הליצן של התקשורת: פרידה הכט ב"נדבר על זה בבית"
מפתיע שאישה פקחית כמו פרידה לא שמה לב שהיא הופכת להיות ליצן תקשורתי שבא לשחק תפקיד ופחות להביע דעה אמיתית
נדבר על זה בבית, ערוץ 2, 19:00
דלת הבעה. פרידה הכט צילום מסך
בשבוע שעבר היא רואיינה ברדיו בעניין שרה נתניהו. שלשום היא הוזמנה לרמת אביב למרכז לנפגעות לתקיפה מינית. אתמול עמנואל רוזן הזמין אותה לפאנל "נדבר על זה בבית", עם שלי טימן ודניאלה וייס, לשאול אותה אם ראוי להעניק צל"שים להרוגי המשטרה, ושוב על דעתה בעניין שרה, וגם, איך לא, על שאלת מיקומו של התנ"ך בבית הכבוד.
ופרידה באה לדבר. וזה חבל. כי האיכות שלה בבית האח היתה אותנטית והיא במהירות הופכת לליצן של התקשורת. היא לא מוזמנת להביע דעה. היא מוזמנת לשחק את "פרידה". ומפתיע שאישה פקחית כמוה לא מבחינה בכך. היא מנסה למלא תפקיד שלא מתאים לה. הפקחות הטבעית, הלב הרחב וחוכמת הרחוב שלה לא תמיד תואמים את שפת הדיון המופשט והעקרוני שמקובל ונדרש בדיונים טלוויזיוניים.
ליד ההאט טאב קל להתבלט. יש לה שם שפע זמן מסך. היא יכולה לפתוח פה ולצרוח. ליד דניאלה וייס ושלי טימן המאומנים בשפה הטלוויזיונית היא נשמעת לא אחת כדלת הבעה. אפילו דלת מחשבה. עד כדי כך זה בוטה לפרקים, עד שיש שיש רגעים שאתה שואל, מה פתאום פרידה נמצאת פה להביע דעה אם ראוי או לא להעניק צל"שים להרוגי המשטרה? למה פרידה? למה לא ג'קי?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם