דו קרב בצהרי היום: על סינמטק נתיבות

לא אהבת הקולנוע היא שהביאה את ראש עיריית נתיבות לפתוח סינמטק חדש במרחק נסיעה של עשר דקות מהסינמטק הגוסס של שדרות, אלא הבעיה הדמוגרפית

עופר מתן | 25/8/2011 10:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, צועד באיטיות לעבר הרחבה שבחזית הסינמטק החדש בעירו. טקס הפתיחה מתחיל בעוד כשעה ובינתיים זוהר נע במרחב הכניסה לבניין, סורק כל מטר בחוסר שקט. הוא לא מוטרד מתוכניית "פסטיבל ירושלים בנתיבות", שמקרין ממיטב סרטי הפסטיבל שננעל בחודש שעבר, או מסוג היין שיימזג בקבלת הפנים אליה תגיע שרת התרבות לימור לבנת. מבטו נוחת על עמוד תאורת רחוב שניצב על המדרכה ממול הכניסה הראשית.
 
"מה זה זה? זה לא נראה טוב", הוא אומר לאחד מנושאי כליו. על העמוד מתנוססות בלבן המילים "יריב אדרי, אייל טרבלסי, הפועל באר שבע", כיתוב שלדעת זוהר "פשוט לא מתאים פה". הוא דורש שעד מחר ייצבע המפגע. עובד העירייה עושה תנועה שנראית כמו רישום ההוראה בפנקס דמיוני, וזוהר ממשיך בסריקה. הוא חולף על פני מופע הפסלים האנושיים-אשה בלבושה כמו מרלין מונרו ושני גברים בבגדי צ'רלי צ'פלין וג'יימס בונד- ומהנהן. מהם הוא מרוצה.

אין דרך אחרת להסביר את בניית הסינמטק בנתיבות, מרחק 10 דקות נסיעה מסינמטק שדרות, מלבד העובדה שמדובר בגחמה אישית של זוהר. אף שאין עוררין כי הגחמה מבורכת בפני עצמה, קשה לאמוד את מידת נחיצותה; אחרי הכל, שתי עיירות פיתוח צמודות שבהן חיים 50,000 תושבים, חלקם חרדים, אינן זקוקות בדחיפות לאולם קולנוע נוסף שמקרין סרטי איכות. אלא שזוהר שם בראש סדר העדיפויות העירוני את פיתוח חיי התרבות, הספורט והפנאי, ומיקם את הסינמטק החדש בלב קריית הספורט שכוללת גם מגרשי טניס וכדורגל; בקרוב תתחיל גם בניית היכל התרבות. הרצון שלו לבנות תשתיות לתרבות בעיר משתלב עם הרצון של לבנת לפתח את התרבות בפריפריה, וזהות האינטרסים הולידה את הסינמטק החדש.

"בצעירותי בנתיבות", מספר זוהר, בן 55, " היינו הולכים לקולנוע 'שביט', שהיה אולם מפואר של 500 מושבים, עד שנסגר לפני 25 שנה. אני מאמין שאפשר למשוך את תושבי נתיבות בחזרה לקולנוע, לראות סרטים פופולריים ואפילו סרטי איכות, אבל אני בהחלט בונה גם על אנשים מחוץ לעיר שיבואו, יתרשמו מנתיבות וממה שיש לה להציע ובתקווה יבחרו לעבור לחיות פה".

כשזוהר מדבר על משיכת אורחים מבחוץ הוא רומז על שאיפתו להביא חילונים לנתיבות כדי להיאבק בגידול הקהילה החרדית בעיר, שעולה לעירייה כסף בשל ההקלות הרבות להן היא זוכה בתשלומי הארנונה. כשהוא נשאל על המימון השנתי שבכוונתו להעניק לסינמטק החדש - להבדיל מעמיתו השדרותי דוד בוסקילה שמסרב לממן את הסינמטק בעירו - הוא מסביר: "לי יש יותר חרדים ממנו, כך שלמרות שבנתיבות יש 31 אלף איש ובשדרות רק 21 אלף, להם יש יותר הכנסות מארנונה. ועדיין, אני משקיע יותר כסף בפיתוח התרבות".

מי שצופה מהצד ברגשות מעורבים בפתיחת הסינמטק בנתיבות הוא בני כהן, מנהל הסינמטק בשדרות, שנמצא בסכנת סגירה בשל המצוקה הכספית. "לראש העיר שלנו יש את הקשיים שלו", הוא מזכיר, "ונכון לעכשיו אנחנו לא מקבלים מימון מהעירייה, אלא רק הקלות כמו פטור מארנונה. הפתיחה של הסינמטק בנתיבות היא בהחלט תוצאה של ראש עיר שמשוגע לדבר, והבעיה היא שזה כבר סינמטק שלישי שמצטרף לרשימת הסינמטקים הארצית (בנוסף לאלה שבחולון ונצרת - ע"מ) מבלי שמשרד התרבות מגדיל את תקציב מימון הסינמטקים. שמע, אני אוהב את אנשי נתיבות, אבל באמת לא חושב שיש מקום לשני סינמטקים פה באזור. חלק גדול מהקהל הפוטנציאלי חופף".
יהודה לחיאני
גחמה מבורכת. יחיאל זוהר ודוד גברו יהודה לחיאני
תהליך שלוקח זמן

ההוד וההדר של טקס פתיחת סינמטק נתיבות - לבנת ממקמת מזוזה על דלת הבנין, ראש העיר גוזר סרט, נאומים ומופע של כנר וירטואוז - מביכים משהו את דוד גברו, מנהל הסינמטק החדש. גברו, 32, הוא במאי מוערך שסרטו "סיסאי" זכה בפרס הסרט התיעודי בפסטיבל ירושלים ב-2005 וסרטו החדש "ירוק, צהוב אדום", שעקב אחרי קבוצת היפהופ של עולים אתיופיים מנתיבות זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בקולנוע דרום בשנה שעברה. חוץ מזה הוא מלמד עיצוב פסקול בחוג לקולנוע במכללת ספיר. בין מכובדי העירייה והעיתונאים בטקס הוא מסתובב במכנסיים קצרים וכפכפים. סימה לוי, מנהלת המתנ"ס המקומי, ניסתה לשכנע אותו לעבור לבגדים ייצוגיים ולא הצליחה, וגם לבנת עצמה גילתה שהוא מעדיף להיטמע בקהל מאשר לעמוד על הבמה.

האתגר הגדול של גברו, תושב נתיבות זה 22 שנה, הוא לגרום לתושבי עירו לצפות בקולנוע איכות. "זה תהליך שלוקח זמן", הוא מסביר, "וברור לי שהדרך לעשות את זה היא לשלב סרטים סינמטקיים לצד סרטי מיין-סטרים. בחודשיים האחרונים היינו בהרצה והבאתי להקרנה את הסרט 'סטפ אפ' שמיועד לבני נוער ומילא את האולם ביותר מ-100 צופים . זה סרט שלא הייתי בוחר להביא בעצמי, אבל כשראיתי כמה הנוער התלהב הבנתי שצריך גם כאלה. לעומת זאת, בהקרנת 'על אלוהים ואנשים'

של הבמאי הצרפתי קסבייה בובואה היו 6 צופים בלבד".

גברו מאמין שהטעות של סינמטק שדרות, שלא מצליח לגרור את תושבי עירו לראות סרטי איכות, היא בהיעדר קשר עם הקהילה. המחיר האטרקטיבי של הכרטיסים בסינמטק נתיבות- 10 שקלים לכל ההקרנות - אמור לחזק את הקשר הזה, ונוסף לכך גברו מתכנן להביא תנועות נוער, מכינות וגרעיני נח"ל באזור להקרנות באופן קבוע.

האם כל זה יגרום לתושבי נתיבות לנהור לסינמטק? מישל בוקובזה, הבעלים של קולנוע "שביט" שניצב בגאון במרכז העיר בשנים 72'-86' והקרין סרטי אקשן, קולנוע טורקי ויווני וסרטים ישראליים, דווקא ממליץ לגברו "להקרין כל מוצ"ש סרט חוץ חדש ובכל השבוע לשים סרטים שאנשים אוהבים; בורקס,'קזבלן', זאב רווח וכאלה". מורן נגר, 22, ילידת העיר, סטודנטית לשיווק בספיר ומלצרית בסניף המקומי של רשת המבורגרים ארצית, טוענת ש"רק אם יהיו שם סרטים סבבה יש מצב שאלך. בסינמטק שדרות לא הייתי בחיים, ולנתיבות אלך אם ישימו דברים מגניבים. מה למשל? 'כוכב הקופים'".

לסרט שוודי בשחור לבן, לעומת זאת, היא לא רואה את עצמה מגיעה. "אם רוצים ללכת לסרט ולעשות מזה כבר יציאה אז הולכים לב"ש. אם בסינמטק יהיה גם קפה נחמד והמקום ייראה טוב, אז יש מצב שנבוא, אבל רק לסרטים נורמליים".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/cinema/ -->