בלי אחיזה: על "אישה שבורה" מאת סימון דה בובואר
"אישה שבורה" מציג סיפורים פריזאיים על נשים שחיות באמצעות בני המשפחה. רלוונטי לכאן ועכשיו
חמלה וגם ביקורת. "אישה שבורה" עטיפת הספר
בתיאור הדמויות באמצעות מונולוג אישי כזה או אחר, הפליאה דה בובואר ליצור נשים שמושכות חמלה וגם ביקורת. ברובד הפנימי ביותר, דומה שהיא מזדהה עם אותן נשים, שידעו שיגרה מאושרת שלא הטילו בה ספק. ובאין להן ספק, לא התכוננו לתפניות הבלתי צפויות של הנסיבות. הן לא תפסו את הנפשות האחרות בחייהן כישויות נפרדות שעשויות לפעול באורח עצמאי. ההלם שנופל עליהן מרסק את עולמן ומשתק אותן. במקום שבו נדרשות הסתגלות ואפילו התחדשות, הן ננעלות באומללותן ומענישות את עצמן.
הדוברת בסיפור "גיל המתינות" היא חוקרת ספרות, שהוציאה זה עתה ספר תיאוריה חדש. היא מצפה שהספר יעורר תגובות נלהבות, כפי שהיא בטוחה שבנה ילך בדרכיה ויצבור דוקטורט בספרות. כשספרה זוכה לביקורות פושרות ובנה מודיע לה שחותנו סידר לו ג'וב ממשלתי, היא מגיבה בקיצוניות ומנתקת את הקשר עם הבן. "לא נותרה לי אלא תקווה אחת: אנדרה. אבל האם יוכל למלא את החלל הריק שבתוכי?"
לא, אומרת דה בובואר, איש אינו יכול למלא את החלל הריק, אלא את עצמך, והיא מוליכה את הגיבורה אל ההבנה שמותר לנטוש אידיאלים קשוחים אחרי גיל ששים. שאפשר להיענות לקול ההיגיון ואהבת החיים המנוסח מפי הבעל, "בואי לא נשאף למרחקים גדולים מדי." אולי האֵם הקשוחה הזאת אפילו תטלפן לבנה האהוב.
לעומת דמות זאת, גיבורות הסיפורים האחרים לא ימצאו מפלט מן הסחרור שנקלעו אליו והתמסרו לו. ב"מונולוג" נחשף דיבור לילי מטורף של אשה שמרירותה הבריחה ממנה שלושה גברים, בתה בת השבע עשרה התאבדה, ואביו של בנה הקטן לקח אותו ממנה בחסות החוק. לפנינו אישה משכבה סוציו-אקונומית נמוכה, שמעולם לא עשתה דבר כדי לשפר את חייה, מלבד היתלות בגבר זה או אחר. סיפור חיים רע מפורט במונולוג הזה, שכולו תהליך של הרס עצמי. בסופו לא נותרת לאישה אלא משאלת הנקמה. בכולם.
ב"אשה שבורה" נפרש יומנה של רעייה נאמנה ואם מסורה לשתי בנות שבגרו, המגלה שבעלה האוהב מנהל רומן עם אישה אחרת. עולם האישה הנבגדת חושף אותה כמי שלא הכינה לעצמה מחסני חירום רגשיים. מסיפור בנאלי בונה דה בובואר צילום רנטגן חודרני של הדרך אל מרתף הנפש הריק. מבט אקטואלי קצר בחברה המשפחתית סביבנו, עלול לחשוף רלוונטיות עיקשת בקובץ הסיפורים הפריזאיים.
סימון דה בובואר, "אישה שבורה", מצרפתית: מרים טבעון, מחברות לספרות, 205 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם