אם לא ה-: על האלבום של עידן רייכל
האלבום המשולש של עידן רייכל ממחיש באופן חזק וברור את היותו אחד היוצרים החשובים בארץ כיום (ההמשך בכותרת)
עידן רייכל, ''הביתה, הלוך חזור'' (הליקון)
לפני חפיפה. עידן רייכל יח''צ
כיום הוא אחד היוצרים המשמעותיים ביותר במוזיקה הישראלית, והוא אפילו הצליח להשתלב יפה בתעשיית מוזיקת העולם הבינלאומית. האלבום החדש שלו, "הביתה, הלוך חזור", הוא טור דה פורס שמסכם כמעט עשור של פרודוקטיביות מוזיקלית.
האלבום המשולש כולל בעיקר מונטאז' מרתק של הופעותיו המוצלחות ברחבי העולם, שבהן הוא מארח, בין השאר, מוזיקאים ממאלי, קולומביה ורואנדה. האלבום נודד בין להיטים כמו "שאריות של החיים", "בואי", "יש בי עוד כוח", "מילים יפות מאלה", "חלומות של אחרים", "ממעמקים" ו"מי נהר" - כל אחד מהם יצירה מורכבת ואיכותית בפני עצמו - לקטעים אפריקאיים כמו "Faya Brong" או דרום אמריקאיים כמו "Las Palabras Todas".
הוא נע ממוזיקה יהודית לערבית, מאפריקה לאמריקה, ובהחלט מצליח לייצר תחושה של מסע קסום. האוצר האמיתי כאן הוא הדיסק השלישי, שכולל קטעים נדירים וביצועים שטרם ראו אור לצד שירים חדשים. זה נראה כאילו רייכל עבר דירה ועשה סדר במגירות הקריירה שלו, וכתוצאה מכך אנחנו זוכים פה לגרסאות אקוסטיות של "אם תלך" ו"Ayal-Ayale" וגם , על הדרך, בשיר שגילה לעולם את הכישרון של השורד בדימוס עידן חביב-"אמא, אבא וכל השאר".
נדמה שחביב היה יכול לקחת גם את שיר הנושא "הביתה, הלוך חזור", שמבצעת כאן כברה קסאי בצורה מעט נוקשה, למחוזות מרגשים יותר. מה שבטוח זה שרייכל נמצא כעת בשיא הקריירה שלו, ויש תחושה שזה רק עניין של זמן עד שיהפוך ליוצר ומפיק בינלאומי מבוקש וייחטף לקריירה בחו"ל. כן, אפשר ממש לדמיין אותו מפיק איזו בלדה קורעת לב לריאנה, אבל בינתיים, למזלנו, הכרטיס שלו הוא עדיין הלוך-חזור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם