האמן אורי ליפשיץ הלך לעולמו בגיל 75
לאחר מאבק במחלת הסרטן, מת האמן עטור הפרסים שהציג את עבודותיו במיטב הגלריות בארץ ובעולם. הוא ייקבר מחר בגבעת השלושה

שנים ארוכות יצר ליפשיץ בסטודיו בן שלוש הקומות בשכונת נווה צדק, ושם נשם את נשימתו האחרונה. ליפשיץ שירת בצנחנים ביחידה 101 יחד עם אריק שרון ומאיר הר ציון. בתחילת שנות השישים החל לצייר והציג את עבודותיו בגלריות בתל אביב ובירושלים. יצירותיו כוללות עבודה בשמן, בצבעי מים, רישומים ותחריטים ופסלים בברונזה פלדה וחמר.
ליפשיץ נהג לעסוק באמצעות האמנות בסוגיות באקטואליה, ביניהן סדרת האינתיפאדה הראשונה בשנות השמונים, "האנס הסדרתי" ו"בושה" שעסקה בחיבוטי הנפש של עצורים בעת שעניינם נידון בבית המשפט. בין היתר צייר את סדרת "השופטים העליונים", עבודות שמן על בד ורישומים שהוצגו במסדרונות בית המשפט העליון בירושלים.
ליפשיץ הציג במיטב הגלריות והמוזיאונים בארץ ועבודותיו נכללות באוספים הקבועים של מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב ואחרים, כמו גם אוספי הגלריות המובילות בכל הערים הגדולות בארץ. בלונדון הציג ביחד עם יוסף זריצקי ויעקב אגם בגלריית וויט-צ'אפל, בפריז, ניו יורק ואמסטרדם.
ליפשיץ נהג להשמיע את דעותיו ללא כחל וסרק. על השלטון אמר: "השלטון בנוי על כסף. רמת החיים בנויה על כסף. איכות החיים מוצעת חינם לכל דורש, אך היכולת לקבלה ניתנה ליחידים. מערכת המחשבה האנושית ומערכות המחשבה האמנותית, המתמטית וכל שאר המדעים אינן זקוקות לשליט. הן מתקיימות מעצם היותן. הן ניתנו לאדם חינם אין כסף".
בחודש פברואר האחרון יצר תערוכה של רישומי דיו המוקדשים לחנה רובינא,
אחותו יעל שהם ספדה לו: "אורי היה איש משפחה נפלא. לי בתור אח ולילדיי כדוד הוא היה האיש הכי טוב. אורי היה איש טוב לב, מצחיק, נחמד, אוהב חיים ואוהב אדם. הוא היה קשור להורים, לקיבוץ, ונהג לומר לי: אז מה את אומרת? לחזור לקיבוץ? הוא זכר אותו בערגה ובאהבה.
"עכשיו הוא חוזר לקיבוץ, להיקבר ליד בתו יסמין שאותה איבד לפני כמה שנים, וליד הורינו. אבא תמיד מאוד האמין בו כאמן. הוא היה אמן, אדם ענק ואיש מוזיקלי ונהדר. אובדן גדול מאוד. הוא הלך לנו מהר מידי".
אורי ליפשיץ יובא למנוחת עולמים מחר, יום ראשון, בבית הקברות בקיבוץ הולדתו גבעת השלושה בשעה 16:00.