הכיפה שנתביישה: על סיקור פרשת צנעני ודומרני
הכיפה היא אחד התכשיטים הבולטים ביותר בימים אלה באולמות בית המשפט בפרשת מרגלית צנעני
בעזרת השם. דומרני בבית המשפט
כל הארחי-פרחי המוכרים של ימי החול ישבו שם, חובשים כיפות לבנות, עטופים בטליתות ומתפללים באדיקות גדולה, כאילו היו צאצאיו של האדמו"ר מסדיגורא, מאמינים בני מאמינים בכך שהיום הזה ימחל על סדר יומם הזדוני. עוד במוצאי החג אפשר היה לצפות בהם יושבים על הברזלים, עדיין בכיפות ובטליתות, זוממים כבר את מה שיעשו ביום שאחרי.
הכיפה היא גם התכשיט הבולט ביותר בימים אלה באולמות בית המשפט בפרשת מרגלית צנעני. הכיפה מתקשה לכבוש את עלבונה, מודעת כל כך לזילותה, כשהיא מופיעה, קטנה אבל בולטת כל כך, על פדחתו העצומה של שלום דומרני, הלבוש חולצת טריקו ממותגת בצבע כחול. היא, הכיפה, שואלת את עצמה בוודאי מה היא עושה פה על הראש של האיש הלא מגולח הזה.
עם או בלי קשר לדומרני, אחד המקורות הראשונים המייחסים חשיבות דתית לחבישת כיפה מגיע מהאמורא רבי נחמן בר יצחק, שהחוזים בכוכבים ניבאו לו שיגדל כגנב, ולכן אמו דאגה שיכסה את ראשו ליראת שמיים ויבקש רחמים כדי שלא יגמור באמת כפושע. מי יודע, אולי יתחולל יום אחד נס וגם דומרני יהיה בסוף אמורא.
או למשל הכיפה על ראשו של משה קצב, לבנה כזאת עם עיטורים ורדרדים, שובבים, ממש מהאגדות, שעה שהוא בוטש בסנדליו בדרכו לבית הכנסת שליד הבית בקריית מלאכי. ביהדות האמיתית והלא מתחזה, כך אמרה לי אתמול בת בני עקיבא, אין גנבים, אין נוכלים וגם לא אנסים.
ביהדות שהיא מכירה המצוות שבין אדם לחברו חשובות יותר מאשר בין אדם למקום, כלומר, לאלוהים. לכן כל החשודים או המורשעים הללו, שאפילו את הדמות התמימה ביותר באגדות הילדים, "כיפה אדומה", הפקיעו לצורכיהם, צריכים להבין שהכיפה הזאת על הראש מול מצלמות הטלוויזיה מצטלמת עליהם נורא, שהם לא עוברים איתה מסך, ואם תשאלו אותי - היא מקטינה את הסיכוי שלהם אצל השופטים. ואצל השופטים הדתיים אפילו יותר.
אתמול, אצל לונדון וקירשנבאום, התארחו עורכי הדין הפליליים אביגדור פלדמן וששי גז. שני הסנגורים, כל אחד בדרכו, המעיטו באופן טבעי בערכו של כתב האישום נגד צנעני.
בעוד גז נחשב ממולח, אבל פורמליסט להחריד ובעל יכולת ביטוי צנועה במיוחד, עמיתו פלדמן הוא טיפוס ציורי, שלמרות מעמדו לא לוקח את עצמו ברצינות יתרה. אתמול הוא הרגיש בטוח מספיק להתבדח על חשבונו של דומרני, שהנה יש מצב שהוא עובר מעסקי הסחטנות לאמרגנות.
גז הוא מסוג אותם מייצגי עבריינים שמייצרים אצל הצופה בבית תחושת רתיעה בגלל נטייתו לדבר על מרשיו כחברים במקהלת "פרחי לונדון", פלדמן האינטליגנטי כמעט מקפיד להעביר את תחושת הקבס שהוא חש, כמונו, כלפי הטיפוסים שהוא מייצג, ובכל זאת, מכיוון שהוא גםצריך להתפרנס מהדרעק הזה, הוא לפחות עושה את זה בסטייל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם