מופע שנת השבעים: בוב דילן חוגג 70
תגידו יפה מזל טוב לבוב דילן, שביום שלישי הקרוב חוגג 70 ומגיע לארץ בדיוק חודש אחר כך. לרגל המאורע, חמישה אמנים שנבחרו לעשות לו כבוד במופע הצדעה בבארבי, מספרים על הדילן שלהם - פועל יום, תעתוע מופלא, רומנטיקן, ציניקן וקופירייטר. פרויקט מיוחד
כל הזמרים האהובים על יהלי סובול לא יודעים לשיר:
הפעם הראשונה ששמעתי את דילן: "זו הייתה תקופת ליקוט אבות המזון שלי, כלומר באזור גיל 14. לא הכרתי אותו יותר מדי, אבל אנשים שהערכתי את דעתם ברדיו, כמו יואב קוטנר למשל, התייחסו אליו בכבוד, וזה היה מספיק בשביל ללכת לקנות תקליט. אני חושב שהשיר הראשון של דילן שהכרתי ושמתי לב אליו היה 'ג‘וקרמן'. אבל התקליט הראשון שלו שקניתי היה דווקא משהו ישן יותר, Another Side of Bob Dylan.
היחס שלי לאותו תקליט, שקיבע את היחס שלי לדילן שנים קדימה, היה של הערכה אבל לא התלהבות חסרת גבולות. לו ריד יותר עשה לי את זה".
המילים: "דילן שייך בעיניי לקבוצה לא גדולה של כותבי רוק שחיים על הקו בין מה שאוהבים לכנות אמנות גבוהה לאמנות פופולרית, בין שירה לפופ. כשזה עובד יש לזה המון כח. לא במקרה משוררי רוק הם המשוררים הכי מוכרים ואהובים של 50 השנה האחרונות. הם מרוויחים משני הכיוונים, גם עומק בכתיבה וגם איזה חוסר רצינות או חוסר כבדות מולד בז‘אנר, מה שהופך אותו נגיש באופן אוניברסלי".
המוזיקה: "דויד ברמן, הסולן של הסילבר ג‘וז ומשורר ענק בפני עצמו, שר באחד השירים שלו משפט שאני אוהב לצטט: ’כל הזמרים האהובים עליי לא ידעו לשיר'. בוב דילן ללא ספק מככב בקטגוריה הזו. מוזיקלית הוא פועל באופן ברור מתוך מסורת אמריקאית של בלוז ופולק. זה הדבר הכי מתאים לטקסטים המורכבים שלו. הוא מלחין פשוט אבל עם טוויסט וזה הכי טוב שאפשר ברוק. בכל מקרה אין שום דבר יותר יפה מבלוז, אז למה לטרוח"?.
מבחן הזמן: "אני לא חושב שדילן מכיר או מתייחס יותר מדי ל‘מבחן הזמן,‘ ולכן כמובן הוא עומד בו בקלות. רק מי שלא חושב על מבחן הזמן יכול להצליח בו. מי שמודאג ממבחן הזמן תמיד יאחר בשנייה וחצי".
ההשפעה: "קודם כל דילן, יחד עם עוד כמה זייפנים, נתן לי אומץ להיות זמר. אם הוא יכול אז בטח גם אני יכול. חוץ מזה הוא נוטע בי אופטימיות, הבן אדם עדיין מצליח לכתוב שירים יפים, מה שאומר כנראה שכל הקלישאות על רוק ונעורים הן די חלולות. מסירות ותשוקה כנראה חשובות יותר מכרונולוגיה".
חמי רודנר מאזין בהשתאות לדילן מלהטט בין המערב הפרוע לשייקספיר
הפעם הראשונה ששמעתי את דילן: "שמעתי את דילן תמיד כחלק מנוף מוזיקלי רחב יותר, אבל הוא תפס לי את האוזן ולא עזב אחרי הופעה בלתי נשכחת בהיכל התרבות, שאותה היה לנו, ’איפה הילד,‘ הכבוד לחמם".
המילים: "המילים של דילן מכושפות בעיניי. גם מה שאצל אחרים יישמע פשטני יוצא ממנו כאמת ויופי שאין לערער עליהם. הוא לובש ופושט דמויות של מאהב, רוצח, פועל יום, נווד, ומבטא ואף מרחיב את כל טווח הרגשות האפשרי. הוא יודע ללהטט בתנ“ך, בשייקספיר, במיתולוגיה היוונית ובמערב הפרוע לטובת היצירה שלו, וגם להיות פשוט מאוד, כמו באלבומים המאוחרים יותר. בשירים שלו תמיד קיימת תחושת מרחב בלתי נתפסת, בטח לנו הישראלים. באלבום שלי ’גאולה‘ התכתבתי איתו בכמה שירים, כמו ’אולי בכל זאת סאלי,‘ ’מילים נוזלות‘ ובעיקר ’כל אחד והבוב שלו'".
המוזיקה: "המוזיקה של דילן מאוד בסיסית ונשענת על הפולק והבלוז האמריקאיים. הייחוד שלה נובע בעיקר מהקול שלו, ומאיך שהוא משתמש בו ככלי אמנותי מחודד.“ מבחן הזמן: "ברור שדילן, יחד עם הביטלס, הוא המוזיקאי הגדול של המאה הקודמת. ההשראה שהוא ממשיך להעניק בשפע לכולנו חצתה מזמן את שאלת מבחן הזמן. קטן עליו".
ההשפעה: "בוב דילן קיים בי כדמות וכמורה דרך לעולם נבוך ופצוע, אם בסוריאליזם ואם בהומור. זה משהו שהוא מעבר להשפעה מוזיקלית. בכל פאזה שלי בחיים הוא נמצא ושיר שלו יכול ללוות אותה בצורה מושלמת. בשבילי הוא המתנה הכי יפה שקיבלתי מאמריקה.“
דילן עזר ליהודה עדר ולמאיר אריאל להיזכר מה הם ומי הם
הפעם הראשונה ששמעתי את דילן: "בגיל 12, בעת ביקור משפחתי בלוס אנג‘לס. שלישיית פיטר פול ומרי ביצעו קאבר ל-Blowin in the Wind השיר הכי מושמע ברדיו בקיץ 1963. אבל רק כמה שנים מאוחר יותר בן כיתתי, שכינויו היה ’שלופה', חזר מאנגליה כפריק גמור של דילן, הביא איתו תקליטים שלו ונשא את הבשורה. מאז לא נפרדנו לדקה".
המילים: "המשפט שהכי מדבר אליי הוא מהשיר Dark Yet Not בתרגום חופשי שלי: ’אני אפילו כבר לא זוכר מהו הדבר שבשבילו באתי לכאן כדי לברוח ממנו.‘ הניסוח הכי מדויק על המצב הכי מעורפל. מזכיר לי את שיחות הבוקר של פעם עם מאיר אריאל, כשבמשך שעה ארוכה היינו שואלים בטלפון האחד את השני: ’תגיד לי, מי אני? מה אני? איך קוראים לי?'. אני זוכר גם את הפעם הראשונה ששמעתי את השיר שתרגמתי את שמו בביצוע שלי ל‘כוכב שביט בלילה קר', מתוך האלבום Oh Mercy. שמעתי אותו שוב ושוב אולי 20 פעם. התחושה של האינסוף, של הרקיע, הכוכבים, וכוכב השביט שנופל ודורש משאלה. בתרגום שלי מופיע הטקסט ’האם החמצתי הזדמנות, עשיתי טעות, דרכך אני יודע מי אני.‘ מדבר אליי עמוק עמוק. צריך חבר טוב על מנת להבין ולאהוב את עצמך. אי אפשר לבד".
המוזיקה: "המנגינות של דילן בנויות מהקצב ומהפיסוק שבהם הוא אומר את המילים הנפלאות שלו על הקצב של השיר. בעיניי הוא הזמר האולטימטיבי".
מבחן הזמן: "בוב דילן איתי כל הזמן. בכל רגע. תמיד כשאני רוצה להתחבר אני שם לעצמי את החבר שלי בובי. רק עכשיו קניתי שוב את האלבום Bob Dylan the Freewheelin' משנת 1963 עם השיר Don't Think Twice".
ההשפעה: "בוב דילן הגדיר לעצמי את עצמי, מה זו יצירה, מה זו אמת. וזה למרות שאני לא מכיר אותו, ואחרי שקראתי את ספרו אני מכיר אותו עוד פחות. הוא תעתוע מופלא. היצירה שלו מדברת אליי תמיד. הקול שלו מהפנט אותי ועוצר לי את הזמן. תמיד נהיה חברים יחד בכת הסודית שלנו. יש לי זיכרון משנת 1973, להקת הנח“ל מופיעה בשארם א-שייח. אני בשלישייה עם גידי גוב ואפרים שמיר מבצעים לפני קהל מועט ביותר את just like a woman באנגלית. אני הזמר הראשי, אבל לא זוכר את רוב המילים. אז אני ממציא מילים שדילן לא ידע על קיומן. אנחנו צוחקים, שרים, מאושרים, צורחים בקולות את היוצר היהודי הגדול ביותר אי פעם מול חיילים בסיני. תכף תפרוץ מלחמת יום הכיפורים. בינתיים ’נובודי פילס אני פיין, טונייט אז איי סטנד אינסייד דה ריין.“‘
תמר אייזנמן יכולה להריץ לעצמה במחשבות את דילן בכל רגע נתון:
הפעם הראשונה ששמעתי את דילן: "שיעור גיטרה בשנת 92' אצל אהרוני בן-ארי, למדתי לנגן את ,Blowin' in the Wind ששמו במחברת עוברת ל‘חלף עם הרוח'".
המילים: "אני אוהבת במיוחד את היכולת של דילן להעביר בשירים מסר עמוק וחשוב בצורה לא מסורבלת. אני מאוד מתחברת להמנוניות הטקסטואלית שלו, ומתמוגגת מטקסטים אישיים יותר על אהבה, כאב וקונפליקט. יש הרבה פעמים תחושה ברורה שהטקסט בשיר הוא כתוביות בסרט, שיכול לרוץ אצלנו בראש בכל זמן נתון".
המוזיקה: "דילן זה לנגן משהו שדומה לבלוז, אבל לא. זה לעטוף את הטקסט במעיל עור הכי קול שלא יוצא מהאופנה. אני חושבת שהמוזיקה של דילן מתקיימת לעתים במלוא תפארתה דווקא ברגע שאמן אחר מבצע גרסת כיסוי לשיר שלו, אז מתבטל משהו מההקלטה ההיסטורית המוכרת בביצועו של דילן. עם כל הכאב בפרידה מהגרסה המוכרת, אז נפתחת דלת לאיזו מהות כמעט תת הכרתית בשיר, שגם אליה המשורר התכוון".
מבחן הזמן: "אולי בלי דילן לא היה מבחן לזמן בהקשרים של התפתחות מוזיקלית ותרבותית, אם כי נראה לי שהוא ויצירותיו בחלל כבר נעים על ציר אחר, מקביל לזמן. השירים שלו, טקסטים ומוזיקה כאחד, ישרדו הכל. זה פשוט יותר מדי טוב".
ההשפעה: "כמעט כל שיר של דילן ששמעתי עשה לי משהו, כמו תמרור שמודיע: יש מה ללמוד גם מהשיר הזה. מטקסט, לחן או הפקה; או פשוט לגלות מאיפה הגיע השיר וליפול אל סיפור ארוך ומושלם. האישיות הססגונית שלו מעוררת השראה, אם כי אני אף פעם לא מתיימרת להבין אותה. אני מסתפקת בעוד כל כך הרבה שירים שיש לי להכיר".
יובל בנאי אף פעם לא בטוח
הפעם הראשונה ששמעתי את דילן: "בצעירותי, אבא שלי זכרו לברכה שמע את התקליט Slow Train Coming הלוך וחזור. אבא שלי, כמי שבא מהמילה יותר מאשר מהמנגינה, מאוד אהב את דילן, שיודע לספר סיפור. אני בילדותי גדלתי בכלל על הביטלס, על הרולינג סטונז, על אלטון ג‘ון ואחרים, ולא על דילן. אבל כשהפכתי לנער התחלתי להבין את העוצמה שלו".
המילים: "דילן הוא הדרגה הכי גבוהה של המושג סינגר סונגרייטר. הוא כל מה שמוזיקאי חולם להיות. אחד הדברים שעושים אותו לגדול מכולם הוא היותו חידתי. אתה לא יודע אם הוא צוחק עליך או לא. אתה לא יודע אם הוא רומנטי או ציני. אתה לא יודע אם זה שקר או אמת. או שהשקר הוא האמת. זה דילן עם אלף הכובעים האלה שלו. דילן הוא בטוח הקופירייטר הכי טוב בעולם. יש לו משפטים כל כך יפים, מרומנטיקה ועד עניינים חברתיים ופוליטיים. באחד השירים הגדולים שלו הוא אומר, בתרגום חופשי, ’לא משנה מי אתה, אתה צריך לשרת מישהו.‘ בשיר גדול ושונה לגמרי הוא אומר, ’נתתי לה ת‘לב שלי, אבל היא רצתה ת‘נשמה.‘ זה דילן".
המוזיקה: "הלחנים שלו בבסיסם די דומים. הוא התחיל פולק, אחרי זה נהיה רוק, אחר כך פולק רוק, ואז שוב פולק. אני אוהב את הפשטות הזאת. אני אוהב את זה שהוא מעז לעשות שירים ארוכים ולא קצרים. ואוהב אותו כי הוא בנאדם נועז בבחירות שלו, בעליות שלו, בנפילות שלו".
מבחן הזמן: "דילן בוודאות עומד במבחן הזמן. מה שיפה בו שהוא תמיד מתחדש, וגם היום הוא עושה מוזיקה שהיא בעיניי ממש מעולה. בנאדם בן 70 שעדיין מנגן, עדיין עושה מוזיקה, וקורא לסיבוב ההופעות שלו ’הסיבוב שלא נגמר,‘ הוא בנאדם שלא נגמר. אין דוגמה יותר טובה ממנו למהות של הרוקנרול. ניל יאנג אמר ’הרוקנרול אף פעם לא מת.‘ בוב דילן הוא דוגמה טובה לזה".
ההשפעה: "אני חושב שהוא השפיע עליי בהתמדה, שהיא הסוד הגדול. הוא לא נשבר בדרך. על בוב דילן אמרו הכל. עליי אמנם לא אמרו הכל, אבל אמרו הרבה דברים, לטוב ולרע. למדתי ממנו שזה לא צריך לעניין אותי. אני צריך לעשות את המוזיקה שלי. להגיד את האמת שלי. זה בוב דילן בעיניי. ההתמדה, ההופעות שלא נפסקות אף פעם, המילים שעומדות במבחן הזמן וכל פעם לוקחות אותך למסע אחר. זה גדולה של אמן".
יובל בנאי, חמי רודנר, יהודה עדר, יהלי סובול ותמר אייזנמן (שגם תנהל את האירוע מוזיקלית) יהיו בין האמנים שיופיעו ביום שלישי הקרוב (24 במאי) בערב הצדעה מיוחד לדילן במועדון הבארבי בתל אביב. דילן עצמו יגיע לאצטדיון רמת גן ב-20 ביוני
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם