ראשי » רייטינג » קולנועגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הרשלנים והמפספסים: על "הפרקליטה"

יש שני אשמים בכישלון הקולנועי של "הפרקליטה": המשחק הירוד של הילארי סוואנק והתסריט שמחמיץ את כל הנקודות החשובות בקשר לסאגה המשפטית הזו

בשנת 80' נמצאה בעיירה אייר שליד בוסטון גופתה של קשישה, שראשה נופץ לרסיסים. שנתיים מאוחר יותר הואשם קני ווטרס בביצוע המעשה, ובשנת 83' הוא נידון למאסר עולם ללא אפשרות חנינה. ומאז, במשך 18 שנים, לחמה אחותו בטי אן להוכיח את חפותו. ב-2001 הוא שוחרר מבית האסורים, לאחר שבית משפט הכיר בטעות ובעיוות הדין שנגרם לו. "הפרקליטה" משחזר את אותן שנים ארוכות שבהן האחות נאבקה במערכות הצדק האמריקני, לא לפני שעשתה בחינות בגרות, למדה בקולג', השיגה תואר במשפטים והתקבלה ללשכת עורכי הדין בארה"ב. כל זאת, על מנת להתמסר למקרה משפטי אחד ויחיד- סיפור הפללתו של קני אחיה.

הילרי סוואנק היא השחקנית הכי אלמונית שזכתה כבר בשני פרסי אוסקר (עבור הופעותיה ב"בנים אינם בוכים" ו"מיליון דולר בייבי"). שמה אינו חרות בגאווה בתולדות הוליווד, בעיקר בגלל בחירות התפקידים המוטעות שעשתה במהלך הקריירה שלה, ובשל מספר סרטים בהם כיכבה, שנשלחו מיד לגניזה מחמת רמתם הלקויה. סוונאק היא בטי אן ב"הפרקליטה", ועליה קם ונופל הסרט. והוא נופל ונופל ונופל.

למרות שהיא רושמת כאן הופעה גרועה במיוחד, סוואנק איננה האשמה היחידה בכישלון הקולנועי הזה, שדווקא נשקף לו פוטנציאל להתפתח לסרט טוב. אשמה זו נופלת קודם כל על התסריט המרושל שהכינה פמלה גריי, תסריט המחמיץ את כל הנקודות החשובות בקשר לסאגה המשפטית הזו. מדובר בעיקר בשתי נקודות עקרוניות: א. הרקע החברתי שלתוכו צמחו האח והאחות; ב. מערכת המשפט האמריקנית, המוטה בבירור לטובת העשירים (וגם הלבנים), שמאפשרת בתכיפות מדאיגה את עיוותי הדין הקשים (שלא אחת משמשים כבסיס לסרטי מחאה מלוקקים).

למרות שגריי מצביעה על כשלים אלה, שמובנים בתוך הקפיטליזם בנוסחו האמריקני, היא מעדיפה לזנוח את הטיפול בכיוונים הדרמטיים האלה, לטובת פיתוחה של מלודרמה מתבכיינת, שאפילו גאוני ערוץ "הולמרק" היו שוקלים פעמיים האם להעלותה לשידור.

עוד שותף בכיר לפספוס של "הפרקליטה" הינו הבמאי טוני גולדווין, שמתעקש להיצמד למוסכמות

טלוויזיוניות, מצמצם את מרבית הסצינות לזירות מהסוג הבימתי (אולם בית המשפט או חדר הביקורים בבית הכלא), תוך שהוא חומק מהאפשרויות שפותח בפניו המדיום הפילמאי. אפילו באותם מקרים ספורות שבהם פלשבקים, הבזקים אל העבר, תופסים את מקום העלילה הליניארית, מעדיף גולדווין לעטוף את העבר המחוספס בשכבות של ווזלין שמנוני. אלה הם הבזקי עבר שתפקידם למקם את הקשר העז, המגונן, הסימביוטי, שנוצק בין האחות לאחיה הבוגר ממנה, שניהם ילדים חסרי אב, שאמם כמו נטשה אותם.

רף ההופעה הנמוך של סוואנק השפיע ככל הנראה גם על הביצועים של שחקנים ידועים כמליסה ליאו החלשה, פיטר גאלגר הפאתטי, מיני דרייבר הצעקנית וג'ולייט לואיס, עם שיניים רקובות להכעיס, שמרביצה פה הופעה איומה. רק סם רוקוול, המשכיל להשחיל מעט מורכבות אנושית לתוך דמותו של האח שהורשע בזדון, מציל איכשהו את המוניטין המקצועיים של חבר השחקנים בסרט זה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...