בי בי לשלטון: על ביווס ובאטהד
14 שנה אחרי הפרק האחרון, ביווס ובאטהד חוזרים לאויר הספה אותה ספה, הבטלה אותה בטלה והמוח אותו מיני-מוח, ורק הקליפים של נירוונה התחלפו חוף ג'רזי. האם ישרוד הצמד הניינטיזי את המעבר לעולם החדש? אם לשפוט על פי החולצות שלהם, לא כל כך בטוח
"ביווס ובאטהד" - שיש שתפסו אותה כסדרה מצוירת מפגרת לילדים ויש מי שהחזיקו ממנה סדרת אנימציה סאטירית גאונית - שודרה במקור בין '93 ל-'97 בערוץ MTV. מיד אחרי שירדה העלתה רשת פוקס את "המלך היל" - הסדרה הבאה של מייק ג'אדג', יוצר "ביווס ובאטהד". "המלך היל" שודרה במשך 13 עונות, עד השנה שעברה. עתה, כמעט 14 שנה אחרי ששני הטינאייג'רים המחוצ'קנים ירדו מהמסך, "ביווס ובאטהד" חוזרת לעונה חדשה בMTV בסתיו הקרוב.
אם לצטט את הגרסה העברית של ויקיפדיה, הרי ש"פרק טיפוסי של הסדרה מורכב ברובו מקליפים מוזיקליים, אשר ביווס ובאטהד צופים בהם ומשמיעים לגביהם הערות ילדותיות. בין קליפ לקליפ מוצגים מעלליהם של השניים בבית ובבית הספר והסתבכויותיהם התדירות עם הרשויות השונות. מאפייניהם המרכזיים של הגיבורים הם התעסקותם הכפייתית במין והאינטליגנציה הגבולית שלהם. הצמד זכה לפופולריות רבה בקרב בני הנוער האמריקאי ואף הכניס לעגה האמריקאית מגוון ביטויים עולבים כגון fartknocke ,buttmunch ו-bunghole. עם זאת, התנהגותם ההרסנית ואהדתם להבי מטאל אלים גרמו להורים רבים למחות נגד התוכנית".
אפשר לדמיין את הצחקוקים של ביווס ובאטהד נוכח ההגדרה הוויקיפדית. ובכל זאת - עם עובדות אי אפשר להתווכח, והן נכונות כולן גם לגבי העונה החדשה, שתעלה בארצות הברית ב-27 באוקטובר. מייק ג'אדג' השתתף לאחרונה בקומיק קון - ועידת הקומיקס השנתית הגדולה שמתקיימת בסן דייגו, קליפורניה, כבר 40 שנה - והציג בה קטע מפרק שישודר עם חזרת הסדרה. על פי הקטע שהוצג בוועידה, הבשורה הטובה - ואולי גם הרעה - היא שכלום לא השתנה.
החלק העלילתי של הפרק החדש ששודר בוועידה, "Holy Cornholio" שמו , לא מסגיר כי מדובר בפרק חדש. ביווס מבריג בטעות חייל צעצוע לכף ידו, באטהד צוחק עליו, השניים הולכים למיון, וחבורה של פנאטים דתיים בטוחים שביווס הוא המשיח בשל סימני הסטיגמטה שעל ידיו. שום דבר
גם בסיבוב הזה ישמשו ביווס ובאטהד מבקרי מוזיקה מטעם עצמם ויחוו את דעתם המלומדת על קליפים. החוקים על פיהם באטהד שופט את העולם שסביבו הם פשוטים: "אני אוהב דברים מגניבים. אני לא אוהב דברים מחורבנים". ביווס בדרך כלל מסכים איתו. בניינטיז הם אהבו מטאל, את הקצוות הכבדים של הגראנג' וגם היפ הופ - בעיקר גנגסטה ראפ - ושנאו פחות או יותר כל דבר אחר. אנחנו כמובן לא יכולים לחכות לראות מה יהיה להם לומר על ג'סטין ביבר. אך מכיוון ש-MTV הפכה לתחנה המשדרת בעיקר סדרות ריאליטי, הם כמובן יצפו גם בזה.
ביווס ובאטהד לא השתנו. הם לא גדלו, הם לא התבגרו, הסלנג שלהם לא התעדכן, והם עדיין לבושים אותו דבר. בעולם האמיתי הוחלפו מרבית ילדי המטאל בילדי אימו ובילדות היפסטריות, אבל ביווס ובאטהד בשלהם. כאילו אנחנו עדיין בניינטיז.
"תהיה להם אותה אינטליגנציה", אומר ואן טופלר, נשיא MTV. "הם אותם אידיוטים שיושבים על אותה ספה, ומעירים את ההערות שלהם דרך אותה פריזמה פשוטה". טופלר לא חושש שהקהל הצעיר לא יתחבר אליהם. "תראו כמה פופולריים 'סאות'פארק' או 'איש משפחה'. הבחורים האלה הם דמויות אהובות, וגם אם לא הכרתם אותם בסיבוב הראשון, לא לוקח יותר מ-30 שניות להתאהב בהם".
נשאלת השאלה מה הרלוונטיות שלהם היום. מה הם יכולים להגיד על התרבות של ימינו שהפאנל של "ינשופים" לא יכול? ולמה הם לא חזרו לפני חמש או עשר שנים? למה דווקא עכשיו? לשאלות הללו אין תשובות חד משמעית, אבל יש תאוריות למכביר.
ביווס ובאטהד היו תופעה ניינטיזית מובהקת. הם היו סלאקרים צעירים, שחגגו את האתוס הניינטיזי של להימרח על הספה ולא לעשות כלום. הם היו האחים הקטנים והפרחחים של בני דור האיקס. ויש להניח שחזרתם קשורה לחזרת הניינטיז באופן כללי. אם בעשור החולף נסחט הרטרו-אייטיז מכל הכיוונים, עתה הגיע הזמן לחזור לשנות התשעים. והחזרה לימי דור האיקס וחולצות הפלאנל כבר מורגשת באוויר.
בספטמבר יחגוג עולם המוזיקה 20 שנה לצאתו של Nevermind, האלבום השני של נירוונה, ששינה את פני עולם המוזיקה לנצח וריסק את הדיכוטומיה בין מרכז לשוליים. במקביל חוגג גם Ten, אלבום הבכורה של פרל ג?ם - להקת הגראנג? השנייה הכי גדולה אחרי נירוונה - יומולדת 20. ולא רק נוסטלגיקנים מעולם המוזיקה נזכרים בניינטיז, אלא גם עולם האופנה. לוק הגראנג' של שנות התשעים הוא אחד ממקורות ההשראה המרכזיים, הבולטים והמדוברים ביותר בקולקציות סתיו/חורף 2011 של כל בתי האופנה והמעצבים הגדולים. וריאציות על המשבצות של חולצות הפלאנל ועל שמלות הקומבינזון של קורטני לאב נראו בקולקציות הסתיו הקרוב של כולם - משאנל ומיסוני ועד אלטוזארה וסו.
אבל אלה לא רק הגעגועים לניינטיז. פרשנים אמריקאים סבורים שחזרתם של ביווס ובאטהד היא למעשה דרך עבור MTV להחזיר את הקליפים ללוח השידורים שלה בדלת האחורית. אם בעשור האחרון פינו הקליפים בערוץ את מקומם לתוכניות ריאליטי, עתה ביווס ובאטהד יישבו על הספה הבלויה שלהם ויסתלבטו גם על קליפים וגם על תוכניות ריאליטי. אפשר לראות בצעד הזה סגירת מעגל, שכן ביווס ובאטהד הם למעשה אלה שהפכו את MTV לערוץ שלא משדר רק קליפים. במידה רבה ביווס ובאטהד אחראים להולדתן של תוכניות המקיימות אודישנים למציאת חברה הכי טובה לפאריס הילטון או עוקבות אחרי תיכוניסטיות הרות.
למייק ג'אדג', לעומת זאת, יש תשובות פרוזאיות הרבה יותר. כשנשאל בפאנל בקומיק קון למה הוא מחיה את הסדרה, ענה ג'אדג' שהוא הרגיש שהוא חייב להחזיר את צמד הלצים כי נראה היה לו ש"הטלוויזיה נעשית חכמה מדי". "הפסקתי כי הרגשתי מיצוי", ענה ג'אדג' בתשובה לשאלה למה הפסיק את התוכנית מלכתחילה, "ואז המשכתי לכתוב רעיונות וכל הזמן חשבתי לעשות סרט. ואז 'המלך היל' נגמר והם פנו אליי, וחשבתי שיהיה כיף לעשות את זה. אני מניח שהתשובה היא: אני נהנה לעשות את זה. אני גם אוהב להרגיש שביווס ובאטהד הם בעצם חסרי זמן. כבר עברתי את גיל 30 כשהתוכנית התחילה, לא ידעתי מה מגניב. לפולי שור הייתה תוכנית שהייתה להיט וכל מה שהוא אמר היה בעגה קליפורנית כזאת, וחשבתי לעצמי, 'אני לא יכול להתחרות בזה'. אז עשיתי את זה מאוד פשוט".
עם סיומה של "המלך היל", מייק ג'אדג' היה צריך למצוא משהו למלא בו את הזמן, ולשמחתו ואן טופלר בדיוק חשב שהגיע הזמן להחזיר את "ביווס ובאטהד". לפני כחצי שנה התראיין טופלר למגזין ה"רולינג סטון" וסיפר שהרעיון להחזיר את "ביווס ובאטהד" צמח במוחו כשנה קודם לכן באיזה לילה שסבל בו מנדודי שינה: "אכלתי קורנפלקס מהקופסה וזפזפתי בין הערוצים, עד שראיתי קליפ של ליידי גאגא. ואז בא לי הרעיון. הרגשתי שיש דור שלם של אמנים חדשים, ומה שחסר לעולם זה את נקודת המבט שרק ביווס ובאטהד יכולים לספק".
בקטע מהפרק החדש ששודר באינטרנט רואים את ביווס ובאטהד מסתלבטים על ההפקרות המינית המפורסמת של סנוקי ושאר בנות "חוף ג'רזי" - סדרת הריאליטי המצליחה והמדוברת בעולם, העוקבת אחרי שמונה גווידוס וגווידטס חרמנים אחול-בלוע שגרים בבית אחד. בקטעים מהפרק שנחשפו בקומיק קון, השניים צפו גם בקטעים מסדרות הריאליטי, Mom 16 and Pregnant ,Teen וסדרת סרטי "דמדומים,? קטע שבו הצמד מחפש מישהו שיהפוך אותם לערפדים כדי להשיג בחורות.
"הפעם הם יצפו ב"חוף ג'רזי", בקרבות UFC (סוג של היאבקות המשלבת אמנויות לחימה - ד"ק) ובקטעי וידאו שאנשים מעלים ליוטיוב, בנוסף לקליפים", חשף טופלר. "את הכל הם יראו על מסך הטלוויזיה שלהם, גם אם זה מגיע מיוטיוב, כמו קטעים מטופשים של חתולים מנגנים".
ביווס ובאטהד עצמם אולי יצפו בקטעי יוטיוב בטלוויזיה, אבל בניגוד לשני הנערים שנצמדים להרגליהם הישנים, MTV לא מתכוונים להישאר מאחור, ובהחלט מתכננים לקדם את העונה החדשה באופן ויראלי. "אנחנו הולכים לזרוע זרעים של הדמויות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר בנוסף לשידורי טלוויזיה מסורתיים, ואולי גם בקולנוע", אמר טופלר. "הפורמט מתאים מאוד לאינטרנט כי הוא בנוי מקטעים קצרים".
"חוף ג'רזי" הרגיש לי כמו שיחוק", אמר מייק ג'אדג' ל-Weekly Entertainment על התוספת החמה לרפרטואר של ביווס ובאטהד. "לא ראיתי את זה לפני כן. התחלתי לראות את זה בדי-וי-די. אני לא מרגיש טוב אחרי שאני צופה בזה, אבל המשכתי לצפות בזה".
אמנם הפרשנות של באטהד למהות של "חוף ג'רזי" משעשעת - "זה כמו אילן יוחסין של המשפחה שלך אם המשפחה שלך הייתה מורכבת מזונות", במילותיו של המאסטר - אבל קשה לא להרגיש איזשהו דיסוננס בין ההומור הניינטיזי שלו ובין האקלים התרבותי העכשווי. בניינטיז צחקו ביווס ובאטהד על טראש אמיתי - על קליפים נחותים של אמני יורופופ דלוחים או על הבומבסטיות של להקות מטאל מנופחות שיער שדופקות סולואים של שעה. היום, עושה רושם, כבר אין דבר כזה טראש אמיתי. כל טראש הוא מכוון, מודע לעצמו ומלווה בקריצה. אנשים צופים בתוכניות הריאליטי של MTV מתוך מודעות מלאה לכך שמדובר בזבל. המציצנות הטבעית של הצופה ההדיוט בימינו מהולה בהומור "הפוך על הפוך".
כבר לא צריך להיות היפסטר כדי לצפות בזבל באופן מודע. היום זה כבר לא נחשב לפדיחה לצפות בטלוויזיה נחותה - טראש הוא הבון-טון החדש. לכן להצביע על תוכנית כמו "חוף ג'רזי" ולומר שהיא טראשית זאת אמירה ריקה וחסרת ערך. כשביווס ובאטהד הצביעו על תופעות תרבותיות נחותות בניינטיז זה היה שנון ולפעמים אפילו אמיץ. לצחוק על סנוקי שהיא שרמוטה זה לא שנון. זה מובן מאליו.
הדיסוננס הזה בין התקופה שבה ביווס ובאטהד התעצבו ובין התרבות העכשווית מורגש גם בלבוש שלהם. ביווס עדיין לובש חולצה של מטאליקה ובאטהד עדיין לובש חולצה של AC/DC, אלא שבניינטיז - כשהשניים בחרו את הגרדרובה שלהם - החולצות האלה עדיין נלבשו ברצינות והעידו על לובשיהן כחובבי הלהקות הללו. זה היה הרבה לפני שחולצות מטאל נמכרו בזארה לאנשים שאין להם מושג במי מדובר, שלא לומר לפני שניתן היה לקנות בגדי תינוקות עם הדפסים כאלה ב-H&M בקניון עזריאלי.
גם סטיוארט, השכן החנון של ביווס ובאטהד, לובש בעונה החדשה את מה שהוא לבש בניינטיז: טי-שירט של להקת הרוק הכבד הלא קולית ווינגר (ג'אדג') הסביר בזמנו שהילד החנון לובש חולצה של ווינגר כדי להעניש את הלהקה על כך שהיא לא הסכימה שיצחקו עליה בתוכניות. ביווס ובאטהד חשבו שווינגר היא להקה של רכיכות, ובניינטיז זה היה נחשב לחטא גדול ללבוש חולצה של להקה כזאת.
בתרבות האירונית של היום, לעומת זאת, ללבוש חולצה של להקה גרועה נחשב לאקט חתרני ומגניב. מיותר לציין שהאירוניה העצמית הזאת, והדקויות התרבותיות של ההווה, לא הגיעו עד לפתח ביתם של ביווס ובאטהד. ראיית העולם שלהם עדיין ניינטיזית. ביווס ובאטהד שייכים לתקופה שבה סיינפלד לימד את העולם ציניות מהי. ובדומה לסיינפלד, בשנות התשעים ההתבוננות של ביווס ובאטהד על העולם, והפרשנות התרבותית שלהם, היו חדות ומדויקות. ביווס ובאטהד היו הילדים האידיוטים שצעקו שהמלך הוא עירום. אבל העולם השתנה. במקרה של החבר'ה מ"חוף ג'רזי" ושאר גיבורי התרבות של היום, ברור שהמלכים הם עירומים. אף אחד לא מנסה לטעון שהם לבושים. פאריס הילטון, בריטני ספירז ולינדזי לוהן אפילו הולכות בלי תחתונים. לכן נשאלת השאלה מה בדיוק יהיה לביווס ובאטהד להגיד עליהן שלא ידוע מראש?
העובדה שביווס ובאטהד מצוירים מעניקה להם את הפריבילגיה להישאר צעירים לנצח, אבל אין ספק שבעייתי להתבונן בטלוויזיה של היום בעיניים ניינטיזיות. מבקרי התרבות החדים של היום הם בלוגרים, שכבר מזמן לא יושבים על ס פה ובוהים במסך טלוויזיה ישן. על מנת ש לביווס ובאטהד מודל 2011 יהיה משהו עניין לומר על ההווה, התסריטאים יצטרכו לשים בפיהם של שני הפרחחים ת ובנות עכשוויות יותר, כאלה שהם לא באמת יכולים להגיע אליהן מתוך ראיית העולם שלהם. על כן האתגר התסריטאי העומד בפני כותבי העונה החדשה של "ביווס ובאטהד" יהיה גדול בהרבה מזה שהם עמדו בו בסיבוב הקודם.
קשה לדעת אם העונה החדשה של "ביווס ובאטהד" תטמון בחובה יותר מסתם נוסטלגיה ריקה לתקופה שעברה וכמה בדיחות טובות. אבל אנחנו מקווים לטוב. מי ייתן ומייק ג'אדג' יוכיח לנו שלא באמת צריך לפטופ, אייפון ובגדים מגניבים של אמריקן אפארל, כדי להבין היום מי נגד מי. מי ייתן וביווס ובאטהד יוכיחו שלא באמת צריך יותר משני ט מבלים מהניינטיז כדי לומר משהו ביקורתי ושנון על תרבות הטראש, שבימינו כולנו נהנים להתפלש בה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם