ביג בן: נופל מהמונית
עידו רוזנבלום מתגלה שוב ככישרון מקסים ב"מונית הקסם", גם יונית לוי נהדרת, ולעומתם אביעד קיסוס וטל ברמן לא מספקים את הסחורה ב"ווייפאאוט". וגם, על שמואל הספרי והחרמת סרטים ישראליים שמשמיצים את ישראל
גם ארגון הבריאות העולמי רוצה להתפרסם. גם היו"ר שלו רוצה להיות סלב. ואיך עושים את זה, אם לא מלבים היסטריה המונית סביב משהו, כמובן, באמצעות התקשורת האווילית שאוהבת היסטריות? כדאי לזכור שהארגון הזה, שמזהיר עכשיו שהניידים מסרטנים, הוא אותו גוף שליבה את ההיסטריה ההמונית בעניין שפעת החזירים, שבגללה הוציאה ישראל חצי מיליארד שקל מיותרים על חיסונים מיותרים שרוב הרופאים נמנעו מלקחת אותם.
הרופאים הרי מכירים את עומק החנטריש והבלוף מבפנים. ועכשיו שוב ארגון הבריאות העולמי על המפה, ומה יותר על המפה מאזהרה בעניין הטלפונים המסרטנים? בעיניי, הכל הבל. בערך כמו השמועות החוזרות שלפיהן נמצאו סימני חיים במאדים. שמענו. גם שם יש מישהו שרוצה להתפרסם.
2. הקרנפים 1.
שמואל הספרי, שמחזהו "הבדלה" מועלה באריאל בניגוד לרצונו (למה לעשות לו ולנו את זה?), הודיע שיתרום את התמלוגים לפלסטינים שעצי הזית שלהם נעקרו (אולי) על ידי מתנחלים. הספרי המקורנף ושטוף המוח, המוטה לגמרי לצד הפלסטיני, לא מתכוון לתרום את הכסף למשפחת פוגל מאיתמר, למשל, שחמישה ממנה, כולל תינוקת בת ארבעה חודשים, נרצחו על ידי שני רוצחים פלסטינים. יכול להיות שעצי הזית שנעקרו (וחבל שכך, כמובן) כואבים לו יותר מהתינוקות שנרצחו באיתמר? יכול להיות. הרי כמה מחבריו בשמאל (למשל פרופ' שטרנהל ויצחק לאור) קראו ברמזים מפורשים לפלסטינים לכוון את האינתיפאדה שלהם - משמע הרצח שלהם - נגד מתנחלים בלבד, כדי לזכות באהדת הקהל הישראלי בקו הירוק. כמה נורא. הייתי מתבייש לקנות כרטיס להצגה של שמואל הספרי, באריאל או בכל מקום אחר.
3. הקרנפים 2.
וכן, הבחילה שאנחנו מרגישים כשמחזה או סרט אנטי ישראלי מסובסד על ידינו מוטח לנו בפרצוף (בנוסח "עדות", שחנך את פסטיבל הדרום) צריכה להיפסק סופית. והדרך לפתור את כל זה היא פשוטה: לחוקק חוק שיקבע כי שום קרן תרבות לא תתמוך בסרט פוליטי מסוג כלשהו. לא משמאל ולא מימין. הרי עושי הסרטים למיניהם יודעים לאיזה צד פוליטי הם צריכים להתחנף ולהתקרנף כדי לזכות בתמיכה מטעם קרנות התרבות (כך, למשל, אייל סיוון, יו"ר השופטים שבחרו ב"עדות", הוא עוכר ישראל ידוע שבן-דרור ימיני כבר סיפר עליו כל מה שצריך לספר).
השמצת ישראל היא כמובן גם הדרך הכי קצרה להיות מוזמנים לפסטיבלי הסרטים הבינלאומיים. לכן הוצפנו בשנים האחרונות בסרטים ישראליים דוחים, המזדהים עם הצדדים הפלסטיני והערבי, כולם במימון קרנות ממשלתיות. רק חוק מיידי להפסקת מימון סרטים פוליטיים והצגות פוליטיות מכל צד שהוא (כי אנחנו לא ז'דנוביסטים) יכול להפסיק את הטירוף הזה. ממש כאן, ממש עכשיו.
כישרון. עידו רוזנבלום.
צילום: אלדד רפאלי
4. בחור זהב ב"מונית הכסף".
עידו רוזנבלום, שיודע לדבר עם כל אחד ולהסתלבט להפליא עם כל אחד ב"מונית הכסף" שלו, הוא כישרון מקסים. בפעם האחרונה ראיתי אותו מסתלבט, לגמרי באהבה, עם שתי בנות שלא ידעו בין ימינן לשמאלן, ואחר כך, בכישרון לא פחות מזהיר, עם מישהי שהגדירה את עצמה כחננת על וידעה את כל התשובות. גם עליה הסתלבט בדקיקות צוהלת. רואים שהבחור גדל ביפו למשפחה סופר-אינטלקטואלית
(אדם ברוך מצד אחד ויפו מצד שני. זה חלק מהצירוף, למרות שעידו לא ירש טיפה מההתנשאות ומהנפיחות של אביו ז"ל).
ואם כבר מדברים על עידו, אז עוד מילה על יונית: כבר אמרתי שהיא נהדרת, הטובה במגישות החדשות שלנו ללא ספק, וההתעלקות עליה (בעניין ההערה הנכוחה והחיונית שהעירה בשולי נאום ביבי בקונגרס) היא בלתי נסבלת. מגישת טלוויזיה היא לא בובת חוטים.
5. הכפילים של קיסוס וברמן.
כמעט לא יכול להיות שאביעד קיסוס וטל ברמן הקלים, השנונים והכיפיים בתוכנית הבוקר היומית שלהם ברדיו תל אביב הם אותו זוג מביך וטרחני בתוכנית האיומה "ווייפאאוט". ואם לסמוך על אחד הקטעים הנחותים ומעריצי הסלבלס (תוכנית הכפילים ההיא), שראיתי לרגע, אז ברור שמדובר בכפילים של אביעד קיסוס וטל ברמן. האמיתיים עדיין משדרים כל בוקר ברדיו תל אביב. חה חה חה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם