הזירה הלשונית: מהקשת בענן ועד דינג דונג
מ"אבניבי" הילדותי ועד "הלוואי" שהקדים את זמנו, מ"כוורת" האירונית לאחינועם ניני ומירה עוואד הדו לשוניות. משמרית אור לאהוד מנור, מריטה לדנה אינטרנשיונל. לכבוד הקדם, על התפתחות השפה העברית בראי תחרות האירוויזיון
כמה דוגמאות בעברית אירוויזיונית מודל 2011:
"אם תרצי אותי תגידי אני בא, קשה לתפוס אותך את כל כך רחוקה".
"מתקרבת אני נפעמת, הכל עוד יתבהר אנל'א צריכה יותר".
"יש מקום שאין לו שם, יש מקום בו איש חולם".
"ואולי, זה כמעט זה קרוב, עכשיו בא תורו של הרגע הטוב, הכאב שבלב מסתובב והולך ועוזב".
למי שלא זיהה: הציטוט האחרון הוא מהשיר הזוכה, "דינג דונג" של דנה.
קרן אור אפשר למצוא אולי בשיר העוסק בעברית. לפחות הביא רעיון, 'סבאבה' היא היום מילת כור ההיתוך הישראלית:
"יש המשלבים עברית רוסית, עברית אנגלית, עברית עברית וצרפתית עם נגיעות של ערבית; אני בטוח אם נשאל 'מה נשמע', כולם יאמרו 'סבאבה' בו זמנית".
מאחר שב-38 שנות ההשתתפות של ישראל באירוויזיון כבר נכתבו מאות שירים בקדמים למיניהם, אפשר לשרטט היסטוריה קטנה של שירי קדם, גם בהיבט המילים לשירים. אז נכון, היה הרבה ממה שקיבלנו השנה, אבל התמונה הכללית מורכבת ומעודדת יותר.
מי שעיצב את שפת האירוויזיון מראשיתו היה אהוד מנור. הוא כתב לא פחות מ-25 שירים, האחרון שבהם למירה עוואד בשנת מותו, 2005. כותבים רבים הלכו בעקבות הקו שהתווה.
הסוגה הזו, שהייתי קורא לה בהקשר האירוויזיון "אהוד מנורית", אופיינית חלק גדול מיצירת מנור בכלל. כתיבה מיינסטרימית, לא גבוהה ולא דיבורית, משדרת רגשות פשוטים ובעלת אופי שיחתי. נותרו ממנה לא מעט שורות שנטבעו בזיכרון:
"שם,
"הו, תן לי כוח, הו, תן לשכוח",
"מישהו דואג לי שם למעלה",
"לעולם בעקבות השמש, לעולם בעקבות האור".
וגם סתמיות יותר:
"איה ודן – איזה רומן, איה ודן – יש להם זמן",
"כן ולא של אהבה, כן ולא ואין שלווה, למה? כן ולא".
והשורות היפות ביותר של מנור, לטעמי, בשיר שהקדים את זמנו עם בעז שרעבי:
"הלוואי ומענן תרד עלינו קשת. הלוואי שלעולם הזה יש תקנה".
שירי הקדם לא נטו לשפה מתיילדת, אבל דווקא שיר הילדים האלמותי שנוצר בו בישר את תור הזהב של ישראל באירוויזיון, וגם הוא של אהוד מנור: אבאניבי, כמובן. קסמו של השיר עדיין דורש פענוח. מילים ילדותיות, מנגינה פשוטה עד פשטנית, ועד היום אנשים יוצאים מכליהם ומצטרפים אליו.
יוצרת הבולטת ביותר בשירי הקדם לצידו של אהוד מנור היא שמרית אור. לצד כמה מאפיינים דומים, שמרית אור מלוטשת יותר, נוטה יותר לשפה פואטית, אבל במידה. שמרית אור כתבה 13 שירי קדם. כך בשיר הראשון, "ולנטינו":
"איטלקי יפה עם נשמה נרגשת, בלי פת לחם ובלי פרוטה, איך נפלת, בן אלמוות, אל הרשת אשר טמנו לך בני תמותה".
וגם:
"אל המרפסת את מטפסת, חוטי ערגה וקסם שוב את טווה".
פרט לאהוד מנור ולשמרית אור, וכן דודו ברק שכתב תשעה שירים, כמעט אף יוצר מרכזי לא נכנס להרפתקה של כתיבת שירי קדם. פה ושם צץ שיר של חיים חפר, יורם טהרלב או רחל שפירא. שירי הקדם נעו אם כך במתחם שבין האהוד-מנורית והשמרית-אורית ולא נטו אל הקצוות: לא לשפה גבוהה מדי ולא לשפת דיבור. בשירי הקדם אין כמעט שימוש בסלנג ובסגנון דיבורי.
הניסיון הראשון היה של סמדר שיר, בטקסט נוסח:
"לא עוברות דקה או שתיים, את עוצמת ת'עיניים, והופכת למסמר של המסיבה".
לאורך הקדם-אירוויזיונים צצו פה ושם כותבים שבחרו בקו שונה, טקסט אירוני, שימוש מתוחכם בצירופי לשון, ושפת דיבור משודרגת. להקת כוורת סימנה את הכיוון בשיר שזכה במקום השביעי בתחרות האירופית, "נתתי לה חיי":
"מאז עברו הרבה גשרים מעל המים, וכבר הספיקו להמציא ת'צהריים. עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו, אם מרובע הוא, אם עגול, או איך שבא לו".
כך גם בשיר הבטלנים הקצבי והממזרי, או בשיר "טווידלדי" של אבי דור:
"הכרתי בחורה קראו לה סימה, כל מי שראתה היא רק הקסימה; נכנסנו בלילות יצאנו בימים, והיא תמיד רצתה דבר אחד תמים".
קובי אוז התכתב עם הז'אנר של כוורת בארבעה השירים שכתב ב-2007 ושר עם להקת טיפקס.
בשירים ניכרת גם השפעת ז'אנר ההיפ-הופ, סוגה שלכאורה אין לה קשר לאירוויזיון האירופי המעונב:
"בין רקטה למצ'טה, בין צופה לכתב, בין מחטף לנחטף, בין גשום לשרב, הסלמה במדרגות עולה ותופסת קו".
ניסיון להביא היפ-הופ קדם-אירוויזיוני נעשה כבר קודם לכן, בקדם 1996, בשיר "תרימו ת'רייטינג" של יוג'י גבאי:
"רייטינג זה מלמול ופטפוט ופלפול, ברבור וגרגור ודיבור ובידור, הרייטינג הוא של פופ ושל רוק ושל טוק שואו, רייטינג שעת השיא בשעת-השידור".
בשנות התשעים הרבו לכתוב שירי קדם בז'אנר היהודי, שירי תפילה למיניהם, שנועדו אולי להתקשר לאוזן הישראלית, אבל לא ממש התחברו לגויים. בקדם של שנת 1995 למשל היו לא פחות מארבעה שירים כאלה. אלי לוזון שר על "מלאכי הקטן":
"מלאכי, הוא שומר ורוחף עלי, מלאכי הקטן בא אלי, מעלי אלוהי, אלוהי".
ב-1991 כתב אורי סלע שיר מאותה סביבה, ביצע אדם:
"אנחנו העם שהלך במדבר, אנחנו קיבלנו תורה על ההר. היינו כולנו הסנה הבוער, אלינו הקול משמיים דיבר".
לאורך שנות הקדם נכתבו כמה וכמה שירי ירושלים, ובעצם, ירושלֵם. שיר של רונן בהונקר, 1992:
"נישאת מעל הרי תפילה, צופה ירושלם. יופייה מכה, ממיס כל לב עייף, ומתעלם".
יוצרי הקדם אירוויזיון גילו רגישות חלקית לכך שהתחרות היא אירופית, ושהעברית איננה ממש נכס אלקטורלי. באוזני רוב האירופים היא נשמעת כמו אלבנית. כאן היה הפתרון של שפת הבֵית ב"אבאניבי" גאוני, האירופים קיבלו שיר ג'יבריש השווה לכל אוזן ושפה.
בדרך כלל היה הפתרון המנצח בסוגיה האירופית מילה קליטה שסביבה נבנה השיר כולו. תזכורת למילים המנצחות: הורה, חי, עולה עולה, הופה- הולה, וכמובן, דיווה. שתי מילים עבריות שהכו נחלת הגויים שימשו אף הן בסיס לשירי אירוויזיון: אמן והללויה. האם דינג-דונג ימשיך את המסורת?
בשנות השמונים היתה תופעה נפוצה נוספת בכיוון האוזן האירופית: שירים בעברית עם שמות לועזיים. לא פחות מ-15 שמות שירים בשנים אלה נלקחו ממאגר התרבות העולמית: סינדרלה, קרנבל, סרנדה, מונה ליזה, קליידוסקופ, מלודי, הימלייה, רומיאו ויוליה, רומנטיקה, בומרנג, מדונה, קופידון, דומינו, אירוביקה, נוסטלגיה.
ומה קיבלנו בשנות האלפיים? עם ישראל גילה שבאירופה מבינים אנגלית, ורק אנגלית, והעברית היא מותג במצוקה. שנה אחר שנה נכתבים שירים דו לשוניים. למעשה, תלת לשוניים, כשבשירים רבים משולבת גם ערבית. חיים חפר בישר את המוטיב הערבי בשיר היחיד שכתב לקדם אירוויזיון, ב-1975:
"סלאם עליכום, בוא תגיד שלום, קח ידי ותן לי יד, ונשיר בלב אחד, סלאם עליכום, ונאמר שלום".
פינג פונג נפנפו בשנת 2000 על רקע האינתיפאדה השנייה בדגלי סוריה, אבל השיר שלהם נקרא דווקא בשם יידישאי עם קרעכצן גלותי: "שמייח". אחינועם ניני ומירה עוואד הפכו את התלת-לשוניות למסר. דנה חוזרת השנה לשיר הדו-לשוני. רוב השירים הדו-לשוניים הם למעשה שירים באנגלית עם נספח בלשון הקודש.
שירי הקדם הם מעין מוצר לוואי של המוזיקה הישראלית הפופולארית, ובדרך גם הותירו בה לא מעט שירים שנכנסו לפנתיאון. היפה מכולם, לטעמי כמובן, הוא שירה של מיכל ברנט, רמי קליינשטיין הלחין, ריטה שרה:
"כמו ציפור בשבי, בין קירות לבנים מסתגרת. אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה".
האירוויזיון עצמו לא הותיר את רישומו בעברית, פרט לביטוי אחד, ודווקא בצרפתית: דוּז פּוּאָה, דבר שבח נלהב למי ששיחק אותה. אז good luck, דנה, שיהיה במזל.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם