות לכל המשפחה כמו "משפחה מודרנית" ו"גלי," משחקות עם תכנים מיניים טעונים ועם שפה שלא תמיד מתאימה לילדים.
לדעתו של היסטוריון הטלוויזיה טים ברוקס, תכניות ריאליטי כמו "אמריקן איידול," שנתפסות כמתאימות לכל המשפחה, תופסות את המשבצת הזאת. "אפשר לראות בתוכניות כאלה בעיקר ילדים מהוגנים ונקיים שמנסים להצליח בכל מאודם," הוא מסביר, "והקהלים ממילא לא מבדילים בין תוכנית מתוסרטת לתוכנית ריאליטי." ואולם, אפילו בתכניות האלה יש רגעים שיכולים לעורר את זעמם של ההורים. בפיילוט של ,The X Factor לדוגמה, היה מתחרה שהוריד את מכנסיו תוך כדי הופעה - מה שגרם לשופטת פאולה עבדול לעזוב את כסאה (בשידור צונזרו אבריו הפרטיים של המתחרה).
עניין המחסור בטלוויזיה לכל המשפחה מטריד במיוחד את מליסה הנסון, האחראית על התקשורת ב"מועצת ההורים לטלוויזיה," שקראה לאחרונה להחרים את The Playboy Club שבוטלה לאחרונה. "לא לכולם יש את האפשרות לקחת את הילדים לקולנוע," היא אומרת, "ולכן זה חשוב מאוד למצוא משהו שכל המשפחה יכולה לצפות בו בבית. יש רעב אמיתי לתכניות מהסוג הזה. הייתי רוצה שהוליווד תדאג פחות מהצורך להיות חדה ומקורית ותתרכז בסיפורים ובדמויות במקום בחילוקי דעות ובקונפליקטים."
"התיאבון לזה היה המניע העיקרי של פוקס לפתח את 'טרה נובה,"' טוען טרנס קרטר, סגן נשיא בכיר בפוקס לענייני פיתוח דרמה. "לפני שהעונה התחילה, כל המנהלים והבכירים ישבו ודיברו על מה שעשוי לעבוד, ובסופו של דבר ראינו שיש חלל ריק אמיתי בתחום הזה. 'אמריקן איידול' היא אחת התכניות לכל המשפחה האחרונות שנותרו, ורצינו לכבוש בחזרה את השדה של התכניות המתוסרטות. הזירה שבה התמקדנו הייתה הרפתקאות לכל המשפחה, בניגוד לאופרות סבון לכל המשפחה, שעשויה להבריח קהלים מבוגרים יותר. 'טרה נובה' עוצבה כמו סרט וצריכה להיראות על גבי המסך הכי גדול בבית, בתקווה שכל המשפחה תצפה בה ביחד."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם