גיבור-על הפנים: על "ללא גבולות"
חולשתם של השחקנים, ובמיוחד החלטוריסט רוברט דה נירו, מנמיכה עוד יותר את רף ההישגים של "ללא גבולות", שלא החליט אם הוא סרט מחאה, סרט הרפתקאות או סאטירה חברתית
סרט לנוער מתבגר. "ללא גבולות" יח''צ
לברדלי קופר ("בדרך לחתונה עוצרים בווגאס", " הכל אודות סטיב") אין את כל היתרונות הללו. הוא תקוע בחור מעופש בצ'יינטאון של מנהטן, ומנסה להקליד את ספר הביכורים שלו. שום דבר לא יוצא לו מתחת לאצבעותיו, עד שהוא פוגש את המפיסטו הפרטי שלו - ארחי פרחי, אחיה של אשתו לשעבר, שמציע לו כדור פלאים, שאכן מחולל גדולות ונצורות למוחו של הסופר העלוב וחסר הפרוטה.
הכדור הזה אינו אלא סם חדשני שמרחיב את גבולות המוח פי כמה וכמה מכל הל-ס-ד שבעולם. באמצעותו נוסקת התודעה של הסופר לרום האטמוספרה, והוא גומר בתוך רגעים ספורים את כתיבת הרומן האמריקאי הגדול של השנה, וגורף תשואות וואו מכל עבר. ומה כעת? עוד ועוד כדורי פלא, שמעניקים לו עוד ועוד כישורים שאיש לא חלם עליהם.
אלא מה? הכדור הזה מסבך אותו גם בשתי עלילות משנה. באחת, האידיוטית שבין השתיים, חומד גנגסטר רוסי את החומר המשובח הזה וכל שנותר מהמאבק הפרטי בין הסופר - כעת כריש בורסה אדיר עוצמה - לבין הגנגסטר, אינו אלא נחיל של גופות שסועות. בעלילת המשנה האחרת נתקל גיבורנו המסומם ברוברט דה נירו, הצאר של כל הביזנסמנים שבתבל, ומסייע לו בעצות כלכליות מופלאות, ששום חזיר קפיטליסטי לא חשב עליהן קודם לכן.
מבחינות רבות, "ללא גבולות" הוא סרט לנוער מתבגר, כזה שכבר נטש את מעשיו של הקוסם הארי פוטר, ומחפש לעצמו פטנטים פרטיים על מנת להשיג את העוצמות הלא ריאליות, החוץ-גופניות. נסמך על המתח הדרמטי העתיק שבין פאוסט למפיסטו - בין האמן לבין שטן המפתה, שקונה ממנו את הנפש - משתדל הסרט להעמיס על העלילה קונפליקטים פשטניים, שיבהירו את הסכנה שבהתמכרות אל קיצורי הדרך והפתרונות הקלים בדרך אל פסגות ההצלחה.
סטיב ברגר, שלפני כמה שנים ביים את "אמן האשליות", שעסק במגבלות הקסמים ואחיזת העיניים, מעתיק את הנוסחה ההיא ל"ללא גבולות" ועושה זאת בפשטנות משמימה למדי. חולשתם של השחקנים, ובמיוחד החלטוריסט רוברט דה נירו, מנמיכה עוד יותר את רף ההישגים של הסרט, שלמען האמת לא החליט אם הוא סרט מחאה, סרט הרפתקאות או סאטירה חברתית. לקראת סיומו של הסרט גובר האלמנט האחרון, כאשר התסריט מנסה לרמז על הכוחות והאינטרסים הכלכליים שעמדו מאחורי הכהונות של נשיאים תמוהים כמו רונלד רייגן וג'ורג' וו. בוש. אבל אפילו זה נעשה פה ברישול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם