משחק החיים: על "חי בלה לה לנד"
סדרת האינסטנט קאלט "חי בלה לה לנד" עושה הכל כדי לצחוק על גיבוריה. זה עובד, רק לא בטוח שזה גם הוגן
"חי בלה לה לנד", א'-ה', ערוץ YES Comedy

אין ספק שהעורכים של הסדרה עשו הכל כדי להביא את הסדרה לכל מלקטי הז'רגונים באשר הם. חבל כל כך שבמסע אל הקאלט שכחו התסריטאים והעורכים את גיבורי הסדרה וכבודם.
"חי בלה לה לנד" היא סדרה שלא רוכשת טיפת כבוד לגיבוריה ולו בפריים אחד בלבד. היא עסוקה ברובה באיך לצחוק על האנשים שבה ולא עם האנשים שבה. רובו של פרק הבכורה היה במשימה ללעוג ולהפוך את הכוכבים שלה (דודו אהרון, אביהו שבת, זהבה בן, אתי לוי, ג'ולייטה ואלון דה לוקו) לבדיחה לבנה גדולה. מטחנת ההומור מגבירה מינונים תוך שימוש מוגזם ביותר בפס קול שמדגיש את הקריצות, עיקומי האף וזילות האדם שבה.

השאלה הגדולה שמרחפת מעל הסדרה היא למה להם, למשתתפיה, כל העניין הזה? מה יש לדודו אהרון, כוכב מקומי בשיעור גבוה, לחפש בסדרת נישה כזו? מה חיפשה זהבה בן במסע שכולו יחסים ומריבות ואין בו כמעט תו לתפארת?
הפנטזיה להצליח בחו"ל מתגלה בסדרה כפרובינציאלית במיוחד ומשנית בחשיבותה. אם מודדים באחוזים אפשר להגיד שהחלק המוזיקלי הוא בקושי עשרה אחוזים ממהלך הפתיחה של התוכנית. אז למה כן? "לה לה לנד" היא האח השנון, העשיר, הקולח והמצחיק של "היכל התהילה" שמשודרת בימים אלו בערוץ 24. בשני המקרים מדובר באותו עורך (שבי זרעיה) ובכוונה ראשונית דומה יחסית. ההבדל
בפרק הבכורה ששודר אמש יוצאת חבורת הדרבוקה למסע הגדול בקטע פתיחה שמשאיר טעם של עוד. משדה התעופה בן גוריון נוסעת הסדרה למסע שכולו שיבושי לשון, פתגמים עילגים ופרגון לחוסר החוכמה באשר הוא. זהו מסע קריקטוריסטי בוטה אבל מצחיק מאוד. אז כן, תרצו לחזור לביקור בווילה בלוס אנג'לס כדי לצחוק על אורחיה. הסיכוי שתירצו גם ללמוד מהם לשיר הוא קטן מאוד, ובכך מדובר בהחמצה גדולה.