קדחת הביבר: ביקורת הופעה ג'סטין ביבר
כתבת הנוער מיכל פורת דווקא יצאה מרוצה מההופעה של ג'סטין ביבר. תגידו עליו מה שתרצו, אבל אי אפשר להכחיש שמדובר בבחור כישרוני מאוד. מצד שני, אמש הוא לא ממש סיפק את הסחורה
בואו לקרוא בלוג חי מההופעה
אז בהתאם לגילן הממוצע של המעריצות הצעירות (אם לא מחשיבים את ההורים המלווים) הגובה הממוצע בקהל, שעמד כנראה על מטר וחמישים, שיחק לטובתי ואפשר לי לקבל זווית טובה יותר על הבמה, בלי הפרעות.
כמה דקות לפני שעלה ביבר לבמה כדי להעניק את השואו שלשמו התכנסנו, עלה הגיטריסט שלו ונתן בגיטרה בגרסה רוקיסטית משהו להמנון הלאומי שלנו, "התקווה". נחמד ביותר. מיד אחריו עלה הדי ג'י והרקיד את הקהל עד שביבר יסיים לאכול יוגורט ולשתות מים עם ויטמינים מאחורי הקלעים (נו מה, לא קראתם את רשימת הדרישות שלו?). המופע עוד שנייה מתחיל.
אם נקפוץ לרגע לסוף ונצטרך לבחור במילה אחת להגדיר בה את ג'סטין ביבר, כנראה ש"פרפורמר" תהיה המילה הזו. עזבו את הסיקור השלילי עליו באתרים שונים והבדיחות האין סופיות במדורי הרכילות בצד, ואולי תזכרו שמדובר למעשה בבחור צעיר מאוד שיודע לנגן על אין ספור כלים, רוקד נפלא, שר- ויודע לשלב את כל הנ"ל יחד בצורה לא רעה בכלל, כשכך היה גם בהופעה שלו אמש בארץ.
אך עם זאת, לא הכל וורוד בממלכת ביבר ואפשר היה להבחין בשינויי הקול של הבחור לאורך ההופעה. מצד שני אני מודה שעדיין לא החלטתי אם מדובר בניצני גיל ההתבגרות, או דווקא בצינון ישראלי טיפוסי שתקף את הכוכב.
את המופע עצמו פתח ג'סטין עם השיר "Love me" שהציב רף גבוה לשירים שבאו אחריות גם מכיוון שהם פשוט לא היו מוכרים מספיק, או בכלל, למי שאינה ביברית מושבעת, וגם
רמת צווחות משמידת עור תוף נרשמה גם בזמן השירים "Never say never" ו"One time", שבהם אגב, הצלחתי לזהות אפילו כמה הורים שמתנועעים בקצב. מה אתם יודעים? הביברמאניה חוצה גבולות! אז מה לגבי בחירת השירים הכללית בהופעה? קודם כל נתחיל מכך שחמישה מתוך עשרת השירים שבוצעו בהופעה היו מוכרים. כשמדובר בהופעה של עשרה שירים בלבד קל לצפות להשקעה ענקית באפקטים, רקדנים ושלל אטרקציות בימתיות שיסעירו את ליבן של המעריצות, אלא שלמעט הלהקה, קבוצת הרקדנים (עוד מישהו שם לב לסלטה הלא ממש מוצלחת של הרקדן שהתהפך על הראש?) והלייזרים שצבעו מדי פעם את השמיים בקמצנות, לא נראה שהייתה השקעה גדולה בהפקה בומבסטית או באמצעים פירוטכניים מרשימים.
כנראה שבהפקה של ביבר מאמינים מאוד ביכולות הכרזימטיות והשירתיות של הכוכב שלהן, שכנראה מהווה לדעתם סיבה מספיק טובה לבוא לראות את המופע. בעיניי לפחות, זה עבד רק בחלק מהזמן.
לקראת השעה 21:20 נראה היה שג'סטין נפרד מאיתנו בטרם עת (וב"בטרם עת" אני מתכוונת ללפני שקיבלנו לפחות ביצוע אחד ל"Baby") וכשנראה היה שג'סטין כבר ממש יורד מהבמה תוך נפנוף ל"קהל הישראלי המדהים" יכולתי ממש לשמוע אלפי לבבות של בנות מסביבי נשברים. אלא שלא! מהר מאוד הופיעה עך מסכי הענק שקופית ובה היה כתוב "רוצים עוד? אז תעשו המון רעש!". או, והן עשו רעש!
מה הן עוד כמה צווחות תמורת שיר נוסף של ג'סטין ביבר? אז לקול תרועות רמות חזר ביבר לבמה והציג בפנינו את סבתו של האמרגן היהודי שלו, סקוטר בראון, ולאחר שציין שהיא ניצולת שואה ובאותה נשימה ציין שהוא מקדיש לה את Baby"". אני בטוחה שהכוונה של ביבר ואנשיו הייתה טובה, אבל אני מודה שלי באופן אישי הקדשת השיר הזה לאישה המבוגרת מעט צרמה לי ולא ממש ידעתי איך לאכול אותה. הייתי מצפה לקצת יותר מחשבה בנושא הזה - אם כבר להקדיש שיר כל שהוא, ברפרטואר של ביבר ישנם מספיק שירים שקטים ולא מוכרים שהיו יכולים להתאים בול.
לסיכום, אני חושבת שלמרות שהיה ערב סביר בהחלט, כמות הבנות שהגיעה על הפארק לא תאמה את ציפיותיהם של המפיצים ואנשי ההפקה, ובדיעבד, באמת קשה היה לצפות מג'סטין ביבר שימלא את פארק הירקון. חוץ מזה שבכנות, למרות ההתלהבות הגדולה בקרב הקהל הבנות הצעירות, המבצעים על הכרטיסים והדי ג'י המעולה שפתח את ההופעה, ביבר לא לגמרי סיפק את הסחורה.
אז נכון שקשה להתחבר לאמן שנמצא כל כך בתחילת דרכו, בפרט שחצי מהשירים שלו לא באמת מוכרים לקהל הרחב, אבל גם בשירים המוכרים יותר השואו שחיפשתי קצת הלך לאיבוד. אולי כדאי בפעם הבאה להשקיע קצת פחות בסרטון שמקבץ רגעי ילדות מתוקים של ג'סטין ונועד לאפשר לאמן הצעיר מרווחי נשימה, ולדאוג לשואו רציני יותר- משהו שיגרום לך לצאת מההופעה בתחושה שהיית עד למשהו מדהים ולא מכוון מראש לגילאי 12 ומוותר מראש על קהל בנוער הבוגר יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם