יד הגורל: על "אדון הנשמות"
"אדון הנשמות" הוא ספר המטלטל את נשמתו של הקורא ומביא להכרה שטבעו של אדם מוביל אותו לנקודות שפל מהן אין לו דרך עלייה
''אדון הנשמות'', אירן נמיקובסקי, מצרפתית: חגית בר-עדה, הוצאת כתר
חובט בקורא. "אדון הנשמות" עטיפת הספר
נמירובסקי זכתה להכרה בינלאומית עם צאת סיפרה "סוויטה צרפתית". עכשיו אנחנו זוכים גם הפעם ליצירת מופת פרי עטה, "אדון הנשמות", ספר המטלטל את נשמתו של הקורא ומביא אותו להכרה שטבעו של אדם מוביל אותו לנקודות שפל מהן אין לו דרך עלייה. דריו אספר, "שנולד זאב רעב... וימות חיית פרא", הוא רופא יהודי שעובר לחיות בפריז אחרי ימי עוני וסבל בעיר ניס.
הוא מנסה בכל כוחו להעפיל במדרגות הסולם החברתי ומוכן תמורת זאת להפוך מרופא מצפוני המאמין במקצועו לשרלטן צבוע, המוכר את נשמתו ואת שרותיו ללקוחות עשירים ולהשמיע להם את כל מה שהם חפצים. כפי שהוא מעיד על עצמו "מאסטר אוף סולנז'... ובלשוננו : אדון הנשמות". בפני קלרה אשתו הוא מתוודה: "אני פוחד מפני העוני יותר מכל, לא רק משום שאני מכיר אותו, אלא מפני שדורות של אומללים הכירו אותו עוד לפני... לעולם לא יהיה לי די חם, לעולם לא אחוש בטוח דיי, מכובד דיי, אהוב דיי".
אספר נעזר באלינור, מאהבתו ולימים אשתו של מר וארד, איש עסקים עשיר ומופרע, וסילבי גרושתו השרמנטית, אך חוזר ואומר: "אני מאמין בגורל, בקללה. אני חושב שנגזר עלי להיות נוכל, שרלטן ושלא אצליח לחמוק מכך. אדם אינו חומק מגורלו". דריו מצליח במשימתו ומשיג את העושר והמעמד אליו הוא שואף, אבל מה המחיר שזה גובה ממנו? איך מתייחס להישגיו בנו דניאל? ומה חושבת הסביבה עליו?
הספר "אדון הנשמות" פורסם בתחילה בשנת 1939 כסיפור בהמשכים בשבועון הפריזאי "גרינגואר" תחת השם "שערי הלוונט" ומבוסס מפאזל אנושי שיצרה נמירובסקי מדמויות אמיתיות רבות. הספר נשען על עובדות הסטוריות חברתיות מדויקות ובראשן שנאת הזרים שהיתה רווחת בפריז ערב מלחמת העולם השנייה. נפלאות הן דקויות האבחנה ובחירות המילים של אירן נמירובסקי, המצליחה במשפט אחד כמו להכיל עולם ומלואו. כך, למשל, באומרה: "כשהעבר שב ומופיע בחיי אדם הוא לעולם אינו לובש תווי פנים של קלסתר אחד ויחיד, אלא מעלה שורה שלמה של ידידים, של אהבות, של חרטות שנשכחו".
זהו ספר שחובט בקורא, מעורר מחשבה עמוקה, מטלטל ומכאיב. התרגום של חגית בר-דעה עושה רק טוב לגרסה בעברית והספר כולו מטופל ביד אוהבת ומכבדת הן את הסופרת המדהימה והרגישה הזאת והן את הקורא הישראלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם