הזירה הלשונית: שלום לנתיבה
נתיבה בן יהודה ז"ל, שהלכה לעולמה השבוע, היתה אחראית לקרנבל כניסה של הסלנג לשפה העברית. וגם, שוק אמנות בעין שופט נותן כבוד לאמנות הקומיקס
שני המילונים שכתבה עם דן בן אמוץ היו אירוע מכונן בשפה העברית. הסלנג כבר היה כאן עשרות שנים לפניה, אבל המילון ערך לו חגיגת כניסה בשער הקדמי של השפה. לא חגיגה, קרנבל. העברית המדוברת המושמצת הפכה להיות מלכה וליותר מיום אחד. את הגדרות המילון כתבה נתיבה, בסיוע בתה, לעיתים דווקא בלשון גבוהה, בהפוכה. משפטי הדוגמה הם של דן בן אמוץ. כאשר כתבתי את "מילון הסלנג המקיף" התחלתי את דרכי משני כרכי המילון של בן יהודה בן אמוץ והתכתבתי אתו מתוך ויכוח אבל עם הרבה כבוד.
מן "המילון אחולמניוקי לעברית מדוברת" (חלק שני, יצא ב-1982) בחרתי ערכים מיוחדים שלא שרדו את מבחן הזמן. חלקם בדיחות פרטיות, המזוהות בעיקר עם נתיבה. ולהלן רשימה חלקית, ההגדרות של כותבי המילון:
אבד עליו הקרח. התיישן מאוד, עבר זמנו.
אדם הוא לא מעץ. ביטוי הבא להצדיק ולתרץ את חולשותיו של אדם ואת התמכרותו ליצריו.
אחכך. אחר כך. משפט דוגמה: "א. קודם אכלנו ושתינו ואחכך הלכנו למיטה. ב. אח, כך! אצלך, אני רואה, זה פשוט מאוד".
אל תצחיק את היישוב. ביטוי שמשמעותו: אני דוחה את דבריך מכל וכל.
אַרְבֶּט דֶבּוֹמְבֶּס. המשך נא לעשות עלינו רושם (יידיש).
בא בימים והולך בלילות. כינוי גנאי לאדם המקיים יחסי מין מחוץ לנישואין במשך שעות
בגד ים כשר. בגד ים המורכב משני חלקים, תחתונים וחזייה, וכשר הריהו, כיוון שמפריד הוא בין בשר וחלב.
בן זונה נכנס בן זונה יוצא. בלשון הכדורגל: קריאות מחאה לרגל חילוף שחקנים, שאינו מתקבל על דעתו של הקהל המכובד.
בשורה אירופית. בשורה עורפית, בפי ילדים, בעקבות ילקוט הכזבים.
דופק ומיילל. עושה מעשה הגורם לו טובת הנאה אך בעת עשייתו הוא מרים קול נהי.
זיון אופטי. נעיצת מבטי תאווה חושקים.
חַנְטָרוֹזָה. צורת הנקבה של המילה חנטריש.
חַרְטָט אבו יסמין. דברי שקר גסים, הבל ורעות רוח. גם: 'חרטט מלך הנַבָּטים'.
יַמְצָה דְרִיצָה יַמְצָצָה. הברות הנהגות בשירים מסוימים.
כל קצין וְחֶצִין. ביטוי המלעיג על אלה אשר הקפדתם על הלשון העברית מעבירה אותם על דעתם. גם: נזירה וחומר, כל קריין וחריין.
לב כבד וכבד קצוץ. ביטוי המהתל במי שלבו כבד, ושליבו נמלא חששות ודאגות.
לָתֶנֶת. לתת. משפט דוגמה: "נו, לתנת לך או לא לתנת לך? תחליטי כבר!"
מתגלח במוחק. ביטוי מלגלג על בחור צעיר מאוד, שזקנו זה עתה התחיל לצמוח.
סדנא דחרה חד הוא. בכל מקום ומקום המצב גרוע, לא רק אצלי.
פרצה המדינה. ביטוי הבא לציין את היווסדות מדינת ישראל.
קֶסְקֶסֶה לבית כיסא. מקובל בלשון הילדים, בעקבות השפה הצרפתית.
שתי אצבעות מפריז. ביטוי המלגלג על יוצאי צפון-אפריקה.
תפש את החצוצרה של המשיח. השיג הישג מעל לציפיותיו.
ביום שבת הקרוב יתקיים בעין השופט אירוע המתקיים מדי שנה והקרוי "שוק", או יריד "עט לשינוי". בשוק הזה לא מוכרים תבשילים או עבודות יד אלא תרבות, והפעם הוא יוקדש לאמנות חשובה שאינה זוכה בדרך כלל לכבוד הראוי לה: אמנות הקומיקס. יוצגו בו בין היתר עבודות קומיקס של מאיר אריאל.
הקומיקס היא אמנות שראשיתה בעולם התקשורת אך היא יצאה גם לדרך עצמאית. השילוב של סיפור ואיור דורש מיומנות ודיוק, הומור (לא תמיד) ויכולת להיות מובן ומקורי בעת ובעונה אחת.
לאמנות הקומיקס הישראלית כבר היסטוריה קטנה. ילדי דור המדינה גדלו על סדרות קומיקס מיתולוגיות שיצרו גיבורי תרבות. כתבו אותם סופרים ומשוררים מהשורה הראשונה, כמו לאה גולדברג ופנחס שדה, שכתב בשם בדוי. בעבר היה נהוג בעיקר קומיקס שבו הטקסט מופיע בחרוזים מתחת לאיורים. בהמשך השתלט הדגם של הבועות, טקסט דיאלוגי המשולב באיור.
וכמו בכל עניין, גם כאן השפה מספרת סיפור. העבודות הוצגו במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון בשתי תערוכות : קומיקס עברי פרק א'; קומיקס ישראלי 2010-1995.
לאה גולדברג ואריה נבון הם אבות הקומיקס הישראלי. הקו השובב, הכמעט מרושל של נבון, עם החרוזים התמימים לכאורה והמוקפדים של לאה גולדברג, ועם הרבה אהבת הארץ. גיבור הילדות של ילדי הישוב והמדינה היה אורי כדורי. דבר לילדים, השנה: 1937.
הקומיקס שימש שנים ארוכות מכשיר יעיל להחדרת ערכים לאומיים והיסטוריים, בין היתר על ידי שחזור גבורת העבר. השפה בהתאם, מנופחת ודרמטית, ובעברית תקנית עד מאוד. האיור כאן בקומיקס "גם אמנון במתנדבים", הארץ שלנו, 1954. כתב: יעקב אשמן, צייר: דוש.
כוכבי שנות השבעים בתחום הקומיקס היו זאב אנגלמאייר ודודו גבע המנוח. גבע פעל בין היתר עם אנשי "זו ארץ זו" ויצר שפת קומיקס עדכנית, דיבורית ומחוספסת. אנגלמאייר, הממשיך ליצור בקצב כבר שנים רבות, פיתח את הקומיקס הלשוני, שבו משחקי הלשון אינם בועה נספחת לאיור אלא שותף מלא המתכתב עם האיור.
הצבא העברי מככב בקומיקס מאז קום המדינה, בדרך כלל בטקסטים הירואיים ובשפה לאומית. הקומיקס יוצא מן העיתונות לספרים עצמאיים ולבלוגוספירה. הקומיקס החדש, שפועלים בו יוצרים רבים, מעדיף להציג את המציאות הישראלית בשפה אותנטית, כולל את צה"ל. אמיתי סנדי ונועה אברבנאל, "שירלי", 2005.
שלומי צ'רקה, מגיזרת הכיפות הסרוגות, מציג אירוניה עצמית דתית-לאומית ראויה לשבח. "פוביה", 2005
ולקינוח, קומיקס ריאליטי, אחד לאחד, עם חיצים שנונים לעבר השופטים של "כוכב נולד", שהם כידוע ההצגה האמיתית. אביב אור, מתוך הוובקוטמיקס (קומיקס ברשת) "וי בריבוע", 2010
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם