אהבה זה אשכרה כואב: ראיון עם נטלי כבסה ואתי חליווה מ"הישרדות"
נטלי כבסה התאהבה במתמודד החתיך גב פשטי - וזה עלה לה ביוקר. עכשיו, בעקבות הצפייה בתוכנית, החליט בן הזוג שלה בשש השנים האחרונות לחתוך את העניינים. אצל אתי חליווה, שכרכרה סביב יונתן שמלא, זה גרם לחיזוק הקשר הקודם. בראיון ל"רייטינג" הן חושפות איזה גברים באמת עושים להן את זה (רמז: אחד מהם הוא סופר בן 72)
אתי חליווה (29) ונטלי כבסה (30), שכיות החמדה הנשיות של "הישרדות: איי קמרינס", הספיקו לחזור לחוף מבטחים בואכה מישור החוף, לדחוף לחבר תרופות הרגעה ולהתחיל לנסות לשכוח מהגב-גבר שהשאירו מאחור, אי שם בפיליפינים. לא שזה עזר. רק אחת מהן (חליווה) חזרה לחיק החבר המאושר. השנייה )כבסה( גילתה ש"הישרדות" הדיחה את הזוגיות שלה. על אף החודשים שחלפו מאז שהפסיקו השתיים את דיאטת הקוקוסים, נדמה שהשמות יונתן שמלא וגב פשטי - שני זכרי האלפא של השבט שעשו להן פרפרים על האי - עדיין מרעידים להן את הצ'אקרות, לטוב ולרע. "זה היה מצחיק", נזכרת כבסה, "אני הייתי בטוחה שכולם חושבים שאני מאוהבת בגב ובסוף יצא שאתי הייתה המאוהבת".
בואי נדבר על זה באמת. גב פשטי - היה או לא היה?
"לא היה שום דבר חוץ מדיבורים ביני לבין גב, היה רק סוג של חיבור. סמכתי על גב והייתי מאוד מחוברת אליו. לא הבנתי למה אני כל כך דואגת לבנאדם הזה, אכפת לי ממנו וחשוב לי שיהיה לו טוב. זה כנראה גם בגלל הקטע של גב, שהיה נרקומן ועבר את מה שעבר. זה חיבור ישיר לאמא שלי. כל החיים תמיד דאגתי לה. אני טיפוס שחייב לדאוג לכל. גב אמר לנו בתחילת התוכנית 'אמא שלי לא רצתה שאסע ל'הישרדות' כי היא פחדה שיפגעו בי'. המשפט הזה עשה לי משהו. אמרתי 'אסור שיפגעו בגב', כי אסור שחס וחלילה גב יחזור לסמים עוד פעם או ייפגע נפשית. זה מאוד חיבר אותי אליו, ויכול להיות שאיפשהו היה איזה רגש שהתעצם עם הזמן. זה מורכב. זה משהו שחוויתי פעם ראשונה בחיים".
ולמה לא אפשרת לעצמך לזרום עם הרגשות?
"כי באתי לתוכנית ממקום של זוגיות, לא ממקום של חיפוש אהבה. בכל מקרה, ביני לבין גב זה התחמם ואז התקרר לגמרי. חזרתי שלמה ועם הרבה יותר הערכה והבנה הביתה".
ההתקררות שכבסה מדברת עליה החלה כשפשטי התקרב למתמודדת שונית פרג'י ולמעשה "בגד" בברית שכרת עם כבסה. שם, היא אומרת, החלה נקודת המפנה ביחסיה עמו. אלא שאז כבר היה קצת מאוחר מדי. היא לא יכלה לשוב הביתה, אל החבר, כאילו דבר לא קרה. משהו בכל זאת קרה. כבסה חזרה לארץ עם משקולת על הלב, כזו שבהמשך ריסקה את הזוגיות שלה. בארץ גילתה שהקשר-לא קשר שרקמה עם פשטי בתוכנית יצר קרע בלתי ניתן לאיחוי. שש שנים של זוגיות עם יובל, שבמהלכן גרו יחד באוסטרליה, נגמרו במפח נפש ובפרידה.
"כשחזרתי מ'הישרדות'", היא מספרת, "הכנתי את יובל לזה שהתקרבתי למישהו, שהייתה לי קרבה לבן ברית שליווה אותי לאורך כל הדרך ושהיה לי רגע של בלבול. באותו זמן יובל לא אמר לי כלום על הקטע עם גב, אבל יש את מה שהטלוויזיה עושה ויש את מה שקרה באמת, אתה יודע".
אז מה קרה אחרי שהוא ראה את הקשר ביניכם כפי שהוא הוצג בטלוויזיה?
"החלטנו לצאת להפסקה לתקופה ממושכת, ובסוף הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להיפרד. לא חשבתי שזה ייגמר ככה. להגיד לך שזה סופי סופי? אני לא מאמינה בזה. המצב רגיש. הקשר שלנו עבר המון דברים, אבל זה לא קל לראות את חברה שלך מתחברת למישהו ודואגת לו. מה אתה היית עושה אם חברה שלך הייתה נקשרת למישהו ב'הישרדות'?". בנקודה זו חליווה מתערבת: "שתי כאפות חבר שלי היה מביא לי".
כבסה: "שתי כאפות גם אני הייתי מביאה לו, ואז קוברת אותו וזורקת אותו".
אבל את אומרת שלא היה כלום בינך לבין גב.
"נכון, אבל מספיק שאנחנו הולכים ברחוב ואנשים צועקים 'נטלי, מה עם גב?' זה לא קל, זה קשה. אנשים ברחוב מחברים את השם שלי לשם של גבר אחר וזה רץ בטלוויזיה. צועקים לי 'מה איתך ועם גב? אתם יחד?'".
אז גב בעצם אחראי לזה.
"זה לא בגלל גב. זו הצטברות של דברים. התקופה הזאת לא הייתה קלה. זו החלטה משותפת שלנו. אפשר להגיד שבגלל כל המתח החלטנו להפריד כוחות. אי אפשר להתעלם מכזה דבר. זה לא שזה לא השפיע בכלל. אם זה לא היה משפיע זה היה אומר שמשהו לא בסדר עם הבנאדם או בזוגיות. הפרידה שלי מיובל נובעת מהרבה דברים, לא רק מ'הישרדות'. זה לא שרק התוכנית הרסה לנו את הזוגיות. ממש לא".
בינתיים כבסה עזבה את הבית המשותף בבית ינאי ועברה לתל אביב -
אצל חליווה הסוף מעט יותר דביק. את צח, החבר, היא הכירה שבועיים לפני "הישרדות". ביום ההולדת שלו היא קיבלה מסרון בליווי כרטיס טיסה לחור התחת של העולם - איי קמרינס. חליווה ארזה את מערכת היחסים ועלתה על מטוס פרסט קלאס עם גיא זו-ארץ. "אמרתי לצח 'אני לא מצפה שתחכה לי חודשיים'", היא מספרת. "גם לא ידעתי מה יקרה. כאילו, אם אני מתאהבת וזה, אני לא אעצור את עצמי. מבחינתי, הייתי רווקה. אמרתי לו 'אם כשאני אחזור נראה שאני עדיין חושבת עליך וזוכרת איך אתה נראה, סבבה'. האמת שכשחזרתי זכרתי טוב מאוד איך הוא נראה, וגם הוא, כמובן, חיכה".
אלא שלתוך התמונה האידילית הזאת השתחל, בצורה מסוימת, גם השורד יונתן שמלא. "היה לי חיבור מאוד חזק עם יונתן", מגלה חליווה את מה שכולם יודעים. "הוא הכי הסגנון שלי, הוא הכי בנאדם שהייתי יכולה להימשך אליו. בהתחלה לשנינו היה משהו, אבל כל הזמן אתה אומר לעצמך 'זה משחק', ומהר מאוד אתה מתעשת. היה חיבור בהתחלה, היה ניצוץ. בגלל זה כל כך הסתדרנו. אתה לא מבין כמה קשה היה לי כשהוא הלך, אבל לא קרה שום דבר ביני לבינו. היחסים היו מאוד מאוד הדדיים, אבל לא היה לי ספק לרגע שלא יקרה כלום על האי".
למה באמת לא היה כלום על האי?
"קודם כל כי אני רוצה לסדר אותו לאחותי, רק שאחותי לא אוהבת חננות, היא אוהבת יותר שחורים".
כבסה: "למה? יונתן לא חננה".
חליווה: "אחותי מהממת. אני הכבשה השחורה במשפחה. כולם עם עיניים כחולות ורק אני השחורה".
ממש טרגי. את בקשר עם יונתן?
"בטח. יונתן ישן פה והוא בא אליי הרבה. אנחנו חברים מאוד טובים, והוא גם חבר מאוד טוב של צח. אנחנו נפגשים באמת המון. הוא היה אצלי בבית בקריית שמונה, ואפילו הייתי אצל ההורים שלו".
הן גדלו על הקצה. הקצה הצפוני, אם להיות מדויקים. חליווה העבירה ילדות פצועה בקריית שמונה המופגזת. פעם אחת אפילו זכתה לביקור בית מקטיושה שעשתה לבית ילדותה "חתך רוחב של שלוש קומות", ואמה נפצעה כשחלקים מהבית התמוטטו עליה. לפני שמונה שנים היא עזבה את הקריה ועברה לחיפה, ללמוד, ומיד אחרי הלימודים גלשה לתל אביב. מאז היא עובדת יום יום במסדרונות בתי חולים כנציגת מכירות של חברת תרופות.
כשהגיעה ל"הישרדות" התעקשה שיכתבו "קריית שמונה" מתחת לשם שלה. "היה לי חשוב שיהיה רשום קריית שמונה, כי העיר סבלה מיחסי ציבור גרועים המון שנים", היא אומרת. "זה מקום מדהים עם אנשים מדהימים, וכשנפלו קטיושות התקשורת הגיעה והראתה את האנשים הלא הכי אינטליגנטים והמאוד המוניים".
טוב , כנראה מדובר כאן בטריגר לצורך הדחוף שלה להזריק שירים של אלתרמן ולאה גולדברג על בסיס קבוע. בכלל, חליווה היא בחורה רומנטית. שלוש פעמים בשנה היא אורזת את החבר ויורדת למדבר. "אני יורדת לשם עם אופניים, כל חג, 50 קילומטר, פויקה. זה קטע, כי אני נראית הכי לוקסוסים וכל היום בגדים, אבל כשלמדתי ביולוגיה כל היום הייתי בשטח. ימים שלמים
העברתי בצלילות ובטבע. זה היה הדבר הכי כיפי בעולם".
כבסה, לעומתה, חובקת עולם. אביה הכיר את אמה הפינית כשזו התנדבה בקיבוץ. היא עצמה נולדה בארץ וגדלה בפינלנד ובצרפת. בגיל 15 נפרדה מפריז לטובת הטיילת בטבריה. שדרוג שכזה. בשלב מסוים, אולי בהשפעת קברי הצדיקים בטבריה, גילתה את אלוהים. "חזרתי בתשובה מלאה", היא מספרת, "זה נמשך שנה שלמה. אני מאמינה שהיה בי איזשהו צורך לאגור כוחות. הכירו לי את הדת בצורה הכי מדהימה ולאט לאט התחזקתי. גם היה לי אז חבר שהתחזק".
ואז מה?
"ואז קרה משהו שמאוד השפיע על החיים שלי. הרגשתי שאני שואלת איפה אלוהים ברגע כשאני באמת צריכה אותו. נסעתי לבריסל וחזרתי שם בשאלה בקטע של לאכול חזירים, בקטע קיצוני. אבל דווקא בשנה הזאת, בבריסל, קיבלתי את הבאלנאס. היום אני בנאדם מאוד מאמין. אני מתפללת הרבה, אני אוהבת את היהדות ומאוד מחוברת לזה".
טוב , האמת היא שבאנו לפה כדי לדבר עסקים. "הישרדות" הרי פותחת לחליווה ולכבסה ציר אל הגלורי הישראלי. מה הן יעשו איתו? תלוי מה יציעו להן.
"כששאלו אותי מה אני רוצה שיקרה לי כתוצאה מהשתתפות ב'הישרדות', אמרתי שכיף לי בעבודה שלי", אומרת חליווה. "עכשיו בא התיאבון ויש לי חשק להגיע למקומות אחרים. מאוד הייתי רוצה לתרגם את זה לכסף, ובשביל זה אני מוכנה להשקיע עכשיו. אני רואה את עצמי בטלוויזיה, אולי עם נטלי".
כבסה: "פעם נכנסתי למונית ליד הבניין של ערוץ 10 והנהג אמר לי 'את מ'היפה והחנון''?. כמעט הרבצתי לו".
לא פשוט, אגב, לענות על הציפיות שלהן בענייני גברים. כבסה אוהבת אותם "מחוספסים, ערסים, שחורים", חליווה מחפשת סוג של עמוס עוז. עכשיו הן יושבות בדירה הצפון תל אביבית של חליווה, שותות בירה ומתלוננות על הפלרטטנים ברחוב. "מתחילים איתי בלי קשר ל'הישרדות'", אומרת כבסה, "האמת שדווקא עכשיו מתחילים איתי פחות. מפחדים. מפחדים מגב. יודעים שאני לא פרייארית, שאני יכולה ללכת מכות".
חליווה: "תמיד מתחילים איתי, גם בבית חולים. וואי, יש רופאים חתיכים, חבל לכם על הזמן. יש רופאים הורסים, זה הכי כיף. חוץ מעבודה, אני כמעט לא יוצאת מהבית. אני כל היום בעבודה עד מאוחר, תואר שני, כל היום בלו"ז מטורף. בבית חולים זה משוגע לגמרי, הקטע של הרופאים שמתלהבים והילדים".
איך נראה הנסיך על הסוס?
כבסה: "אין איזה משהו שיכבוש אותי. אולי אם הוא לא יתייחס אליי יותר מדי זה יעשה לי את זה. קשה להשגה זה טוב. אני אוהבת אתגרים".
חליווה: "היא אוהבת כוח".
נועם טור או בשבקין?
כבסה: "לא אמרתי דובון אכפת לי, נו. חבר שלי לשעבר הוא סוג של נועם טור, רק שהוא יותר משודרג כי יש לו כמה תארים".
חליווה: "נועם טור בגלל הלוק, בשבקין בגלל שהוא הכי מצחיק בארץ, לפחות בעונה הראשונה - אבל עזבו אתכם מנועם טור ובשבקין. סגור שזה יפתח קליין".
כבסה: "יפתח קליין, כן".
חליווה: "לדעתי, עמוס עוז הוא אחד החתיכים שיש. תקשיב, הוא אמנם זקן, אבל הוא הכי חתיך. עכשיו הוא ממש מבוגר, ועדיין, הוא הכי חתיך שיש, אני לא אומרת לך סתם".
כבסה: "אני אוהבת גברים מקועקעים, מחוספסים, ערסים. שחורים. לא אוהבת אשכנזים".
חליווה: "יצאתי כל החיים עם חננות. היו לי חברים שכתבו לי שירים. יום אחד אני אוציא ספר מהשירים שכתבו לי. שמרתי את כולם".
כבסה: "אני מה זה לא שומרת כלום. גם אם כותבים לי מכתבי התאבדות, לא שומרת אותם".
נשמע שאתן מתבליינות על החיים.
חליווה: "מי יוצא? התבגרנו".
כבסה: "אני דווקא יוצאת".
חליווה: "אני אוהבת לבלות. פעם הייתי אנרג'ייזר, היום אני יותר רגועה".
מה , היו תקופות?
חליווה: "האמת? לא ממש. אני די מעפנה בקטע הזה. הכל נורא רציני כזה. לפעמים אני מתבאסת שאין לי את הריגושים שיש למתבגרות. עשיתי הכל לפי הספר. זה קצת מבאס. אני אוהבת לבלות, אבל לא בקטע של בנים וסטוצים וכאלה. לא עם כל אחד שאני יוצאת איתו זה מגיע לחתונה, אבל תמיד זה היה ממש רציני. הייתי מתה פעם אחת לעשות משהו מופרע".
כמו מה, למשל?
חליווה: "לא משנה. כל דבר, לאו דווקא בקטע המיני".
כבסה: "אורגיה".
חליווה: "די, נו. תשמע, כשאישה מחפשת גבר היא לא מחפשת יופי או את הדברים השטחיים. היא מחפשת עוצמה. גבר, מעבר לזה שהוא צריך להיות חתיך, הוא צריך להיות עוצמתי. אם זו השכלה ואם זו כריזמה שיש למפקדים בצבא".
זוכה פרס נובל, למשל.
"וואי, צ'חנובר וכל אלה. ברור".
אתי , הראיון הזה מידרדר מרגע לרגע.
"זה הקטע המופרע שלי, מה אני יכולה לעשות? משהו מופרע זה לא בהכרח משהו מיני או אסור מבחינת החוק. סתם לדוגמה, כל הקטע שהיה לי עם נטלי על האי בלילה, כשהיינו באי הגלות והלכנו טופלס, זה היה אחד הדברים הכי נועזים שעשיתי בחיים שלי. הייתי משוחררת".
כבסה: "לי היו מערכות יחסים מאוד מורכבות. בלגן כל הזמן. כשאני לא במערכות יחסים, יש את התקופות של ההשתוללות".
זוגיות, נאמנות, רוחניות, דת, קרחנות, משימות חסינות - עזבו אתכם משטויות כאלה. כשבאמת רוצים לעניין את כבסה וחליווה מדברים איתן על סיליקון או על הקילוגרמים שזנחו באיי קמרינס. חליווה מתענגת על שמונת הקילוגרמים שהשילה בתוכנית, אבל מיד נזכרת בחזרה הביתה, שעלתה לה בקילוגרמים האבודים. כבסה, מצדה, דאגה להנציח את הדיאטה. "זה מדהים", היא מתלהבת, "לפני התוכנית החלטתי שאני אבחן את עצמי: לקחתי במזוודה שלא הייתה איתנו בצילומים בגד אחד שאני תמיד מפנטזת ללבוש - חצאית קצרה של חברה ברזילאית עם הגוף הכי מושלם בעולם ואין מצב שהיא נסגרת עליי. מה לעשות, לכל אחת יש את הבגד הזה שלא עולה עליה. בקיצור, יצאתי מ'הישרדות', לבשתי אותה והיא הייתה גדולה עליי. תמיד יש לך את התירוץ של 'אחרי כביסה בגד רק מתכווץ, הוא אף פעם לא מתרחב' - והחצאית הייתה פשוט ענקית".
אני מבין שלא הייתה לך בעיה להצטלם לשער שלנו בלבוש מינימלי.
"ברור שלא. הסתובבתי כל היום טופלס".
חליווה: "זאתי, אם היא הייתה יכולה להסתובב כל היום עירומה, היא הייתה עושה את זה".
כבסה: "נכון, אני אין לי בעיה. לאתי היה יותר קשה. גם ב'הישרדות', בגללי היא יצאה טופלס בלילה כששלחו אותנו לאי הגלות. מה שמצחיק זה שדווקא בסופו של דבר לאתי עוד רואים פינת ציצי בצילום הזה ולי לא רואים כלום. האמת היא שלא אמרתי לחבר שלי שאני עושה שער בעירום. אמרתי לו שאני עושה שער עם אתי. הוא שאל באיזה קונספט ואמרתי לו 'לא יודעת'. כשסיימתי אמרתי לו שצילמו אותנו טופלס. אף אחד לא אומר לי מה לעשות. אני לא מבקשת רשות מאף אחד".
ולהסתובב חודש על אי בביקיני מול כל המדינה זה גם סבבה?
חליווה: "אני מאוד פחדתי מאיך שאני אצא".
כבסה: "דווקא לי, שחשפתי על אי הגלות את החזה שלי יותר ממה שאי פעם מישהי חשפה, היה חשוב מאוד להקפיד על מכנסיים קצרים ולא בגד ים. פעם אחת שמתי בגד ים, ואז ראיתי את התחת שלי על פלזמה וצעקתי 'אוי לא'. טוב שלא עשו לי פוקוס על התחת. זה קשה".
למה קשה?
כבסה: "שמע, אם הייתי שונית הייתי זורמת בכיף, שיצלמו לי את התחת כל הזמן. אם היו לי את הציצים של אירית, גם כן בכיף, שיצלמו כל היום. אני חושבת שמי שיש לו משהו יפה שיבליט אותו".
גם כשהוא מסולקן?
כבסה: "לאירית יש את החזה הכי מעלף שראיתי. מתה על זה, אין. גם לשונית יש את החזה הכי מהמם כי הוא...".
חליווה: "טבעי".
כבסה: "מאה אחוז טבעי. הילדה הזאת, ציירו אותה. יש לה גוף מדהים. אני בעד. אם היה לי תחת כזה, שימו אותו על מה שאתם רוצים. עופו על זה. אין לי בעיה, למה לא".
ומבחינתכן , סיליקון בא בחשבון?
חליווה: "יש לי סבתא מרוקאית, וכל פעם שהיא רואה אותי היא עושה לי כזה מבט עם החוכמה של מאתיים שנה בעיניים ואומרת לי 'אולי תעשי כבר סיליקון?'. היא קבוע רואה אותי ואומרת לי לעשות ציצים, אבל אני באמת חושבת שציצי קטן כשהוא יפה זה הכי יפה שיש. לא הייתי רוצה חזה יותר גדול".
כבסה: "אני אעשה סיליקון. אין מצב שאחרי שניים-שלושה ילדים אני נשארת עם ציצי נפול. אין מצב כזה. אני, אם יהיה לי ציצי באסה עוד כמה שנים ויהיו לי כסף ואמצעים, אני אעשה כל מה שצריך
לעשות. איך אני איתך? דופקת זריקות לצלוליט, עושה מתיחות, הכל אני עושה".
חליווה: "אבל עכשיו היית עושה סיליקון?".
כבסה: "נראה לך? עכשיו אני חולה על הציצים שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם