ורדי בשביל הנחש: על אאידה במצדה

מה מקבלים כשמחברים 750 זמרים וטנורים, עשרות טונות של ציוד ואביזרים, 7,700 צופים, להקות מחול בדואיות ואפילו עדר גמלים שמתמחים בהופעה מול קהל? רגע לפני שיר הפתיחה: הצצה אל מאחורי הקלעים של ההפקה הגדולה בישראל: האופרה "אאידה", למרגלות מצדה

יונתן אסתרקין | 23/5/2011 9:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: ורדי,אאידה
 קחו אוויר: 2,500 עובדים, 750 משתתפים וצוותי תפעול, 3575 מ"ר במה, פסל מרכזי בגובה 22 מטר וברוחב 10 מטר, טריבונה עם 7,700 מושבי קהל, 50,000 מנות מזון בשטח לעובדים, 160,000 ליטר מים, 50,000 מנות אוכל לקהל, 25 טון אוכל, 300,000 ליטר מים לקהל, 800 מ"ר של מטבח, 10 מכולות קירור, 100 מקררים, 200 מלצרים לערב, 220 מאבטחים וסדרנים, 180 אוטובוסים ביום, 120 משאיות להובלת ציוד, 10 מנופים של 60 טון, 10 מכולות של 40 טון בהובלה ימית, 30 טון ציוד בהובלה אווירית, 10 ק"מ כבלים חשמל, 140,000 ליטר סולר, 60 טון פנסי תאורה, 25 טון אמצעי הגברה ותקציב כללי של בערך חמש עשרה מיליון שקל.

זה, אם תהיתם, רק חלק מהמפרט הטכני של האופרה 'אאידה' שתעלה במצדה בתחילת חודש יוני הקרוב במסגרת פרויקט "אופרה במצדה" של האופרה הישראלית. אחרי ההצלחה העצומה של 'נבוקו' בשנה שעברה, בחרו השנה באופרה הישראלית באופציה במשהו גדול יותר וגרנדיוזי: אאידה, האופרה המפורסמת של ג'וזפה ורדי, בניצוחו של דניאל אורן.

"זה אתגר משולב שנועד להשיג כמה תוצאות שונות", אומרת מנכ"לית האופרה חנה מוניץ, "קודם כל להעלות את המודעות בארץ ובעולם לאופרה הישראלית, ולא רק מול הקהל'הטבעי' של האופרה. להגיע לאלו שהולכים לראשונה בחייהם לאופרה ולקוות שיתאהבו. זה קרה בשנה שעברה עם נבוקו וזה קורה עם עוד פרויקטים יוצאי דופן שלנו ששוברים את הנוסחא הרגילה של אופרה באולם הבית שלנו בתל אביב, וזה קורה עכשיו ביתר שאת עם אאידה במצדה".

איך זה בא לידי ביטוי?
"בצורה הכי ברורה וניתנת לכימות - בעקבות נבוקו בשנה שעברה ובעקבות העניין באאידה - הגדלנו את כמות המינויים שלנו ב-2,000 מינויים . אנשים שבאו לנבוקו בשנה שעברה, מתוך רצון לחוות חווייה ייחודית ושונה ולאו דווקא מתוך אהבה ארוכת שנים לז'אנר האופרה, ראו כי טוב, קמו ועשו מינוי".

ומה לגבי העולם הרחב?
"היה לי חשוב מאד בהקשר הזה ליצור איזה שילוב בין הנכסים ההיסטוריים והטבעיים של ישראל כמו מצדה ואזור ים המל, לבין הנכסים התרבותיים שלה כמו האופרה. זה נושא שלא היה מפותח בארץ הרבה שנים ולדעתי ללא סיבה כי את הפוטנציאל יש לנו בהחלט. כמו שאנשים נוסעים במיוחד לשמוע אופרה או לראות אומנות באיטליה, קונצרטים ונוף נפלא בזלצבורג, או ללכת לתיאטרון טוב בניו יורק ולונדון, מתבקש לדעתי שיבואו אלינו. גם בנבוקו וגם עכשיו עם אאידה, אנחנו רואים בהחלט כמות גדולה של הזמנות מחו"ל שנעשות בצורה ספציפית וייחודית לצורך האופרות האלה עם הרקע ההיסטורי הזה. זה טוב לנו וטוב כמובן לתיירות של מדינת ישראל".

מה האתגר הכי גדול פה?
"כמובן הגודל ושילוב המרכיבים שהוא בלתי נגמר. אתה עוסק בכל כך הרבה דברים ובמקביל. בדרך כלל אצלנו המערכת מאד משומנת וכל אחד יודע את תפקידו ואני רק צריכה להתוות דרך בסיסית, לבחור הפקות ויוצרים ולפקח שהכול מתנהל בסדר. לעומת זאת, באופרה הזאת, פתאום צריך להתעסק במיליון דברים שהם עסק חדש עבורנו: שינויים בתוואי של השטח, להזיז חולות, לבנות ולשטח ולבנות מחדש כל מיני גבעות, למתוח קווי חשמל, לסלול כבישים, שלא לדבר על לדאוג ולנייד להמון אלמנטים שבדרך כלל לא עובדים איתנו - יש להקה של ילדות אתיופיות שמשתפת בהפקה, להקה של רקדנים בדואים מרהט, עדר גמלים ועוד ועוד".
הדמיה
ככה זה יראה. אאידה במצדה הדמיה
מרהט למצדה

בהקשר הזה, של אלמנטים שאינם אופייניים לאופרות בדרך כלל, מספר פאדי זיאנה, מנהלה האמנותי ומייסדה של להקת המחול הבדואית 'קאן זמאן' ("דברים מן העבר") שמופיעה בכל הארץ וגם בעולם אבל פועלת על פי רוב במתנ"ס העיר הדרומית רהט, ומשתתפת באופרה לראשונה בתולדותיה, שהאתגר העיקרי היה לשזור את האלמנטים הייחודיים של הלהקה עם דרישות האופרה.

"אנחנו רוקדים כל מיני סוגים של ריקודי עם", אומר זיאנה, "ריקודים ירדניים, לבנוניים, דבקה, ועוד הרבה דברים. כשהכול הוא עם מצד אחד הרבה כבוד למסורת ומצד שני עם ניסיון לחדש ולהביא זווית ייחודית עדכנית שלנו כאן ועכשיו".

ואיך נוצר החיבור עם האופרה?
"דרך המתנ"ס של רהט. בגלל שהאופרה מוצגת בדרום אז הם חיפשו כוחות מקומיים לשלב בהופעה וככה הגיעו אלינו. זה מאד מרגש את כולם בעיר מכיוון שזה נתפס ככבוד גדול ואמונה גדולה במקצוענות שלנו כלהקה גם אצל אנשים שלא אוהבים בהכרח אופרה ושלא חשבו בחיים שלהם שהם ילכו לראות אופרה ועכשיו דואגים לארגן

לעצמם כרטיסים.

"זה יצר ממש תחושה של אחווה בעיר סביב הלהקה. מבחינה מקצועית עכשיו אנחנו מנסים ליצור את השילוב בין הכוריאוגרפיות שאני עושה בדרך כלל שהן מסורתיות יותר לבין אלו שיבקש מאיתנו ליצור הכוריאוגרף הצרפתי שאחראי על כל הריקוד באופרה. אני בכל מקרה אני בטוח שזו תהיה חוייה".

אודישנים לגמלים

אלמנט יוצא דופן אחר בהפקת אאידה הוא הכמות העצומה של בעלי חיים שמשתתפים בה, בהתאם לדרישות האופרה הידועות שכוללות פילים ופנתרים שחורים לצד גמלים וסוסים. בישראל 2011, מדינה מודרנית עם חוקי הגנה על בעלי חיים מפותחים למדי, אסור להוציא בעלי חיים מסביבתם הטבעית. אנשי האופרה נאלצו לוותר על הפילים והפנתרים. אבל גמלים בהחלט יככבו ב"אאידה".

"יש לנו פה עשרה גמלים שאחד מתוכם הוא גמל צעיר. בכר", מסביר דובי סלמן, מנהל חוות הרכיבה ואחראי על בעלי החיים באופרה, "הם הולכים בצד הבמה בכמה מהקטעים, מה שדווקא מקל עליהם. הם לא צריכים ממש לעלות לבמה".

כל גמל מתאים לאופרה?
"זה יישמע מצחיק, אבל היינו צריכים לעשות סוג של אודישנים לגמלים. לוודא שמדובר בגמלים מנוסים ועם תכונות מסוימות שמתאימים להופיע מול קהל גדול ורעשים גדולים, כאלה שלא ייבהלו פתאום. אם הם נבהלים הם יכולים פתאום לסרב לזוז, שזו הבעיה הכי קשה. גמל שמסרב לזוז - אתה לא יכול להזיז אותו עם טרקטור. ובמקרים קיצוניים הם גם יכולים מתוך פחד לבעוט או לנשוך מי שלא מיומן בטיפול בהם. אז אני מחפש תמיד מאלפים רציניים שאני יכול לסמוך עליהם שיביאו גמלים מתאימים. עם השנים למדתי לזהות מאד מהר את החיות המתאימות ואת המאלפים הטובים. לפעמים אגב, יותר קשה לטפל בבני האדם, שיגיעו בזמן ומוכנים, מאשר בחיות".

אורי הרטמן
מתכוננים. אאידה במצדה אורי הרטמן
תחת כיפת השמיים

ואכן, השליטה היא האתגר העיקרי באאידה, כמו שמסכמת מוניץ בעצמה, הן באלמנטים אנושיים והן באלמנטים אמנותיים כשעל כתפיה מוטל בין השאר הצורך לאזן בין השניים.

את לא חוששת שמרוב גרנדיוזיות לא יראו את היער? איפה עובר הגבול שמוודא שהאומנות לא תוקרב על מזבח השואו הגדול?
"קודם כל צריך להבין לאן נכנסים בדיוק. אופרה בחוץ, תחת כיפת השמיים, עם רוחות ורעשי רקע וטמפרטורות שאתה לא שולט בהן ויכולות להיות קרות מדי או חמות מדי וכל מיני כאלה זה לעולם לא ישמע מבחינה מוזיקלית טהורה כמו קונצרט או אופרה באולם קונצרטים סגור ואקוסטי. אז ברור שהדגשים מראש הם שונים. יש יתרונות אחרים לגרנדיוזיות כאלמנט סוחף ותיאטרלי שמעצים את החווייה, בייחוד לקהלים חדשים שלא בהכרח יודעים מה זה אופרה. הגבול בכל מקרה, שמאזן בין הגרנדיוזיות לבין האמנות, מעבר לעניין התקציבי הטכני, הוא בשני מקומות - בגימיקים ובקיטש. אני לא אעשה משהו שהוא לדעתי סתם גימיק שלא קשור לכלום ולא מאשר את הדרמה הבסיסית של האופרה ואני לא אעשה משהו שהוא לדעתי סתם קיטש שנועד לעשות רושם או מניפולציה רגשית זולה, לא מבחינת עלות אלא מבחינה אמנותית, כשאין כלום מאחוריה. זה פשוט לא מושך אותי. לא יהיו מסיבות טראנס על פסגת המצדה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/music/ -->