ההיפך מאושר: על "האישה בחליפה האפורה"
אהבה? לא בחיים האלה. תשוקה? כן, הרבה. בסיפור הזה לחיי הנישואים אין תקווה. אנדריאה קאמילרי יוצק אל "האישה בחליפה האפורה" תשוקה, חוסר כבוד, מסתורין וקור רגשי נשי. ביקורת
יתכן שגילו המתקדם הכתיב לו את הנובלה על הריק הגדול הנפער בחיי זוג נשוי, בניגוד לכל מה שתעשיית החתונות מתבססת עליו. אך מפני שקאמילרי בחר לכתוב על חתן וכלה שרב המפריד ביניהם מלכתחילה, אין להוציא מכלל השערה שהסיפור הינו משל, אמירה מופשטת על דבר אי-היתכנותם של קשרים כנים בין בני אדם. במיוחד בני אדם שאמורים לאהוב זה את זה.
אהבה? אומר קאמילרי, לא בחיים האלה. תשוקה? כן, הרבה תשוקה. סגידה אלילית? דווקא כן. אבל אין הערכה בין בני זוג, אין כבוד, אין היכרות אמיתית, הכרה בצרכים האינדיבידואליים, ובעיקר – אין תקווה. אין עתיד. בסוף מחכה רק המוות, לא האושר. והמוות הזה, מות המשתוקק, נופל בחלקו של הגבר, לפחות בסיפור הזה.
האישה כאן היא התגלמות הרוע, הקור הרגשי, המניפולטיביות והאכזריות. או שלא. קאמילרי מותיר אחריו הרבה מסתורין בדפים. אפלה לא מובהרת, כיאות לסיפור שגם המאפיה מעורבת בו. הגבר הוא חנון מעריץ, חלשלוש ומזוכיסט. אולי. הקורא אינו יכול לקבוע בוודאות מה מניע את הגיבורים.
הוא בנקאי קשיש שיוצא לגימלאות ונמלא השתאות נוכח הפלא הנשי הנקרה על דרכו, והיא אלמנה צעירה, יפהפייה ונימפומנית. הוא מתגלה כחולה אנוש, היא שופעת אנרגיה. היא משתלטת על הווילה שלו ומשפצת אותה לפי גחמותיה. אחת מן התופעות המיוחדות לדינמיקת היחסים המתוארים כאן מתמקדת
קאמילרי, הפופולרי באיטליה בעיקר בזכות סידרה בלשית עם גיבור אהוד, זורע כאן תעלומות בלשיות. לחלקן הוא מצמיח גם פתרון. הוא נולד בעיר הנמל פּוֹרטוֹ אֶמפֶּדוֹקְלֶה ויגאטָה. ויגאטה – על שם העיר הדמיונית שיצר קאמילרי למען הבלש שלו. כאיש סיציליה הוא ממקם את הסיפור בפאלרמו ואף חושף טפח מקשרי הבנקים עם ראשי המאפיה. הטפח הזה כולל גם את קשריה של אדלה עם המאפיה.
קאמילרי משאיר באוויר חידתיות. הסיפור מוגש מעמדת ההתבוננות המוגבלת של הבנקאי האמיד. לא בכדי הסופר אינו נותן לו שם. בסיפור הזה הגבר הוא חֵפֶץ על סף כליון. האם באמת לא היה כאן אלא סיפור מוכר על אישה שאינה יודעת שובע וגבר מנוצל? לא בטוח.
המועקה המלווה את הקריאה מכווננת היטב בידי סופר שרצה לומר משהו עקרוני על מהות חיי הנישואים. בין השאר, אומר כאן קאמילרי, שאתה לא מוכרח להיות גימלאי עשיר וחולה כדי שתגשש כסומא באפילת סמטאות הנפש של האישה שבה בחרת.
אנדריאה קאמילרי, האישה בחליפה האפורה, מאיטלקית: אלון אלטרס, אחוזת בית, 155 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם