כמו באמריקה: על "לחלום באנגלית"
"לחלום באנגלית" מאת לורה פיצג'רלד אינו ספר עמוק במיוחד, אבל הוא ספר רגיש שנכתב בידי אוהבת אדם וחי
''לחלום באנגלית'', לורה פיצג'רלד, מאנגלית: דפנה לוי, ספרית מעריב
בין אמריקה לאיראן. "לחלום באנגלית" עטיפת הספר
אחותה מרים, שכבר חיה 15 שנים בטוסון ונשואה באושר ועושר לארדישיר, מנתח אורטופדי מצליח, מנסה לשדך לה גברים ממוצא איראני. אפילו חברתה ללימודי האנגלית, אווה, עושה מאמצים למצוא פתרון ראוי. למרות שלדבריה היא הגיעה לאמריקה "בשביל ההורים שלי ובשביל עצמי, אבל מעל לכל באתי לכאן בשביל הילדים שקיוויתי שיום אחד יהיו לי, כדי שהם לא יכירו שום צורה של דיכוי, כדי שהם יגדלו בחופש", היא לא נכנעת לתכתיבי המשפחה והמסורת הדוגלים בנישואי שידוך. ממש ערב עזיבתה את אמריקה היא נענית לאהבתו של אייק הנסון האמריקאי השורשי, החסון והחתיך, המכנה אותה "העלמה הפרסייה", ומתחתנת איתו בנישואי בזק בלאס וגאס.
למעשה כאן מתחיל הסיפור האמיתי של הספר. האם נישואיהם של טאמי ואייק יחזיקו מעמד? האם מדובר באהבה אמיתית או בהסדר נוח? איך תגיב משפחתו השמרנית והאליטיסטית של אייק? ובמיוחד, מה יגיד פקיד מחלקת ההגירה שאמור להחליט האם טאמי תקבל אשרת תושב או לא והאם תוכל להישאר באמריקה? כפי שמציינת טאמי, "האהבה שלנו היא החלק הקל, הבלתי ניתן לערעור. כל שאר הדברים מסובכים".
הספר כולו נע על הציר המקביל שבין קורותיה של טאמי באמריקה מחד וזיכרונותיה מאיראן מאידך. טאמי לא מפסיקה לערוך השוואות בין שתי המדינות. במיוחד, היא נקרעת מגעגועים להוריה שנשארו באיראן. האמת הפנימית של טאמי חוזרת ועולה, ובמילותיה עצמה "אסור לנו לתת לאחרים להגדיר אותנו. אנחנו צריכות להגדיר את עצמנו. אף אחד לא צריך לעשות את זה במקומנו, לא איזה בן ולא איזו ממשלה".
יש בספר תחושה של חזרה על הספר הקודם של פיצג'רלד. יחד עם זאת, הספר מספק לא מעט רגעים של נחת וחיוך, עצב וציפייה, רגעים יפים שמטשטשים את המשפטים המיותרים שבטעות השתרבבו לטקסט. לא מדובר בספר עמוק במיוחד, אבל בוודאי שזהו ספר רגיש שנכתב ביד אוהבת אדם וחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם