רואה את הנולד: רוח מזרחית
הספיישל הים תיכוני של "כוכב נולד" היה ערב שכולו סלסול ידוע מראש, המפגש עם שמוליק קראוס פוספס, ובזמן שההדחה של נעמה כהן היתה צפויה, זו של רותם כהן היא תעלומה. סיכום שבועי
1. ספיישל ערוץ 24.
אמש נערך ספיישל מוסיקה ים תיכוני עם נציגיו עלי אדמות בימים אלו: משה פרץ ודודו אהרון. בשנה שעברה זה היה משדר הקונספט של שלב רבע הגמר ומשה פרץ שר עם אור גלעדי. זהו? נגמרו הרעיונות? כבר נגמרו הכוכבים?
אמש, ראינו כיצד ניתן להפוך להיטים לערב שכולו סלסול צפוי מראש. החוכמה בערב כזה היא לקחת את הים התיכון ולהסתכל עליו מזווית אחרת קצת. המתמודדים שהצליחו היו אלה שרשמו שינוי כיוון במקום לעמוד בו. ובכל זאת מרגלית צנעני כועסת כשמישהו לוקח את קודש הקודשים שמסלסל בהיכל ומזנה אותו לכיוון אשכנזי. תשאלו את מלי שלום שביצעה את "בחום של תל אביב" אתמול. נותר רק לשאול האם ספיישל אשכנז יהיה מחווה לאמני "היכל התהילה" שהגיעו לגמר?
2. שמוליק קראוס.
במוצאי שבועות שודר ערב מחווה ליוצר הקלאסי. זה היה משדר מהסוג שרק "כוכב נולד" יכולה לייצר: שבלוני, נעדר חידוש, עם ציפיה לריגוש שמתממשת מדי פעם. מדי שבוע אוהבים מנחי ושופטי "כוכב" להצטופף בכסותו של אור גדול, רצוי שיהיה חלק מנכסי צאן הברזל שמלווים את התרבות הישראלית. שמוליק לא הגיע לאולפן מסיבות בריאותיות. לכן, שלחו את יאיר ניצני, החבר הקרוב, למסור לו הודעה/בקשה שיצפה בתוכנית, או לפחות שיזכור להקליט בממיר. קליפ המפגש של ניצני עם קראוס היה רגע מביש. הרבה פעמים רוצים החברים מטדי וקשת לכבד ולהצדיע ויוצאים מזלזלים. ברור שזה לא בכוונה, כמובן, אבל איכשהו בדרך שלהם לספר לנו את סיפור ההצדעה הכוונות הטובות נשמטות והקלישאות והיומרנות צוברות תאוצה. בקליפ ההזמנה נצפה יאיר ניצני מדקלם קטעים סתומים לקראוס על כך ש"כבוד" וגם "עד 120" ושיראה אם יש לו זמן. זה נמשך דקה וחצי, קראוס הנהן, הרוח נשבה והפריים כבה. זהו, הכסות המכובדת לערב הכוכבי הושלמה, אפשר להתחיל לבזות את השירים.

3. נוסטלגיה.
יתרונותיו של הקאבר הוא בפרשנות החדשה שהזמר מייצר. כל הקסם בתוכנית הכישרונות הצעירה הוא בים הביצועים החדשים שזורם מולנו. ובכל זאת איכשהו לירון רמתי גורם לי להתגעגע למקור. רוב המפגשים שלו עם שירים מסתיימים ברצון עז להאזין לשיר המקורי ההוא מפעם. רמתי הוא האור גלעדי
4. נעמה כהן.
המגמה העצובה הולכת ומובהרת: הזמרים הטובים והייחודיים עפים כמו זבובים ואנחנו נשארים עם השבלונים. נעמה הלכה בגלל הריחוק שלה ובגלל ששידרה משהו שאינו פלייליסט. שוב הוכח שהכוכב הנולד החדש חייב להיות כזה שכבר היה פעם, ששר שיר ששרו פעם ושעושה ריגוש שכבר הרגשנו פעם. בכל מקרה, מי שמפנטז על דוד לביא כזוכה בגמר יכול להירגע. הבחור הזה הוא מסוג האנשים שזוכים במקום השני או השלישי. סוג של אוהד שרגאי וליבי רן ושירי מיימון ועוד מפסידים טובים ורבים.
5. שלא תגידו שלא ראינו.
שמנו לב ורשמנו בהערכה רבה את ביטולו (הזמני?) של משדר השישי האיום. המשימה הבאה: להקדים את גלגל ההצלה כי חייבים לחלק את הקלפים מחדש.

6. צדי צרפתי.
אחרי שבועות שבהם שימש כנוכח נפקד ונתן את הבמה לגברת מירי "זה היה אלוהי מה ששרת עכשיו" מסיקה וגם לגברת מרגלית "את שרת כמו אחת ששרה ווקאלס, שכחתי שאני בישראל בכלל" צנעני הוכיח דרך העבודה על הביצוע של נוי דנן בספיישל שמוליק קראוס שהוא עוד לא אמר הכל. משהו כבה קצת בצרפתי בעונה הזו. שמישהו יחליט שם על הגברת מינונים.
7. רותם כהן.
הדחה מוזרה. רותם לא השתתף בתוכנית אתמול, זכה לביקורות קטלניות מהשופטים על ביצוע שהוקלט מראש, דורג בצורה אחידה במקום האחרון והודח מהתוכנית במהלך צפוי מראש מרגע ששמו לא הוקרא ראשון בסדר הנשארים. לכל התבשיל הזה תוסיפו גם "סיבות אישיות" (מאקו מדווחים שרותם ששייך לעדה הקראית חגג את שבועות) כפי שהגדיר אותן צביקה הדר שגרמו לרותם לא להגיע למשדר אמש. יש שתי אפשרויות: יכול להיות שפעם בכמה עונות יש גם צירופי מקרים, ואולי לא. אנחנו ספקנים בני ספקנים ולכן מבחינתנו מדובר בתעלומה שנראית כמו הדחה כתובה היטב. תביעה יצוגית על סימוס לשווא בדרך?
8. שווה ציטוט:
"הביצוע שלכם גרם לי להיות גאה בזה שאני זמרת ים תיכונית": מרגול לוקחת מחמאה לנדב הופמן ואסף שלם והופכת אותה לקופון