כמו גדול: אלבום הבכורה של אלון עדר יפיפה
אלון עדר, הבן של יהודה עדר ומיקי קם, הולך בדרכם של אריק איינשטיין, שלום חנוך, מתי כספי ושלמה גרוניך. וכן, הוא עוד יגיע רחוק, כך לפחות מבטיח אלבום הבכורה המקסים שלו
- לעמוד הפייסבוק של "רייטינג"
כן, מתברר שהשירה האינטלקטואלית המאופקת עדיין לא אמרה את המילה האחרונה - אם זה בשיר כמו "הפעמון", שמזכיר קצת את ההומור העצמי של גידי גוב ומתי כספי, ואם ב"סי.טי.", שמצליח לתמלל את ההתבגרות של עדר בצורה כמעט ספרותית ועדיין כל כך מוזיקלית. "קולות של יונים שאותי מחזירים, לבקרים בקיבוץ כנרת, אריק ושלום מאחורי הצלילים, שלושה תקליטים של כוורת", הוא שר ואנחנו מיד מבינים מאיפה הוא מקבל את ההשראה שלו.
אלון עדר.חוזר לסבנטיז.
צילום: יחסי ציבור
לפעמים זה קצת מוגזם, כמו ב"ההוא עם הכלב השחור", שנשמע יותר מדי כמו שלמה גרוניך, אבל רוב הזמן זה נשאר מקסים וחינני. עדר, בנם של יהודה עדר (מנהל בית הספר רימון) ומיקי קם, הוא בחור מורכב שמזכיר קצת את הדור הצעיר של היוצרים סטייל אסף אמדורסקי ושלומי שבן - אנשים שהם קודם כל מוזיקאים ורק אחר כך זמרים. זה בא לידי ביטוי ב"ויש ציפור בשמים", שכולל את החליל של שם טוב לוי, או ב"קשה בלילה בלי אדם", עם הגיטרות של אלון לוטרינגר.
גם כשהוא משחק עם זיופים מכוונים ב"פעמון" ושר ברקע "זה לא נכון, משהו
כאן בטוח לא נכון" ואתה תוהה עם זה מקרי או מכוון, סביר להניח שהילד הזה יודע בדיוק מה הוא עושה. בין מקורות ההשראה שלו מזכיר עדר אייקונים ישראלים כמו אריק איינשטיין ושלום חנוך, לצד כאלה בינלאומיים כמו פול סיימון וג'ון לנון. ללא ספק מדובר באילנות גבוהים להיתלות בהם, אבל עדר באמת מצליח לקחת מהם דברים יפים. מצד שני, עם הגרוב עדר לא הולך באלבום הזה עד הסוף - לא מבחינת ההפקה ולא מבחינת השירה. זה קצת חבל, כי עושה רושם שהוא דווקא יכול להתפרע מעט יותר אם הוא רוצה - ובכל זאת, אלבום יפה, מקסים.
אלון עדר - "אלון עדר" (היי פידליטי)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם