פגז קומפוט: גדעון לוי ב"שום, פלפל ושמן זית"
גדעון לוי זנח לרגע את סיקור השטחים והלך ליהנות מתענוגות החיים במטבח של חיים כהן ב"שום, פלפל ושמן זית"
גדעון לוי טועם צילום מסך
חוץ מזה שמסקרן לראות את גדעון לוי, "הילד הרע" של התקשורת הישראלית, זה שחצה את כל הגבולות והפך בעיני רבים לסניגורו הנמרץ של השטן, זונח לרגע את הטיקט הזה עליו הוא יושב ומתפנה לעסוק בפינוקי העולם הזה, באוכל טוב ובנשים יפות. כן, גם הוא לא רגוע מיופייה של הילה אלפרט. ולא שחשבנו שראשו של גדעון נתון רק ל"נוהל שכן" ולפלשתיני שנתקל באטימות של חייל במחסום ביתוניא, כי תמיד ידענו שרודף שמלות הוא, וירחיק לכת בבחירת נשותיו וחברותיו, ויאהב גם אוכל טוב ונסיעות לחו"ל, ואם אפשר לכלול בו איזה קונגרס שבדי על הדרך שבו אפשר לקרוע לנו את הצורה, אז בכלל טוב.
רק תוכניות אוכל מחזירות את לוי המתרפק באמת הביתה, למרכז תל אביב, למטבח המרכז אירופי בבית ההורים שבו אכלו קניידל וצלי בשר - וגם שתי כיכרות לחם שקנו ליומיים, ככה שתמיד יצא לאכול את הכיכר הישנה יותר. לו עצמו נותר רק לחמוד את הלחמניות הטריות של חבריו לכיתה. את שמעון פרס, איתו עבד ארבע שנים, ידוע שהוא כמעט מתעב היום, אבל אתמול הוא התרפק על הנסיעות המשותפות בארץ ועל העדפתו של שמעון לאוכל ספרדי על אשכנזי. פתאום למדנו שאמא של חיים כהן עבדה בבית מפלגת העבודה, והוא, כילד, פגש שם את גדעון ואף ניקה את שולחנו.
גם עכשיו חיים מפנק את גדעון בפילה לוקוס, כרוב ניצנים ותפוח אדמה עם שום ויין לבן. הוא שואל את גדעון על הנסיעות לשטחים, וזה עונה, כמעט בגאווה, שהוא נשאר כמעט לבד שם מבין כל העיתונאים הישראלים. אבל גם כאן אתה לבד, מחדד כהן את העניין, ולוי מתמוגג. כן, בהחלט אפשר להבין ממנו שהוא נהנה מהמצב, והוא מחזק את זה בקביעה שהפטריוטיות שלו מתבטאת בכך שהוא שותה רק יין ישראלי. למנה אחרונה מוגש קינוח של רביולי ערמונים במרק שוקולד. לוי לא עומד בעונג הזה. אני בטוח שגם רוב הצופים לא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם