שיעור בלשון: על "המלשינים"
הספר "המלשינים" מאת חואן גבריאל ואסקס ממחיש את כוחן העצום של המילים
"המלשינים" עטיפת הספר
אביו, שגם שמו הוא גבריאל סנטורו, עורך דין בהשכלתו אך מרצה לתורת הנאום בעיסוקו, קורא את הספר ומשתמש בכלים שברשותו, המילים, במאמר ביקורתי במיוחד מעל דפי העיתון בו הוא מגדיר את הספר כ"פולשני". גבריאל האב משתלח בבנו וטוען "ידעתי שהיתה לך הזכות לברר, לשאול ואפילו לכתוב, אבל לא לפרסם. דעתי היא שהספר שלך הוא חרא".
מאמר הביקורת של האב גורר ריב ענק בין האב לבנו וההתפייסות, רק נוכח מחלתו של האב, אינה התפייסות לשמה, אלא למעשה משמשת את המילים ומביאה לכתיבת ספר נוסף, "המלשינים", הספר שבידינו. "המלשינים", המתרחש בקולומביה של שנות מלחמת העולם השנייה וחמישים השנים שלאחריה, עוסק במצבם של הפליטים הגרמנים שברחו ממולדתם הלוחמנית. חלקם נשארו נאמנים לגרמניה בטיעון ש"הייעוד הגרמני גדול מהגרמנים... היטלר יחלוף בדיוק כמו כל הרודנים, אבל גרמניה תישאר".
מנגד, אלה שדגלו בהיטמעות מוחלטת במדינתם החדשה ובתווך המתח בינם, מתח מלווה בהלשנות, ב"רשימות השחורות", במעצרים ובהיעלמויות המסתוריות של אנשים. הספר כולו מזכיר את מבנה הבובה הרוסית, הבבושקה. ככל שקוראים מגלים סיפור, בתוך סיפור, בתוך סיפור. כל אחד מהסיפורים חושף עוד ועוד סודות אפלים של הדמויות השונות: גבריאל האב, שרה גוטרמן, אנחלינה המאהבת, אנריקה דרסר החבר והסובבים אותם.
כוחן העצום של המילים היוצאות מפיהם של גיבורי הספר מתגלה ככוח הרסני, כשההלשנות השונות, בין אם במכוון ובין אם ללא כוונת זדון זורות הרס וחורבן לכל עבר. זהו ספר על אהבה למולדת, אהבה לזולת, אהבה למילים, אך יחד עם זאת זהו ספר על הלשנה, בגידה וכאב אינסופי, כאב הגלוי וכאב הנסתר. חולשתו של הספר בשטף המלל שלעיתים חונק את הקורא ומפיל עליו תחושת עייפות ולאות הניתנת להכלה רק הודות לסיפור הקשה ששם לנו את המציאות האכזרית של שנות החמישים בקולומביה בצל מלחמת העולם השנייה מול העיניים. התרגום של פרידה פרס-דניאלי קולח ומצליח להתמודד עם דקויות השפה והתיאורים בהצלחה יתרה.
"המלשינים", חואן גבריאל ואסקס, מספרדית: פרידה פרס-דניאלי, כתר ספרים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם