חלומה של כל סבתא: על שידור הבחירות בעבודה
בוז'י הרצוג הגיע לאולפן של לונדון וקירשנבאום לבוש למופת, אבל ראש ממשלה או מנהיג מפלגה - הוא לא. על שידור הבחירות לעבודה בערוץ 10
אבל להיות ראש ממשלה או מנהיג מפלגה? זה כבר משהו אחר. בישראל בת זממנו, רק במפלגת העבודה או במרצ, מסוגלת דמות כמו של הרצוג להשיג 25 אחוזי תמיכה מכובדים. אבל כיוון שבסיס התמיכה הציבורית של המפלגה היום הוא בערך 10 אחוזים, ולא 40 אחוז כמו לפני 30 שנה, מדובר בסוג מועמד לא רלוונטי לתפקיד של מנהיג לאומי.
אם היתה מוקמת בישראל ממשלת טכנוקרטים שתפקידה לפרק בירוקרטיות, עם שמונה שרים בלבד, יעילה וקומפקטית כמו בשווייץ, הייתי בוחר בהרצוג ללא היסוס, לאייש את אחד מהתיקים האלו, וברור גם שהוא היה מצטיין בהם. הוא חרוץ, האגו לא מנהל אותו, ואפילו הדימוי הנסיכי שלו, כבן של נשיא ונכד של רב ראשי, לא הפריע לו ליטול לעצמו את המלאכות שהיו שמורים לשרים שוליים או נציגים של ש"ס - למשל משרד הרווחה.
אבל בישראל החמה והמותקפת - כשארדואן נובח מכאן, אחמדניג'אד נוער משם וטנטאווי מותח את הגומיות במכנסי הדגמ"ח הצבאיים שלו - הרצוג נתפס כסוג של יוסי ביילין. וכמו שאמרו פעם חכמים, פה לא יעזור שום בנון, פה צריך רמונט.
כשאנחנו מסתכלים מעט קדימה ליום בו יציג את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו או ללבני, הכריזמה הלא נוטפת של הרצוג לא בדיוק עוזרת לו. ראיתם פעם את הרצוג ממש כועס? תודו שזה לא עובד. בישראל האדוקה, הלאומנית והדתית יותר מאי פעם, יחד עם הסביבה הים תיכונית המחוספסת הזאת, על רקע ניסיונותיו של הטורקי הזה להפוך לגמאל עבדל נאצר חדש, קשה לקבל עכשיו את סבר פניו הנעים של הרצוג כתשובה ציונית הולמת.
אם משרת ראש המפלגה הסוציאליסטית בדנמרק, נורבגיה או הולנד פנויה עכשיו, הייתי ממליץ לו ללכת על זה. סיכוייו שם לנצח, טובים ביותר. זה לא אומר שמתחריו מושלמים. חסרונותיהם צועקים למרחוק. יכול להיות אפילו, שהרצוג
ולמרות החמולה של עודה, שהביאה לפרץ 470 קולות רק בג'לג'וליה, לעומת 11 קולות בערך, שנספרו להרצוג (כולל קולות החיילים) בכל המגזר, אל לו לבוז'י להיכנס למרה שחורה מדי, כי חמולות וקבלני קולות מכל הסוגים, והצבעה מאורגנת יש בכל מגזר ובכל מפלגה ב-12 השבטים כאן, כולל בחצי המנשה.
ב"ערב חדש" פתח עמיר פרץ בלוחמה פסיכולוגית נגד יחימוביץ', ולמרות שהוא תמיד מקפיד לומר שהוא מאלה שמכניסים את השד העדתי לבקבוק, הוא די נהנה מזה שעידן קוולר ואראל סג"ל הוציאו לו את הערמונים מהאש בעצמם. לקחי העבר מלמדים, שמי שמתחיל ללכלך על הצד השני, מפסיד במערכה. במיוחד כשמדובר עכשיו בניסיון לצוד את התומכים הנטושים של בוז'י.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם