מיכל הלב: מיכל אנסקי כובשת
מיכל אנסקי השתתפה כשופטת בפרק חצי הגמר של "מאסטר שף" האמריקאית האחרון ששודר, ואפילו דיברה בעברית
אני מודה, איני טורחת לראות את התוכנית הישראלית. יותר מדי סיפורים אישיים, פחות מדי אוכל. ובשביל סיפורים אישיים, כמובן, יש את הקרדשיאניות. אבל לתוכנית האמריקאית אני מרותקת לגמרי. מלבד גורדון רמזי, שמצליח לרתק אותי למסך גם ב"מטבחי הגיהנום" וגם בתוכנית הטראש שלו על מסעדות שהוא משפץ, ב"מאסטר שף" האמריקאית הכל זז מהר יותר, עם פחות אנשים שמתבכיינים שהלחם של אבא מזכיר את הלחם של סבא, ותסלחו לי אם אני נוסטלגית פחות מהרגיל היום.
בפרק האחרון של האמריקאית, חצי הגמר, התארחה מיכל אנסקי כשופטת. כמובן שאם שולחים מישהו מהארץ, ישלחו את הבחורה היפה. אז את מי ישלחו? את השופט המלא? את השופט שאינו מפסיק לדבר? את השופט החביב אך העממי? לא, ישלחו את השופטת הנאה, המשכילה, שנראית טוב במיוחד בנעלי סטילטו. היי, אני לגמרי בעד הבחירה. תראו לאומות העולם שגם אצלינו יש כוסיות.
כוסיות בצד, מיכל אנסקי הייתה בחירה מעולה. לתוכנית
הגיעו שלושה שופטים מצרפת, הודו וישראל, נוסף על שלושת השופטים הקבועים של התוכנית (ג'ו בסטיניאץ', גראהם אליוט וגורדון רמזי). השף גורדון רמזי הציג את מיכל אנסקי כ"מיקל אנסקי, כתבת אוכל מפורסמת". השף אליוט תיאר אותה כ"אישה הראשונה בישראל שהקימה את שוק האיכרים", ורמזי הוסיף "היא בעצם תנ"ך אוכל מהלך".
אנסקי הציגה את עצמה בפני המתמודדים ב"שלום" בעברית, והוסיפה שהיא שופטת ב"מאסטר שף" הישראלית. המצלמה אהבה את אנסקי הרבה יותר מאת השופט ההודי המסכן, שזכה לכשני שוטים קצרים. אמרנו כבר החלטה נבונה?
אנסקי התנסחה באופן ברור ורהוט לגבי המנות. היה ברור מה היא אהבה ומה לא, ומדוע. כשהשופט ההודי דיבר והוסיפו כתוביות מתחת, חיכיתי בציפורניים כסוסות למיכל, שלא איכזבה ודיברה כמו שכל ישראלי היה שמח להתבטא וללא כתוביות. כשהיא קטלה את אחת המנות ורמזי כבש את פניו בידיו בבושה, וכביכול אישר שהיא צודקת בביקורת- זה היה שווה הכל. כי כשרמזי מאשר, וזה נדיר כמעט כמו הפעמים שהוא לא צועק "איט'ס רואו!", זה אומר שהיכנשהו, מישהו הכין ריזוטו בדיוק כמו שצריך.
כובש. גורדון רמזי
צילום: גטי אימג'ס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם