ביג בן: מה יהיה עם ההומואים?
האם צריך לשלוח את ההומואים לכלא? למה יש אות קין על המצח של עיתון "הארץ"? ואיך השתנתה הדעה לגבי אבי ביטר ובני אלבז? מנחם בן עם תובנות השבוע
בסך הכל עשו עליי אמנון לוי וצוותו סרט די יפה ("הפנים האמיתיות של מנחם בן", מוצ"ש שעבר), ונהגו בי לדעתי די בחיבה ודי בחסד, למרות כל ההכפשות. ובכל זאת, כמה הבהרות הכרחיות: האמירה שיוחסה לי בפתח המשדר כאילו כי "אני בעד הכנסת הומואים לכלא" (שמשמעותה, מבחינת הצופה, היא שאני בעד הכנסת הומואים עכשוויים לכלא עכשיו) היא שקר מפורש ומתועב למדי.
להפך: אמרתי במפורש, בסרט עצמו, וכולם ראו, שאני אמנם בעד איסור בחוק עתידי על הומוסקסואליות, אבל החרגתי מכך את כל מי שהיה הומו קודם לכניסת החוק החדש, אם וכאשר. להם מותר. הם כבר היו, בהיתר המדינה, ולכן אין לשלול מהם את מה שהתרגלו אליו. ובעניין הצעירים החדשים שישימו זין על החוק, אמרתי שאני עדיין לא יודע איך לטפל בכל זה (גם כשאמנון לוי שאל אותי אם אני בעד הכנסתם לכלא, עניתי במפורש "אני לא יודע"). "לא יודע" זה לא "אני בעד".
2. אמנון לוי, אני וברית המילה
ועוד עניין טעון הבהרה מתוך מה שנאמר בסרט עליי אצל אמנון לוי. זה לא נכון שלא מלתי את ילדיי. להפך - הם שלושתם נימולים ברוח מצוות התורה "ומלתם את עורלת לבבכם ועורפכם לא תקשו עוד". אז נכון שלא מלים לב בניתוח לב פתוח, אבל גם הלב
3. אות קין על מצח "הארץ"
אני כמובן לגמרי משועשע מהצטרפותו של המיליארדר היהודי-רוסי-ישראלי נבזלין, איש נחמד למראה שהורשע ברוסיה לפני שלוש שנים ברצח, לעיתון "הארץ". ובאמת , אין הרבה כיפים גדולים יותר מלחזות בפיינשמקרים מקצועיים, אלה שרוממות הצדק בגרונם ואינם סולחים לשום אדם פרט לעצמם, נופלים לרגלי הכסף ונחשפים בכל קלונם עם וואחד אות קין על המצח.
הרי זה אותו "הארץ" שרדף עד בוש את עופר נמרודי, הבעלים הנפלא של "מעריב", שהשקיע את חלבו ודמו וכספו בשמירת העיתון העצמאי והאמיץ הזה שלנו. הרי זה אותו "הארץ" שניסה לרדוף עד חורמה את נוחי דנקנר (בטענה שאיננו שומר על האינטרסים של המשקיעים במניותיו) מרגע ששמע שהוא קונה את "מעריב". זהו עיתון "הארץ" שאין נבזי ממנו בכמה וכמה עניינים מרכזיים (זוכרים את פרופ' שטרנהל על המתנחלים?), ולכן אות הקין החדש שהדביק לעצמו על מצח עצמו יאה לו גם נאה.
4. אלבז, ביטר ואני ב"היכל התהילה"
היה כיף גדול ב"היכל התהילה", כשאני ושאר שופטי "רייטינג" שפטנו את הזמרים והזמרות, כולם מעוררי אהבה, כולם מזמרים לפנינו. ואיך זה, שאלו אותי, איך זה שקודם, בטור הקודם (שנכתב יום לפני השיפוט ב"היכל התהילה"), הגדרת את בני אלבז ואבי ביטר כחלק מן הפרחיאדה המזרחית שהשתלטה עלינו, ואז, ב"היכל התהילה", נתת לשניהם את הניקוד הגבוה ביותר (אלבז ראשון, ביטר שני)? ככה זה. מקרוב הם ממש מצאו חן בעיניי. הקול האדיר, מנפץ תקרת הזכוכית, של אלבז כשצעק את "אלוקי" המרעיד. הנועם המרקד הקליל של ביטר. היה כיף איתם, ובכלל, אני ממש לא מתחייב לעולם לדבוק בדעתי. רק להגיד תמיד את אמת הלב שלי.
5. קורח וגלילי - הכי בוקר בכיף
הילה קורח ועינב גלילי מקסימות בבוקר ("העולם הבוקר", ערוץ 2) - הכי מבודחות, הכי מלוטשות, הכי נינוחות. אין עליהן. ראיתי את קורח למשל מסבירה מדוע טוב שענן האפר הוולקני מגיע אלינו ("כי גם אנחנו רוצים להרגיש חלק מהעולם") וסונטת קלות בגלילי שהעירה שלפיפה מידלטון יש "כריזמה של גבינה". "אני מזהה קנאה", אמרה הילה, ועינב נטתה לאשר ולהודות. וכו' וכו'. מוש-ל-מות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם