להפיל את התוכנית: על "אל תפיל את המיליון"
האריזה מלוטשת, המנחה רהוט והפורמט משופשף, אבל בסופו של דבר "אל תפיל את המיליון" היא מוצר נחות שלא נותן לעולם דבר מלבד למלא בכסף את הכיסים של הזכיין
אל תפיל את המיליון, ערוץ 2, שישי , 21:30
כמו דילר בקזינו. ארז טל צילום: אלדד רפאלי
תוכנית טלוויזיה שלא נותנת לעולם דבר וחצי דבר, מלבד למלא את הכיסים של הזכיין בהמון כסף, אוטמת את התודעה שלכם בחומוס תעשייתי ומכניסה אתכם לחרדה מהסוג שחווים מול עדר של נמלים קטנות בתוך צלוחית הסוכר הלבן במטבח. כזו שגורמת לערב השבת שלכם להיות עלוב.
כבר בשבע וחצי בערב, שלוש שעות לפני העלייה לאוויר של "אל תפיל את המיליון", הסתובב ארז טל כמו טווס באולפן ההולוגרמי המושקע. עשרות מסכים בפורמט מנועי החיפוש החדשים רצדו מאחוריו, במה בצורת מזבח ששמשה כעמדת הפיקוד, פרוז'קטורים שטפו את החלל באורות צבעוניים, רמקולים שידרו צליל מתכתי מסונטז ואורקל אדום פטל ניהל את העסק. למושקעות היתר מטרה אחת: להלבין את המוצר הנחות. אנחנו לא שכונה, לא שעשועון בשקל מימיו הראשונים של ערוץ 2. אנחנו שעשועון דור 5.0 - היי טקי, בומבסטי, אפס טעויות. שעשועון שכולו מכונה אחת גדולה: המכונה של "אנדמול", המכונה של "קשת".
אנחנו עומדים מאחוריו, גאים בו זו עונה שניה ואפילו משכללים אותו. משתמשים בכל אמצעי המדיה שלנו כדי למקסם את ההצלחה - אפליקציה, און ליין, אייפד 2, שולחים את כל התותחים בהסברה למערכה: כוכב הטלוויזיה החדש של ישראל אלירז שדה, טל ברודי הקאמפי ושלישיית אחלן. רק אילנית לוי לא הגיעה להחזיק ידיים, השאירה אותו לבד מול המלך הגדול. קבלו אותו - מופע יום העצמאות של השעשועונים. אבל זו מעטפת נפץ, מתוחכמת ומזיקה לאין שיעור משעשועונים ירודים בדיוק כמוהו שנארזים בנייר עיתון. שם לפחות העטיפה מסגירה את טמטמם המוח.
טל, שבעבר אולי עוד אפשר היה לתת לו קרדיט כסוכן כפול, הוביל את ההונאה. שנים הוא נמצא על תו תקן שעשועוני. בתוך המשחק, אבל לא. ציני, אבל גם יודע לחבק. את הנוגע-לא-נוגע הזה הוא שכלל לדרגות אמנות. העם האמין לו והלך אחריו פרויקט אחר פרויקט, אבל אני לא בטוח שטל האמין לעצמו. אני אפילו מוכן להמר על מיליון שלא בדיוק ככה הוא רצה שהקריירה שלו תתגלגל. איך אני יודע? דווקא מהפרוייקטים היותר מוצלחים שלו: תוכנית הראיונות האישית שהוביל במסגרת סידור העבודה שלו ב"קשת" חשף אדם קשוב, אינטלגנטי ומאוד חד, אחד שיודע עבודת עיתונות מה היא. אז שישכנע אותי עכשיו שהנחיית שעשעון טרחני שכזה היא מימוש אישי ומקצועי.
כמו דילר בקזינו היא חילק לזוג המתמודדים התורן מיליון שקל במוזמן שעליו הם המרו בשאלות טריוויה משעממות. "זה מריח מה זה טוב, הכסף", אמר אחד המתמודדים (כדורגלן), ליטף את השטרות וכמעט חווה מול גרושתו היפה אורגזמה בשידור חי. אפילו בקזינו הולכים על זיטונים. רק במועדוני קלפים המסתתרים מאחורי וילון מלוכלך רואים את הכסף על השולחן (איפה נער המונופול?). אולי בעונה הבאה ימתינו נערות ליווי מאחרי הקלעים. עם חזירות מוחצנת כזו, ההבדלים מתחילים להצטמצם.
וכדי להחזיק את צופי הטלוויזיה עד סוף ההבל הזה - הימורים חסרי תחכום של אנשים זרים - החליטו יוצרי הפורמט לשחד את הקהל בבית. גם אתם מוזמנים לקזינו בוארנה. 30 אלף משועממי שבת נענו לאתגר, נכנסו לאתר הבית ושיחקו מול המכונה. אין על גוגל, אין. בידי הצופים להפיל את התוכנית, עם כל המיליונים המיותרים שלה. אם לא יהיה רייטינג, לא תהיה עונה שלישית והכסף יישפך למקום אחר. אולי למשהו מאתגר יותר, בלי מעטפה של הונאה. אולי לא. זו הדמוקרטיה של הטלוויזיה וזה תלוי בכם. תהמרו על זה: חיסול ממוקד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם