זמש על עירי: על ההופעה של סווייד
הסולן ברט אנדרסון היה אמש כתחנת כוח הידרואלקטרית אדירה לייצור חשמל. שאר חברי סווייד היו בקושי טחנת רוח כפרית קטנה
לא הלכנו לאיבוד בהופעה של סווייד. החווייה הנפלאה הזאת היתה ההפך הגמור מללכת לאיבוד. הרגשנו, כמו רבים בקהל, בסביבה ידועה, מוכרת ומאוד נעימה, מוזיקלית וגם חברתית. זאת היתה מעין מסיבת מחזור של בוגרי דור האיקס שגדלו על חלוצת הבריטפופ סווייד. בני השלושים ומשהו היוו חלק דומיננטי בקהל (למרות שהיו גם נציגים לדור החדש). הניינטיז קם לתחייה בבריטניה, עם איחודים של סווייד, בלר ופאלפ, וגם רבים בקהל חשו משוב נעורים נשכח. הם חזרו בזכרונם, בשלב זה או אחר של ההופעה, לרגע פרטי שלהם משנות התשעים, שנעטף בפסקול הצלילים הנוצצים, הסקסיים והקודרים של סווייד (זמש, בעברית). אחרי שמפיקי המופעים הביאו ארצה את בוב דילן גיבור ההורים שלנו, את ג'סטין ביבר אליל האחיינים הקטנים שלנו, הגיע הזמן למשהו שירטיט גם את הדור שביניהם.
למרבה השמחה, גם ברט אנדרסון הישן והטוב לא הלך לאיבוד. ועם זאת, הוא הזמין אותנו להפגש איתו בלונה פארק הפרטי שלו. אנדרסון כבר לא כל כך צעיר אבל הוא בועט כמו עובר נרקוטי. הקול הנפלא, האנרגיות הכובשות והפרפורמריות הזוהרת והמשונה שלו היו בלתי נלאים. אנדרסון לא בא כדי לדפוק כרטיס עבודה. הוא אשכרה התאבד על הבמה. האמן הזה הוא תחנת כוח הידרואלקטרית אדירה לייצור חשמל. למרבה הצער, אי אפשר לומר זאת על שאר חברי
היה ערב בלתי נשכח. חברי אחת הלהקות החשובות שיצאו מבריטניה עלו לבמה עם בגדים שחורים, על רקע אורות כחולים ופתחו עם השיר המעולה Hollywood Life. סווייד ביצעה בנדיבות כמעט את כל הלהיטים שלה (רק הסתייגות קטנה: הורגש חסר בביצוע השירים Stay Together וגם Sleeping Pills, אבל נו, אלה צרות של עשירים).
כאילו לא עבר יותר מעשור וחצי מאז שהתרגשנו להכיר את מלך הבריטפופ, ברט אנדרסון התגלה שוב כחיית במה. הריקודים ורקיעת הרגל על הרמקול, הנפת חוט המיקרופון כלאסו, החולצה הצמודה שמשיר לשיר נפתח בה כפתור נוסף. הקהל הלך שבי אחרי הכוח העצום של שירי הלהקה בהופעה, קפץ איתו בשיר Trash, הצטרף באנרגיה הנכונה ב"הו הו הו" של השיר Animal Nitrate, הגיע לאחד השיאים בשיר So Young, ונרטט כשהוא ירד לקהל בהדרן Saturday Night.
אם היתה טיפה עכורה אחת היא רק הצילום המאכזב על מסך הוידאו עם האפקטים המיותרים. אולי נשכח באולם צלם החתונה, שהתקיימה בביתן 1 בגני התערוכה ערב קודם. אבל זה לא הצליח להעיב על התחושה שהגענו למסיבה הנכונה של היפים והפראיים, מהכאת התופים הראשונה ועד הרגע שבו חברי הלהקה נעלמו לתוך הלילה, ממש כמו הדמויות בשיריהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם