כל ילדי: על "ילדי ראש הממשלה"
אל תצפו ליותר מדי סודות מדיניים מהסדרה "ילדי ראש הממשלה", שבוחרת להתעמק בעיקר בדרמות המשפחתיות של ראש ממשלת ישראל. למרות מקבץ הקלישאות, נשארנו עם טעם לעוד
''ילדי ראש הממשלה'' , שלישי, HOT 3
אל תטעו, ב"ילדי" לא תראו מהלכים מדיניים גדולים, תככים ומזימות עם גדולי עולם. לעומת זאת, תוכלו לצפות בה בנשים שנאבקות ברצון לישון על הספה, בילדים שעושים צרות לאבא ולאימא ובסבתות שיורדות לחיי כלותיהן.
"ילדי ראש הממשלה" היא לא סדרה על ראש הממשלה, אלא על אשתו ועל המיטה המשותפת שלהם. במובן הזה, יש כאן כמעט תרגיל הונאה המבוסס על תוכן. באנו בגלל הלשכה ונשארנו בגלל האישה. הניסיון ליצור סדרה שמטפלת בצד הפוליטי דרך העיניים המשפחתיות, או ההיפך, ראוי להערכה לפחות על המקוריות שלו (אפשר כבר לדמיין את הכותרת שתתפרסם כשהפורמט יימכר ל-HBO), אולם, בסיכומו של דבר, מדובר בסדרה על משפחה, אחת שבמקרה כותבים עליה בעיתון. דווקא במקום הזה חולשתה הגדולה: זוהי סדרה שמכילה מקבץ גדול של קלישאות שראינו בסדרות דומות בעבר. לא משהו שאפשר לעשות ממנו כותרת, אפילו לא מדינית.
בסצנת הפתיחה של הסדרה חוזרת הביתה אשת ראש הממשלה (מיכאלה עשת, בתפקיד לא קל לעיכול) מהדרך לטקס השבעת הממשלה של בעלה - ומבריזה לו. זוהי עוד סצנה קלאסית של אישה שעושה לבעלה גיהנום מרופד בשתיקות ארוכות. השינוי הוא, כמובן, בהד הציבורי שמתפתח מהיעדרה של אשת ראש הממשלה מהאירוע המרכזי בחיי בעלה. בניסיון להראות לנו את חיי משפחת המלוכה הישראלית על המסך מנסים יוצרי הסדרה לדלג בין קירות הבית הגדולים ומלאי המכובדות לסצנות משפחתיות קטנות. הדילוג הזה מגושם לעיתים.
"ילדי ראש הממשלה" היא סדרה משותפת לשחר מגן ("חשופים") ונועה רוטמן (נכדתו של יצחק רבין ז"ל). סודות הבית ההוא היו בידיה של נועה ושחר הביא, כנראה, את רוח "חשופים", שאמנם שורה על פני הפרקים. מארינה מקסימליאן בלומין כמנהלת הלשכה הבלתי נלאית ונינה קוטלר הייחודית הן בהחלט מראה שנונה, מתוחכמת וקומית בסדרה ישראלית כל כך. רוח "חשופים" שורה גם על הסדרה בכל הקשור לנראות שלה, לזוויות המבט המשוננות הברקות ובהתכתבויות השונות שלה עם המציאות - ויש לברך על כך.
לצד הזה של הסדרה אפשר לספח גם את הליהוק והכתיבה של שלישיית דמויות החצר האחורי של בית ראש הממשלה: שרון אלכסנדר המצוין, אוולין הגואל בתפקיד מנהלת הבית המסורה ואפרת אביב הרעננה. לצד החלק השנון והמקורי נמצאים חיי המשפחה, שניבטים אלינו כגלויות ישנות של חיים שכבר ראינו ושמענו עליהם. השילוב של שני המרכיבים הללו יוצר ערוגה מעורבבת עם הבדלי רמות ניכרים. זו סדרה של הברקות וקלישאות. ההברקות שוטפות את חיי המשפחה הרגילים והופכות את "ילדי ראש הממשלה" לסדרה עמוסת סמלים ומסרים.
ההיסטוריה שופטת ראשי ממשלה, וגם שחקנים,
בראיונות לתקשורת הקפידו התסריטאים, והויברגר עצמו, להסביר שאגמון אינו ראש ממשלה כזה או אחר. הוא לא רבין באותה המידה שהוא לא ביבי או אולמרט. אין ספק שאגמון הוא תרכיז אישיותי של הרבה פוליטיקאים, אבל דבר אחד מונח כעובדה ברורה: זהו ראש ממשלה מהמחנה הימני. בבואם לשרטט את הדמות של המשפחה הראשונה בישראל לקחו התסריטאים כהנחת יסוד שאב הבית יהיה מן הימין. זוהי החברה הישראלית בדיוקנה המלא, וגם בכך יש אמירה חשובה.
לסיכום ניתן לומר שהצופה ב"ילדי ראש הממשלה" ימצא את עצמו מנווט בין הילדים לבין המדינה. הילדים קצת נודניקים והמדינה קצת מרוכזת בעצמה. מדי פעם ייפגשו הצדדים לסצנות מרתקות, ששוות את ההמתנה. תנו לראש הממשלה לנצח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם