הסבון בכה מאוד: על מותה של "כל ילדיי"
איזו טלנובלה תישאר פה אחרי מותה בטרם עת (41 שנה בלבד) של "כל ילדיי"?
עשו לה סוף. סוזן לוצ'י צילום: אי-פי
הביטול הותיר את קהילת הסבון המומה וכואבת. רק בשנה שעברה הופסקה הפקתה של "אור מנחה", שהייתה הסדרה הוותיקה ביותר בז'אנר, ועכשיו נותרו בשטח רק ארבע סבוניות שמצליחות לשרוד כנגד כל הסיכויים, לפחות בינתיים: "צעירים חסרי מנוח" ו"היפים והאמיצים" (היחידה שעוד משודרת כאן בארץ) של רשת CBS, "ימי חיינו" הוותיקה של רשת NBC ו"בית חולים ג'נרל", שהצליחה להימלט מהגזרות האחרונות מבית ABC.
למרות שהארבע זוכות עדיין להצלחה יחסית ברייטינג, סביר להניח שתוך עשר שנים הז'אנר הדביק והוותיק ייעלם כליל מלוח המשדרים האמריקאי. הסיבות לירידה בכוחן של אופרת הסבון רבות. מירידה ביותר מ-50 אחוז ברייטינג הממוצע לתוכנית, דרך עלויות הפקה גבוהות ועד הקצב האטי והמסורתי של הז'אנר, שכבר לא עובד מול הקהל המזפזפ וחסר הסבלנות שצמח והתפתח עם השנים.
אבל מכת המוות שניחתה על ראשן של הסבוניות בעשר השנים האחרונות באה דווקא מכיוונו של ז'אנר טרי ומרענן - הריאליטי. מאז שנתוני הרייטינג הבהירו שאנשים אמיתיים מעניינים אנשים אמיתיים הרבה יותר מדמויות פיקטיביות בעלות ציפורניים אדומות ומבטים מצועפים, החלו הרשתות השונות להעיף בזו אחר זו תוכניות מלוח השידורים של הדיי-טיים (תוכניות הבוקר ואחר הצהריים), ולהחליפן בתוכניות ריאליטי העוסקות בשיפוצים, באוכל, בלייף סטייל וביחסים וכמובן גם בטוק שואוז, כי איכשהו תמיד יש על מה לדבר.
וכך אמרו לנו שלום "סנטה ברברה", "כשהעולם מסתובב", "פורט צ'רלס" ו"תשוקות" קצרות המועד וכאמור "אור מנחה", ועכשיו הגיע תורן של "כל ילדיי", שתרד סופית בספטמבר, ושל "לחיות את החיים", שתרד בינואר 2012.
במהלך השנים הנפיקו שתי הסדרות הוותיקות ("לחיות את החיים" יורדת מהאוויר לאחר 43 שנה) לא מעט כוכבים, כמו קתי בייטס, שרה מישל גלר וקלי ריפה ("כל ילדיי") וריאן פיליפה, מרשה קרוס, ג'ודית לייט וכריסטיאן סלייטר ("לחיות את החיים"), וגם לא מעט שיאים טלוויזיוניים לתקופתם.
"כל ילדיי" הייתה הסבונייה הראשונה ששילבה הפלה מלאכותית בעלילה שלה (הפלה ש"בוטלה" בקו עלילה מגוחך במיוחד לפני כמה שנים) ולאורך שנותיה טיפלה גם בנושאים כמו איידס, הומוסקסואליות ומסרים אנטי מלחמתיים.
"לחיות את החיים" הציבה במרכז העלילה משפחה יהודית, מצרך נדיר בסבוניות, וכן הייתה הראשונה לשלב שחקנים שחורים בתפקידים ראשיים. שתי הסדרות נוצרו בידי אגנס ניקסון, הנחשבת עד היום לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר בז'אנר הסבון.
בהתחשב בכך שמדובר רק בעניין של זמן, עולה השאלה מי תהיה הסבונייה הבאה ללכת ומי תהיה זו שתכבה את האור על המסורת רבת השנים הזאת. "ימי חיינו", שרשמה שיפור דרמטי בשנים האחרונות, הן מבחינת עלילה והן מבחינת הרייטינג, חודשה בנובמבר האחרון לשנתיים נוספות עם אופציה לשנה שלישית; "צעירים חסרי מנוח", ששולטת בטבלת הרייטינג היומית כבר שנים, חתומה גם היא עד לעונת 2014-2013; "בית חולים ג'נרל" ממשיכה לשרוד בינתיים, אך לנוכח נתוני הרייטינג המדאיגים שלה גורלה גם הוא לוט בערפל; ואילו "היפים והאמיצים" תישאר איתנו לפחות עד 2013.
מה שכן, הביטולים התכופים של אופרות הסבון מביאים למשהו שאף אחד מצופי הז'אנר לא חשב שיזכה לו בחייו, וזה לצפות בפרק האחרון בהחלט של הסדרה שהוא אוהב. זה לא בהכרח יהיה סוף טוב, אבל עם השנים שעוברות והעולם המשתנה, יש דברים שצריכים לשים להם סוף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם