כוכב הקופים: על "אני צ'יטה – האוטוביוגרפיה"

כדאי לקרוא את "אני צ'יטה – האוטוביוגרפיה" בגלל המבט הביקורתי והרכילות העסיסית, השנינות והצחוק המשחרר

תלמה אדמון | 1/3/2011 11:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: טרזן

"אני צ'יטה – האוטוביוגרפיה", צ'יטה, מאנגלית: יעל אכמון, כנרת זמורה-ביתן, 317 עמ' כולל מפתח שמות

יתכן שלעולם לא נדע מי כתב את הספר הזה. עם כל הערכתנו לשימפנזה שחתומה על הטקסט, אין ספק שהיא העסיקה סופר צללים מקרב אלה המכונים בני אדם. כך או כך, אותו כותב מתמצא היטב בהיסטוריה של הוליווד, האמת עם השקרים. אם נשרטט את דיוקנו של האלמוני, יעלה לפנינו אדם שאוהב קולנוע ומתמצא בתהליכי העשייה שלו, מכיר רבות מהנפשות שפעלו החל מתקופת הסרט האילם ועד ימינו, ונטול אשליות לגבי מקסם השווא שהתיך את ההתרחשות על הבד עם המציאות וזרה אבק חלומות בעיני הקהל.
שונא בעיקר נשים.
שונא בעיקר נשים. "אני צ'יטה – האוטוביוגרפיה" עטיפת הספר


רבים מכוכבי הפילם שקעו בהתמכרויות, נפלו להתמוטטויות, נקטלו במוות מהיר ביוזמה אישית, או בסיוע של גורמי חוץ. צ'יטה ראה הכול והוא מדווח בתעצומות אירוניה מפוכחת ובלי צנזורה (חוץ מפרק 8 ש"הוסר בהתבסס על חוות דעת משפטית", כפי שנכתב בעמוד הריק). להוציא את טרזן אהובו, אף אחד לא מגיח נקי מדפי ספרו של הקוף. הוא מסגיר בכיף את סודותיהם של כל אלה שזנו עם מי שזנו (רק בסוף הספר הוא מגלה שהוא עצמו לא עשה את זה עם דולורס דל ריו), שתו כמה ששתו, הסניפו, הונו, ביזו עצמם ושיחקו נורא אל מול המצלמות.

המחבר שונא בעיקר נשים. ויותר מכולן – את נשותיו של ג'וני וייסמילר (שש במספר). הוא אף נהג לצבוט את ישבנה של מורין או'סאליבן, ג'יין של טרזן, הבורגנית המטופשת, ועוד נשים בלתי נסבלות. יותר מכולם מתעב הקוף את מיקי רוני ("הקוסם מארץ עוץ", הילד עגול הפנים שנשאר ילד עגול פנים כל חייו) ואת צ'רלי צ'פלין. צ'יטה פגש צ'פלין מוקף בנערות ביקיני בגן חווילתו. הוא ראה את הגאון הקשיש פורש מחברת אורחיו בחברת אחת הצעירות ונעלם בחדר השינה. צ'יטה מתעב את הקומיקאי הדגול על הפוזה הצדקנית שלו.

לטקסט יש גם מסר יפה-נפש שצ'יטה אמביוולנטי לגביו: תנו לחיות הבר לחיות. צ'יטה לא בטוח שהיה מאריך לחיות בג'ונגל, אלמלא הובא להוליווד, שם הוא מעביר את ימי הפנסיה בהתמסרות לציור מופשט.

זהו, למעשה, פיליטון מתארך (קיצור היה מועיל לו), שעשוי למגנט רק את מי שחוו את השנים ההן, או את מי שכותבים דוקטורט על "הוליווד –  אדם ובהמה". הטלוויזיה והאינטרנט חשפו את הרפש ההוליוודי לפני שצ'יטה עשה זאת, וספק אם צעירי האיי-פד יזהו את השמות המוזכרים כאן. ובכל זאת, כדאי לקרוא בגלל המבט הביקורתי והרכילות העסיסית, ריסוק מעט הפרות הקדושות שנותרו ללחך את מדשאות הוליווד, השנינות המושחזת והצחוק המשחרר, ובמיוחד האהבה האמיתית המובעת מלב גדוש. אהבת צ'יטה לג'וני וייסמילר, טרזן שלו. הרגש הזה נשאר טהור וכאוב לאורך הספר.

וייסמילר, לפי צ'יטה, הוא האנטיתזה הנצחית של אוכלוסי הוליווד. הוא היה ונשאר שחיין מעולה, יפה כאֵל אך תמים כשׂה, ג'נטלמן לא מתוחכם, חובב מעשי קונדס וחברו הטוב של צ'יטה.  

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/literature/ -->