אביב נוגע: יהודה פוליקר ודויד גרוסמן בשיר חדש
דויד גרוסמן כתב את "קצר פה כל כך האביב", על האובדן של בנו אורי, שנפל במלחמת לבנון. מי שקיבל לידיו את הטקסט היה יהודה פוליקר. ביחד, נוצר שידוך בין מילים מרגשות של סופר מושחז ובין מוזיקאי שיודע לפרוט על מיתרי הלב. האזינו לשיר בהשמעת בכורה
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות-
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך הִתחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח".
"קצר פה כל כך האביב".
את המילים האלה כתב הסופר דוד גרוסמן על האובדן הכואב של בנו, אורי, שנפל בגיל 20, בזמן מלחמת לבנון השנייה. את הלחן, כתב יהודה פוליקר ובאופן מפתיע, לא מדובר בבלדה אלא בשיר עם נגיעות יווניות, כמו שרק פוליקר יודע.
"זה שיר על מלאות החיים, על הצמיחה והלבלוב שבהם ועל האובדן", מסביר גרוסמן, "פניתי ליהודה מפני שיש בו, בקולו
ויהודה פוליקר מוסיף: "התרגשתי מאוד שדויד פנה אליי והפקיד בידיי את הטקסט. זה היה כבוד גדול מבחינתי וניגשתי למילים בתחושת אחריות גדולה. היה לי חשוב שהלחן יבליט את הטקסט המרגש ושלא ייווצר כאן שיר שכול טיפוסי נוסף. הלחן, המנוגד לטקסט, השיג תוצאה כנה ומרגשת בעיני".
