אשת האתמול: "אתמול בלילה" ריקני

הסרט "אתמול בלילה" מתאפיין בריקנותו של הקונפליקט ובעיקר במשחק הכושל של קירה נייטלי, שהגיע הזמן לתהות ולהחליט האם היא באמת שחקנית טובה

מאיר שניצר | 17/3/2011 7:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ובכן, באמת שהגיע כבר רגע המבחן - הרגע שבו תיבחן איכות המשחק של קירה נייטלי. לא עוד לבטי התבגרות מיופייפים, לא עוד הסתתרות מאחורי קרינולינות ויקטוריאניות ("גאווה ודעה קדומה", "כפרה"), אלא ממש גילום של דמות נשית בשר ודם. ובכן, הרגע הזה כבר כאן, וכצפוי הגברת נייטלי הצעירה, כבר בת 25, נכשלה בו לחלוטין. כאילו שלא ידענו את זה מראש.
 
קירה נייטלי ב
קירה נייטלי ב"אתמול בלילה" צילום: מתוך הסרט

ב"אתמול בלילה" נייטלי היא אשת איש ניו יורקית, סופרת וכתבת בירחון אופנה. היא נשואה לסם וורתינגטון("אוואטר"), הפעם בפוזיציה של יזם נדל"ן. השניים נשואים באושר ודי בעושר, עד אותו היום שבו הגבר נוסע לפילדלפיה בענייני עסקים ואילו היא, לגמרי במפתיע, פוגשת בגבר פריזאי שרמנטי, אחד מלפידי האהבה הוותיקים שלה, שמעולם לא כבה לגמרי.

מי יבגוד במי? האשה בבעלה? ואולי להיפך? התסריטאית מאסי טאדג' דין, שזה לה סרטה הראשון כבמאית, בונה פה סיפור מוסר מהסוג שהעסיק מאוד את הצרפתי אריק רוהמר, ממחוללי הגל החדש ויוצרם של סרטים כמו "הלילה שלי אצל מוד" או "הברך של קלייר", שנראים כמקורות השראה ברורים ל"אתמול בלילה".

הוא בבר, במסעדה ובית מלון בפילדלפיה, ביחד עם האסיסטנטית צופנת הסודות שלו (אווה מנדז) היא בבר, במסעדה ובבית מלון ניו יורקי בצוותא עם סופר פופולארי מצרפת (גיום קאנה). מובן שיש גם כמה סיבוכים קטנים בדרך - כלבה שצריכים להוציא לשיטוט לילי, או שותף לעסקים שיש לנער את עקבותיו - אך בעיקר עסוקים ארבעת גיבורי העלילה בהתנצחות חלולה מתוכן על מהותה של הנאמנות המשפחתית.
 
וידאו: טריילר - אתמול בלילה


המסגרת הדרמטורגית שבה כולאת טאדג'דין את גיבוריה מזכירה את "לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה" - סרטיו הדברנים של ריצ'רד לינקלייטר האמריקני המיועדים לגיל ההתבגרות. אילו "אתמול בלילה" לא היה מתעקש לדלג בין אתרי בילוי מגוונים המיועדים לאנשי העשירון העליון, ניתן בהחלט לחוש שאינו אלא מחזה פטפטני שמעולם לא נטש את הבמה. ריקנותו של הקונפליקט הדרמטי היא גם שמכתיבה לסרט את החזות הנוצצת והבלתי אישית שלו.

הצלם הוותיק פיטר דמינג ("אוסטין פאוארס",

"הצעקה" וגם "מלהולנד דרייב") הכין עבור "אתמול בלילה" יריעה חזותית אנונימית, קרה ומדיפה עושר חלול הדומה בעיקר לכתבות במגזיני אופנה. יש היגיון מסוים בניתוב התמונה אל הפתרונות האלה, שהרי נייטלי מציגה עצמה ככתבת במגזין שכזה. הבעיה אם כן, אינה בבחירת העיצוב הוויזואלי הטרנדי, אלא בכוונותיה הלא סמויות של הבמאית לייחס לכך משמעויות בעלות עומק פילוסופי, ששום זכוכית מגדלת לא תצליח לאתר בין הסצינות בסרט.

"אתמול בלילה", ארה"ב, 2010

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/cinema/ -->