כשאני מתפרעת זה לא טוב: ראיון עם כרמל אקמן
קשה להאמין, אבל כרמל אקמן, הקיבוצניקית המתקתקה שזכתה במקום השלישי ב"כוכב נולד 6", משנה פאזה. היום, שנתיים אחרי, היא חיית לילה תל אביבית שלומדת ריקודי חשפנות, צדה גברים בברים ופתוחה גם להצעות נשיות. "אני הכי אני בחושך", היא מסבירה בראיון חושפני
בואו להיות חברים של "רייטינג" בפייסבוק!
עכשיו, כמאמר הקלישאה, היא לבד בעיר הגדולה - בלי חבר ובלי משפחה בהישג יד - והיא עצמאית, חופשייה, זורמת ומתקרחנת. לאחרונה היא אף צבעה את השיער לבלונד והחלה ללמוד פול דנסינג (ריקוד של חשפניות, עם עמוד וכל זה). היא פתוחה, אגב, גם להצעות נשיות (לפחות על פי פרופיל הפייסבוק שלה) ומספרת שהיא "רווקה פרועה כבר תשעה חודשים" אחרי חמש שנים שבהן לא הצליחה להיות דקה לבד.
מזל טוב. איך את עומדת בזה?
"עומדת. מה לעשות, באיזשהו שלב חשבתי לעצמי 'מה הבעיה שלך? את לא יכולה להיות לבד?'".
וגילית שאת נרקומנית של אהבה, במילותיה של שיר "טוטה" נוסצקי מ"מחוברות 2"?
"בדיוק. חמודה, שיר נוסצקי. אני מחבבת אותה. יש לה אומץ. בקיצור, אני רווקה פרועה בתל אביב".
מה זה אומר?
"אני צדה גברים בהמוניהם, ואני מגלה שזה ממש מרתק. יש המון סוגי גברים. אם אני רואה מישהו שבא לי עליו, אין אצלי התלבטויות של לגשת או לא לגשת, אני פשוט באה אליו - תפוס? אתה בעניין? זה נחמד".
הציידת הזאת, כפי שהיא מתארת את עצמה, נאלצת לצוד גם בזירה המוזיקלית. ככה זה: המקום הראשון מקבל דיסק מטמירה, המקום השני מקבל תווית של "איכותי" והמקום השלישי... אמממ... מה שלום רפאל מירילא באמת? אכן, לא קל שם בחוץ, בעיקר עבור מי שלא התקבלה ללהקה צבאית ("עידן רייכל לא העביר אותי"), נכנסה לנבחרת "כוכב
"נהייתי מאסטר בבוקינג ובהפקה, אני פשוט אלופה בזה", היא מספרת על היציאה מהחממה של טדי הפקות. "זה פול טיים ג'וב. הגברה, סאונד, נגנים, טכנאים, גרפיקה - אני גם הנהגת להופעות. אבל זה מעולה, אני לומדת על כל העסק מבפנים".
באופן כללי את לומדת הרבה דברים חדשים לאחרונה. למשל מחול.
"כן, עכשיו זה פול דנסינג, אחלה כושר".
אוקיי, נאמר זאת במילים אחרות- WTF?
"חברה שלי המליצה לי. זו קבוצה קטנה של כמה בנות עם מדריכה כוסיות אש, ממש נחמד... בקיצור , זה כאן בבורסה - מי שרוצה, זה ממש מומלץ".
רשמתי לפניי. איפה את מתאמנת? יש לך עמוד בבית?
"לא. אבל הנה, יש כאן תמרור, אני יכולה להתאמן עליו. תקשיבי, זה קשה, זה שרירים בבטן, בידיים, והטוסיק שלך כל הזמן צריך להיות מכווץ. את רוקדת שם עם שורטס וגופייה. את לא מרגישה סקסית ככה, אבל כולן שם מדהימות. אני עדיין בקבוצת המתחילות, אבל עכשיו לימדו אותי קפיצה וסיבוב. את רצה כמה צעדים, קופצת, הרגליים צריכות לעבור לתנוחה עוברית, ואז להסתובב סביב העמוד. הבעיה היא שהעמודים מחליקים קצת".
מה זה נותן לך לחיים חוץ מאופציות תעסוקה נוספות?
"לא, לא, אנחנו לא הולכות לכיוון הזה. זה עוזר לי להתחבר למיניות שלי. גיליתי שאני אישה, זו עוד דרך להתחבר לעצמי. גם למדתי תסריטאות במשך שנה".
וואלה? יש לך גם שאיפות כאלה?
"לא, סתם בשביל הכיף. זה כמו שהלכתי ללמוד בלט".
גם בלט? ממש אשת אשכולות.
"החברים שלי צוחקים עליי, 'מה, בא לך להיות בלרינה עכשיו?'. גם גלישת גלים זה תחביב חדש לקיץ. אני ממש פוחדת להיות לבד בעומק הים, והפתעתי את עצמי כשגיליתי שאני יכולה בלי המדריך, להיות לבד, רק אני והגלשן שלי. המדריך הורס, אבל הוא תפוס, מה לעשות".
אז לפני התחביבים החדשים בואו נסגור רגע את הפינה הזאת: באסת המקום השלישי. אבל אקמן לא מכירה את הביטוי "לא נעים". פגישה שארגנו לה ב"כוכב נולד" עם שלמה גרוניך הולידה מופע משותף עם שירי קאנטרי, ז'אנר שגילתה כשטיילה באזור חגורת התנ"ך בארה"ב.
מה מחבר אותך לקאנטרי? הפרות מהקיבוץ?
"כן, הפרות מהרפת מזכירות לי את ווסט וירג'יניה. זה קטע, לא שמעתי קאנטרי אף פעם. אחי, אחותי ואני עשינו טיול בארה"ב בעקבות הקאנטרי, ופגשנו שם אנשים שאין להם השכלה, שהם פאקינג חיים בהרים. שמענו הרבה מוזיקה ברדיו המקומי והרגשתי ששם אני צריכה להיות. זה רק מקרי שנולדתי בקיבוץ ולא בנאשוויל. אז אמרתי, יאללה, בואו נעשה את זה בעברית ונראה מה ייצא".
יצא לך טוב, לא? כמעט ניצחת את דנה אינטרנשיונל לאיזו עשירית שנייה בקדם אירוויזיון עם השיר "נוסעת אל געגועיי".
"כן, היה שלב שאני ודנה אינטרנשיונל היינו נק טו נק. לא הבנתי מה פתאום אני מקבלת מהחיילים דוז פואה. זה קטע, לא הכנתי את עצמי לזה. פשוט חשבתי שזו אחלה במה, הופעה כיפית ושייצא לנו קליפ יפה. ברור שידעתי שאין לי סיכוי מול דנה, זה היה ידוע. היה שם תסכול, זו הייתה התחושה של כולם, אבל זה לא הפריע לי. באתי לעשות חיים והרגשתי שהיתה הופעה טובה. כשסיימתי את ההופעה הייתי מבסוטית. היו מחשבות טיפשיות כאלה של 'לא יספיקו להצביע לי' וכאלה, אבל אחרי זה יצאנו, רקדנו ותפסנו ראש".
נראה לי שב"כוכב נולד" היית קצת פחות קולית.
"הרבה פחות. כל הזמן היה לי את החבר הזה שלא נתן לי ליהנות - שזה קצת מצחיק כי הוא זה שרשם אותי לתוכנית. זו החרטה היחידה שלי, שלא הייתי שם. מהגמר אני לא זוכרת כלום, חוץ מהחום ומהכאבים ברגליים מהעקבים. אבל לא נורא, אני עוד אשיג את החוויות האלה בעתיד".
באמת יש מצב. חוץ משלמה גרוניך והסינגל החדש שכתבה עם בן רייביץ, חבר ותיק מהקיבוץ, יש גם פרויקט בינלאומי באופק (שאסור לה לחשוף עדיין) ותוכנית ממוקדת לצוד את ג'ון מאייר. או, אם נשארים בלבנט, את מיכאל אלוני.
"יואו, מה זה בא לי עליו", אקמן פוערת עיניים. "תקשיבי, ראיתי אותו ב'רדיו' (מועדון בתל אביב - ש"ט) ונורא רציתי לגשת אליו, אבל לא היה לי אומץ. הוא פשוט נראה לי בחור מקסים ובא לי עליו. נראה לי שמה שאני אעשה, למרות שזה קצת סטוקרי, זה ללכת לראות הצגה שלו".
חשבתי שתגידי משהו יותר קיצוני. ללכת להצגה זה לגיטימי.
"אני חושבת שההצגה יכולה להוריד לי ממנו. למרות שרוב הסיכויים שזה רק ידליק אותי יותר".
מקסימום הוא יקרא את זה ב"רייטינג".
"כן, הלוואי. שחקן עוד לא היה לי. אני מושכת חנונים סדרתית, זה בגלל שאני נראית נחמדה מדי. אני עושה רושם שכל מי שרוצה יכול לגשת אליי".
אבל מתחת לחזות התמימה את מפלצת?
"אני באמת חמודה, אני אוהבת בני אדם, אבל יש בי בעירה פנימית. אני חושבת על ליידי גאגא, למשל, שהיא אדם נורא מופנם בחיי היומיום שלה. היא קמה בבוקר ושותה את הנס שלה, הכי רגילה, וכשהיא עולה לבמה יוצאת ממנה מפלצת. אצלי זה בדיוק ההפך: בחיי היום יום שלי אני מפלצת - במיוחד כשיורדת החשכה. אני הכי אני בחושך, בגלל זה קשה לי לפגוש בחורים לאור יום. אני מרגישה שהם מקבלים את הרושם המוטעה. כשאני כותבת שיר, למשל, אני אומרת לעצמי 'תביאי את כל הקולנס שלך, את המפלצת', אבל תמיד יוצא ממני משהו הכי חנוני שאפשר".
אולי תנסי לכתוב כשאת שיכורה.
"יש לי מצלמת וידיאו וכשאני חוזרת מבילוי אני פשוט עושה ג'אם עם עצמי על הגיטרה והולכת לישון. למחרת, כשאני סחית עם הנגאובר, אני צופה בזה ורואה אם יש משהו להשתמש מכרמל של הלילה. לפעמים יש, אבל בדרך כלל זה פשוט אני שצועקת לעצמי כל מיני שטויות...".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם