תתנתק, תן ללב: על האלבום של מיקה קרני
אם תצליחו להוציא מהראש את דמותה המבאסת מ"מחוברות 2", יש מצב שתצליחו ליהנות מהאלבום המשפחתי של מיקה קרני
מיקה קרני , "אלבום משפחתי" (NMC יונייטד)
מה יש? כבר אי אפשר לתת לשירים לדבר בעד עצמם? זה מוזר, כי חוסר הביטחון של קרני ממש לא במקום: היא דווקא עושה פה, יחד עם בעלה מיקי שביב וילדיה, עבודה לא רעה בכלל בלצייר באמצעות השירים שלה תמונה משפחתית מקסימה, גם אם לא נטולת בעיות - למשל ב"פאריז", שיר אהבה פשוט ומרגש שכתבו ומבצעים בני הזוג יחד. האותנטיות של הזוגיות הזאת מצילה את השיר מקולו המוגבל ביותר של שביב, שרוצח בהמשך שיר מצוין כמו "חדרי הלב". יש מצב שבתמונה המשפחתית הזאת תפקידו היה צריך להסתיים בכתיבה והלחנה בלבד.
לא צריך להאחז בסדרה האומללה. ''משפחת קרני''
שירי יונגמן
קולה של קרני באלבום, לעומת זאת נשמע מתוק ומשוחרר מתמיד - בייחוד ב"עוגן במרחב", שכתבה והלחינה לבדה. אבל עזבו את קרני: התגליות האמיתיות של האלבום הם הילדים שלה. בתם הגדולה של בני הזוג קרני-שביב, יסמין, רק בת 12, מצליחה לתת את הביצוע הטוב ביותר באלבום ל"פרפר" - שיר קטן ומתוק שכתבה והלחינה אמה. הקטנה מתחילה את זה בקול רועד וילדותי, אבל מסיימת כמו מיני סלין דיון. כדאי לשים עין על הקריירה המוזיקלית שלה, שוודאי עוד תתפתח בעתיד.
גם הבן הבכור של קרני, יותם אחרק, עושה עבודה
מצוינת, בעיקר באגף ההלחנה, ומתגלה כסוג של גלגול סטלני של דני סנדרסון. "שיר ברוח", שהלחין עם אמו, הוא קליפסו קיצי ומתוק, ו"רכבת", שכתב והלחין בעצמו, מצליח לעשות שימוש מפתיע באוטו-טיון. הכתיבה של הבחור טבעית ונעימה לרוב, רק שאפשר היה לוותר על כל מיני "סלמתק" ו"וואלאק". יש מצב שהאזנה לאלבום הזה תעשה את התיקון הדרוש לקריירה המוזיקלית של קרני אחרי שהקהל נכווה קשות מההופעה המבאסת שלה ב"מחוברות 2", אבל השאלה היא אם מישהו יכול עכשיו להאזין לו בלי להיזכר בסדרה ההיא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם