דרמה תקופתית: על המועצה לביקורת סרטים
גיל ממוצע: 50 ומעלה. מספר החברים: 14. מספר אנשי הקולנוע: 1. סיפורה המוזר של המועצה לביקורת סרטים, שהחליטה להגביל את הצפייה בסרט "השוטר" מגיל 14 "בגלל הטיימינג"
בעקבות זאת בחנה המועצה את החלטתה בשנית והחליטה להגביל את הצפייה בסרט מגיל 14.
"השוטר" מספר על טיפולה של יחידת משטרה בחבורת אקטיביסטים רדיקלית, שיוצאת כנגד הסדר הכלכלי-חברתי הקיים באמצעות אלימות נגד עשירים. "יש שם אלימות קשה, חוטפים טייקון ישראלי באמצע חתונה ויורים בו מטווח אפס", מסביר עו"ד ניסים אבולוף, בן 69, שחקן עבר בקבוצת הכדורסל של מכבי ירושלים, חבר לשעבר בהנהלת בית"ר ירושלים, איש ליכוד ותיק - ויו"ר המועצה לביקורת סרטים ב-15 השנים האחרונות.
עו"ד חיליק גוטמן, ממלא מקומו של אבולוף וחבר ותיק נוסף במועצה, מוסיף: "בנוסף לסצנת החטיפה של הטייקון והרצח שלו ושל מלצר שנכח באירוע, יש סצנה אלימה נוספת שבה השוטרים פורצים למקום שבו האקטיביסטים מחזיקים את אחד החטופים שלהם. בשני המקרים לא מדובר באלימות יוצאת דופן שלא ראינו בסרטים אחרים בשנים האחרונות, ישראלים וזרים, אבל הנימוק של חברי המועצה שתמכו בהגבלת גיל הצפייה היה הקונטקסט של התקופה. הם חששו שהסצנות האלה יעודדו צעירים לירות בעשירים כחלק מהמחאה החברתית. זה ענין של טיימינג, כי אם 'השוטר' היה יוצא לפני שנתיים או שלוש הוא לא היה מוגבל לשום גיל".
את דבריו של גוטמן מחזק הטיפול ב"המחנכים", סרטו של הבמאי הגרמני האנס ויינגרטנר מ-2004. הסרט מספר על חבורת פעילים פוליטיים צעירים שנוהגת לפרוץ לבתי עשירים ולהשאיר להם הודעות מטיפות נגד קפיטליזם חזירי, ובהמשך גם חוטפת באיומי אקדח גבר עשיר בגיל העמידה ומחזיקה אותו בכוח בבקתה מבודדת. כש"המחנכים" הגיע לישראל הוא נבדק על ידי המועצה ואושר להקרנה ללא הגבלת גיל, אף שהוא מציג את האלימות כאמצעי לגיטימי להשגת מטרות אידיאולוגיות.

מיהם חברי המועצה לביקורת סרטים, שיודעים לנחש מתי עלולים צופי הקולנוע בישראל לשאוב השראה מהמוקרן על הבד ולצאת חלילה למסעות רצח אנטי קפיטליסטיים ומתי יראו בתמונות בידור דמיוני בלבד? המועצה מורכבת מ-14 מומחים מתנדבים מתחום המשפטים (כמו עורכת הדין ארנה לין והמשפטנית יהודית קרפ), החוק (את המשטרה מייצג הקרימינולוג עוזי סנדורי), החינוך (דורית באלין, המפקחת על לימודי תקשורת וקולנוע במשרד החינוך) ואיש קולנוע אחד בלבד, המרצה אילן אבישר מאוניברסיטת תל אביב. החברים פועלים בהתנדבות תחת משרד הפנים, מתוקף חוקים מנדטוריים משנת 1927 ותקנות מעודכנות יותר משנות ה-70 וה-80. גילם הממוצע גבוה מ-50.
על כל הסרטים שמוקרנים באופן ציבורי בישראל לקבל רישיון מהמועצה, וזו רשאית להגביל את גיל הצפייה בסרט מגיל 14, 16 או 18. בסמכות המועצה גם לפסול סרטים או לדרוש לצנזר קטעים בעיתיים מתוכם אך היא ממעטת להשתמש בזכות זו (עד סוף שנות ה-80 פעלה המועצה גם בתחום התיאטרון). הסרט האחרון שפסלה המועצה היה "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי (2003), אך בהמשך אישר בג"ץ את הקרנתו. קודם לכן נפסל "אימפריית החושים", הסרט הארוטי של הבמאי היפני נגיסה אושימה, אלא שגם במקרה זה פסל בג"ץ את החלטת המועצה ואישר להקרינו.
כל סרט שמגיע לישראל מוקרן מול ועדת משנה של המועצה, שמונה לרוב שלושה אנשים. ועדה כזאת צפתה ב"השוטר" בשבוע שעבר והחליטה, ברוב של שניים מול אחד, להגביל את הצפייה בו ל-18 ומעלה;
הסרט "קראש" של דיוויד קרוננברג מ-96', שהציג חבורת אנשים שמגיעים לסיפוק מיני בעקבות השתתפות בתאונות דרכים יזומות, הוגבל לצפייה מעל גיל 16. אנשי המועצה הביעו אז חשש שהסרט יסית את בני הנוער לנהוג בחוסר אחריות. גוטמן: "היה פעם שופט שאמר: 'אני לא יודע להגדיר פורנוגרפיה אבל יודע לזהותה כשאני רואה אותה'. לרוב נגביל לגיל 14 או 16 סרטים עם אלימות קיצונית או סצנות מין קיצוניות. מה זה אומר? התאכזרות לילדים או לבעלי חיים, סצנות מין עם קטינים, דברים שנחשבים פליליים. הכמות של המין או האלימות בסרט פחות רלוונטית בקביעה על הגבלת הגיל לעומת התוכן. עשר סצנות מין בין זוג נשוי פחותות מסצנת מין אחת בין מבוגר לילדה".
יתכן שמה שהכשיל את "השוטר" הוא הממד הנבואי בסרט, שנכתב וצולם הרבה לפני שפרצה המחאה החברתית. האם ההגבלה מגיל 14 תפגם בהצלחת הסרט, שאמור לעלות לאקרנים באוקטובר? יש הטוענים שדווקא ההיפך יקרה: ממילא רק מספר מועט של בני 14 ומטה היו צופים בסרט, אך כעת, הודות לפרסום שקיבל הסרט מהמועצה, ינהרו לראותו אלפי צופים מבוגרים סקרנים. "זה מקדם המכירות הטוב ביותר", אמר השבוע בחיוך אחד מחברי המועצה.