מי רוצה להרוג את מנחם בן?
"ילדי ראש הממשלה" קורנת מסנוביות ונחותה, "אורים ותומים" לעומת זאת מצוינת, רינה מצליח שמאלנית וההומואים שוב על סדר היום. מנחם בן עם תובנות השבוע
חשבתי שאפשר לסמוך קצת על מורן שריר, מבקר הטלוויזיה של "הארץ" שהגדיר את הסדרה החדשה "ילדי ראש הממשלה" המשודרת ב-HOT כ"סדרה מצוינת", אבל לך תסמוך על אנשים. כי זו סדרה משמימה, דוחה, ילדותית ומופרעת ברמות, החל מהפלצנות סביב הציור של שאגאל, דרך העירום הדוחה של איתי תורג'מן ומפגני הסאדיזם של חיתוך הפנים ועד לקלישאות המשמימות בעניין יחסי רה"מ עם התקשורת ("זה עובד הפוך על הפוך", מצייצת היחצנית, שנראה שאין לה מושג על מה היא מדברת).
בואו להיות חברים של "רייטינג" בפייסבוק!
הכל עלוב, נחות, מתנשא, שקרי וקורן סנוביזם. נועה רוטמן הובאה הנה כנראה על תקן מי שיודעת מה קורה באמת בלשכה ובבית של רה"מ, אבל היא יודעת הרבה פחות מאיתנו, ומנחשת עם שותפה הילדותי שחר מגן ניחושים לא אינטליגנטיים, המאפיינים קוראי עיתונים חובבניים. פויה של סדרה, גם אם משחקים בה כל מיני שחקנים שווים כמו מיכאלה עשת (אבל ממש לא רמי הויברגר בתפקיד רה"מ, שמשחקו היהיר והסנוביסטי בהתאם לתפקיד היהיר והסנוביסטי שניתן לו מעצבן את הנפש).
2. "אורים ותומים": הכיפות הסרוגות מנצחות.
לעומת זאת, סדרת המתח "אורים ותומים", המשודר ת ב-yes, על תעלומת מותו של בן ישיבה, היא בדיוק ההפך מ"ילדי ראש הממשלה" הצעקנית והזולה. ב"אורים ותומים"-תענוג צפייה אמיתי - הכל שקט, חודרני, מותח ואינטליגנטי, משיר הנושא ששרה להפליא נינט ועד למשחק המשובח של תום אבני, צחי גראד, יהורם גאון, דני
3. רינה מצליח אפורה כשק.
את דנה ויס החליפה בשבת האחרונה ב"פגוש את העיתונות" רינה מצליח, שניסתה לסחוט מהמרואיין העצבני שלה, אהוד ברק, הכרזות נגד נתניהו ובעד אובמה, המנסה לכפות נסיגה על ישראל. גם רינה מצליח, האפורה כשק, היא חלק ממאפיית השמאל הבנאלי.
גם היא, כמו דנה ויס, חסרת ייחוד כלשהו, ברק כלשהו, וגם היא כמוה מגויסת לסדר היום המטורף שכפתה עלינו התקשורת השמאלנית ועל פיה התקדמות פירושה נסיגה. והיא עיוורת לגמרי להופעתו המזהירה של נתניהו בארה"ב. צריך לבדוק פעם לעומק איך קרה ששני גופי החדשות המרכזיים בישראל - חדשות ערוץ 2 וחדשות 10 - נתונים במידה רבה לשלטון השמאל המקורנף, החוזר תמיד על אותן מנטרות חלולות, ואיך זה שדנה מצליח נשמעת בדיוק כמו רינה ויס?
4. איך זה ששיר קטן מעז.
אגב ל"ג בעומר: תראו איך שירים קטנים מנצחים תודעה. השיר הקטן והנפלא של לוין קיפניס על בר כוכבא - "הוא היה גיבור/ הוא קרא לדרור? - מנצח את כל ההיסטוריונים שהשמיצו את בר כוכבא, שהביא כביכול אסון על ישראל. מה זה כל ההיסטוריונים האלה לעומת השיר הקטן הזה, על האיש שכל העם אהב אותו?
5. הגם אתם, "רייטינג"?
האמת היא שלא הבנתי מה "רייטינג? רוצים בשאלון המוזר "האם אתה מנחם בן"? שהדביקו לי לתחת ביום שישי שעבר. לא הבנתי, לא את השאלות ולא את התשובות וניקודן. מה שכן הבנתי הוא שמנסים להגיד מפי כביכול ש"הנכד של אלתרמן הוא הומו מגעיל", והרי אני אמרתי את ההפך: שהוא מוזיקאי מחונן (ובחור מקסים). ורק הסברתי את ההבדל הנפשי בינו לבין סבא שלו, נתן אלתרמן, ששר כל חייו את יפהפיות הנשים ("שוקייך תהילה ללטושי המתכת/ מרוץ גזרתך מפונק ומהיר" וכו'). והנה הנכד נפל למלכודת ההומואית. כלומר, גם "רייטינג" מסית נגדי, ושם בפי מילים שלא אמרתי כדי להשניא אותי עוד יותר על הקהילה. זה לא כל כך מצחיק (אותי לפחות).
6. מת עליכם, הומואים
ובאותו עניין, אני לא יודע אם ראיתם את גליון טיים אאוט מלפני כחודש , שבו קראו במשתמע בשתי כתבות שונות לרצוח אותי, על רקע יחסי לתופעה ההומוסקסואלית. ככה אני לפחות הבנתי מתוך הכתבה הפותחת של עורך טיים אאוט, שנתן לרשימה שלו כותרת חד-משמעית למדי במסר שלה: "מנחם בן לאדן", על רקע כרזת wanted, אתם יודעים. כלומר, צריך לירות לי בין העיניים.
כל זה בסדר בעיני , בעיקר על רקע הרצח הנורא ההוא ב"בר נוער" . אם מישהו עלול להבין בטעות מתוך דברי, שמותר להתאנות ולהתעלל בהומואים, אז מגיעה לי כל השינאה הזאת. אני מבין שהקהילה נעלבה ממני. כבר זכיתי לגידופים בנוסח "היטלר" (ככה הגדיר אותי אמיר פיי גוטמן ב"אח הגדול") או "סאדאם חוסיין", כפי שהגדיר אותי אוחובסקי באחת ההתפלמסויות שלו איתי בעיתון ת"א (למרות שהוא עצמו הזמין אותי שנים ארוכות קודם לכן להיות אחד מכוכבי תכניתו "המעגל הקטן", הרבה אחרי (!) שהתבטאתי נגד התופעה ההומוסקסואלית). ועדיין אני חוזר ואומר את העיקר: ההומואים בחלקם הגדול מקסימים בעיני. רק ההומוסקסואליות מגעילה אותי (כלומר, המחשבה המינית על גבר). ואני בהחלט מוכן למות על זכותי להגיד את זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם