הדרך לגיהינום: על "מאה ימים"
"מאה ימים" מאת לוקאס ברפוס מתאר ביד כואבת ורגישה את הזוועות ברואנדה
"מאה ימים", לוקאס ברפוס, מגרמנית: טלי קונס, הוצאת בבל
צוהר לתרבות שונה. "מאה ימים" עטיפת הספר
הוא רואה בעבודתו כלי לשיפור חיי התושבים ודרך להביא אליהם את הקדמה וההתפתחות המערבית, אבל כפי שהוא עצמו אומר "לא הבנו את האנשים... לא ידענו מה מניע אותם מבפנים, אבל החיוך הנצחי הזה נעלם, הארץ הסירה את המסכה מפניה".
ואכן, דיוויד היה עד לרצח העם הנוראי שחוותה רואנדה בשנת 1994 כאשר אנשי הנשיא שכונו "קבוצת הקצרים" טבחו במורדים שהוגלו לאוגנדה בשנות ה-60 וכונו "קבוצת הארוכים". הסיפור כולו מבוסס על אירועים אמיתיים ועובדות היסטוריות. דיוויד לא התפנה עם שאר אנשי השגרירויות הזרות ובחר להישאר בקיגאלי בגלל אהבתו לאגת, ילידת המקום שלמדה באוניברסיטה באירופה אך נקלעה גם היא לדרמה. בשבילה "לא היו המהומות אלא משהו שמנע אותה מלחיות חיים תוססים", אבל בהמשך היא הצטרפה לאחיה ולמורדים. מבחינתו של דיוויד "מה שמדהים בסיפור שזה קרה דווקא לו, אדם שנדמה שלא נועד להכיר שום דבר שחורג מהמידה הרגילה של אסונות אנושיים... ודאי שלא נועד להיקלע לתהפוכות של פשע היסטורי".
דיוויד הסתתר במשך 100 ימים בבית מאסר, הבית שהוקצה למגוריו, כש"הדבר הכי נורא היה החושך, הלילה שירד על הארץ... וכיסה את הכל... כמו יריעת בד או גל של מזל רע". במהלך ימים קשים אלה חושב דיוויד על משמעות הנוכחות של הלבנים ברואנדה ומסכם "היינו שם מפני שתמיד היינו שם, מתחילת שנות השישים. זאת הארץ שלנו, היא שייכת לנו לא פחות משהיתה שייכת למקומיים... לא ניהלנו, כי אם ייסדנו, הושטנו יד עיצבנו".
מדובר בספר שפותח לקורא הישראלי צוהר לתרבות שונה ומראה לנו עד כמה נכונה האמרה הנדושה "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות". ובלשונו של דיוויד: "זאת לא היתה הכוונה שלנו, ללמד את רוצחי העם את מלאכתם. זאת בוודאי לא היתה אשמתנו אם עשו את הרדיו לכלי הרצח שלהם, אבל למרות זאת לא הצלחתי מעולם להיפטר מההרגשה שאני מאזין לפרוייקט מוצלח מאד של הלישכה... אנחנו לא מחוללים מרחצי דמים. את זה עושים אחרים. אנחנו שוחים בהם. יודעים היטב איך צריך להתנועע כדי לצוף למעלה ולא לטבוע ברוטב האדום".
הספר כתוב ביד כואבת ורגישה והתרגום של טלי קונס מצליח להעביר את דקויות הטקסט בחוכמה חמלה ולא מעט ביקורתיות על מעורבותם של מדינות אירופה הנאורות בזוועות המקומיות ברואנדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם