ישנן בנות: הלסביות שולטות בפריים טיים
זה קורה באיחור ניכר, אבל הקהילה הלסבית סוף סוף מקימה התנחלות בלב הפריים טיים הטלוויזיוני בישראל. מגילי שם טוב ("רוקדים עם כוכבים" ו"בקרוב אהבה") דרך פרידה מ"האח הגדול" ועד ייבוא ריאליטי אמריקני ("הכי גאות - הסיפור האמיתי"). מה אפשר להסיק מהגל החדש? מדוע ההומואים גלשו עליו קודם? והאם הלסביות כאן כדי להישאר?
בכל זאת, חולפות עשר שנים עד שקורין אלאל מדברת בטלוויזיה על אהבתה לרותי, בת הזוג והמנהלת שלה. הפעם זה קורה בלב הפריים טיים, בבית "האח הגדול" בעונת ה-VIP. במקביל אפשר למצוא את איילת רובינסון, לסבית מוצהרת, מגלמת את ציונה הלסבית ב"עד החתונה".
הדרך שסללו הנשים האלה התמלאה בשנה האחרונה. כרגע אפשר לראות על המסך הקטן את הריאליטי "הכי גאות - הסיפור האמיתי" (הוט 3) שעוקבת אחרי חייהן של שש לסביות בלוס אנג'לס; את פרידה בבית "האח הגדול" ; וכמובן את גילי שם טוב, שדרנית הספורט שקבעה תקדים טלוויזיוני כשהופיעה עם בת זוג ב"רוקדים עם כוכבים" ויוצאת לדייטים עם גברים ועם נשים בדוקו-ריאליטי "בקרוב אהבה". לשם טוב היה ברור שההשתתפות שלה ב"רוקדים עם כוכבים" תעשה רעש. "ידעתי שיגידו שמדובר בגימיק ואני לא מפחדת מהמילה הזאת", היא אומרת. "זה עדיין שם אותי בפריים טיים ושם לצופים מול הפנים משפחה והעדפות מיניות שבדרך כלל לא נראות על המסך. זה אילץ את הצופים להתמודד להבין שזה כאן זה בסדר וזה אפילו נראה טוב. לא באתי להפחיד. פשוט באתי להיות אני ולקוות שיאהבו את זה".
שם טוב אומרת שמבחינתה "זה היה או לרקוד עם אישה או לא לרקוד בכלל. הייתה לזה משמעות כהצהרה חברתית. גם דרך 'רוקדים' וגם דרך 'בקרוב אהבה' הצגתי את התא המשפחתי שלי, שמתקיים כמו כל תא משפחתי אחר ואין בו משהו מאיים. היה תהליך שקודם היו ההומואים בכל התוכניות והשנה הגיעו הלסביות. אין לי הסבר למה זה קרה, חוץ מזה שזה מייצג את מה שקורה גם אצל סטרייטים. שתמיד הגברים עושים כל דבר קודם ואנחנו, לצערי, מגיעות אחריהם לכל המקומות".
שם טוב מודעת לכך שהדימוי שלה רחוק אלפי שנות אור מזה של פרידה למשל. "אני רואה שכל דיירי 'האח הגדול' הולכים בפחד היסטרי מפני פרידה. אבל זה לא שהשנה ראינו רק את זה. אני שונאת לקטלג ככה אבל זאת הצורה שבה החברה מגדירה: אז ראינו לסביות גבריות, לסביות נשיות, רווקות עם משפחה, הכול מהכול. פרצנו את המחסום. לסביות בטלוויזיה יפסיק להיות אישיו. החלוצים תמיד עושים רעש וצלצולים ואחר כך מתרגלים. ככה זה צריך להיות".
אחד החלוצים הוא גל אוחובסקי. ב-1997 אוחובסקי כתב עם עידו בורשטיין את התסריט לסדרה "פלורנטין", שעסקה בפעם הראשונה בהתחבטויות מיניות הומוסקסואליות. "עד עכשיו לא הייתה נוכחות גבוהה של לסביות על המסך כי הקהילה הלסבית לא הייתה בשלה", אומר אוחובסקי. "אני חושב שיש איזו רוח חדשה שמנשבת שם, שהוסרו כל המכשולים שהיו קודם. הקהילה של ההומואים היא הרבה יותר חזקה ויש בה ארסנל רחב יותר של דמויות בולטות שיצאו מהארון. יציאה מהארון מובילה לכך שעוד אנשים ייצאו מהארון. כל הומו שמגיע לפריים טיים מוביל אחריו עוד הומואים לפריים טיים. אגב, זה ככה עם כל מיעוט. עם נשים, עם מזרחים, עם אתיופים, עם ערבים. במשך הרבה שנים צמרת הקהילה הלסבית או לא יצאה מהארון או יצאה מהארון באופן מאוד חלש. מהרגע שהדלתות נפתחו נשלח מסר כלפי מטה, כלפי הנשים היותר צעירות: יאללה.
"ואז קמה גילי שם טוב שהיא דמות מפתח. היא הלסבית החדשה. היא שונה מנשים כמו רונה קינן, קורין אלאל ויהודית רביץ שהיציאה שלהן מהארון הייתה יותר באווירה של 'אני לא מייצגת אף אחד'. באופן טבעי זה מסמן כלפי מטה. ועדיין היציאה של יהודית רביץ מהארון הייתה סימן של איזה משהו חדש. ואז נוצרת האנרגיה שמייצרת את מה שגילי שם טוב עשתה. היא גם רקדה ב'רוקדים עם כוכבים', גם התאהבה ב'בקרוב אהבה'. במקרה שלה גם עוזר שהיא מאוד יפה, מאוד תקנית, מבחינת סוג הלסבית שהיא. אחריה יותר קל לציבור לקבל את פרידה, שהיא לסבית כאילו יותר גברית, כאילו יותר גסה".
אוחובסקי שולל את הטענה שמדובר בגימיק ומתעצבן כשעולה התזה שלציבור "קל לעכל" את שם טוב שנתפסת כרכה ונשית לעומת פרידה שמוצגת ככוחנית ואגרסיבית. "זו שטות ורשעות לומר שלהביא לסביות למסך זה גימיק", הוא טוען. "ברור שיש עכשיו איזשהו ספוט יותר גדול על הקהילה הלסבית וזה נובע מכמה דברים. קודם כול, הצגת הומואים בפריים טיים מיצתה את עצמה. אחרי ההומואים, באופן טבעי, עברו ללסביות. גילי שם טוב היא נהדרת, מושלמת. היא
האחריות על הדלקת האור הזה נופלת על המלהקים. טליה ענבר, שליהקה לתוכניות כמו "האח הגדול", "פרויקט מסלול", "אחד נגד 100" ועוד אומרת ש"אין דבר כזה לסבית שתיכנס לקאסט רק כי היא לסבית. מלהק או עורך טוב, גם בגופים הכי מיינסטרימיים ולחוצי רייטינג, יוותרו על ההזדמנות הזאת. את תיקחי את אותה לסבית כי היא מעניינת, כי היא בולטת, לא נחבאת אל הכלים. מישהי שתייצר לך תוכן בתוכנית".
מורן מרציאנו שליהק ל"הישרדות" ול"המירוץ למיליון" חושב שהאינפלציה של הומוסקסואלים לעומת לסביות היא תוצאה של סטטיסטיקה. "עד עכשיו פשוט לא הגיעו מספיק לסביות לאודישנים", הוא אומר. "באחת העונות של 'הישרדות' הייתה מועמדת לסבית שמאוד רצינו אבל בדקה ה-90 היא הבריזה כי היא לא רצתה לחשוף את עצמה. גילי הייתה לסבית מוצהרת לפני 'רוקדים'. פרידה היא דמות מעולה. זה לא נראה לי כמו מגמה. אני לא חושב שבמאי או עורך יושב ואומר 'צריך לסבית בתוכנית'. פשוט מחכים שתגיע דמות כמו פרידה".
מי שלא צריך לחכות לשום דמות לסבית הוא דרור נובלמן. נובלמן, תסריטאי של טלנובלות רבות כמו "האלופה", "מיכאלה" ו"חסמבה דור 3", כתב דמות כזאת ב-2004 ל"טלנובלה בע"מ": טליה (שרון מלכי-שמש), ביסקסואלית המאוהבת בדמות הנשית הראשית דנה בלום (יעל בר-זוהר). נובלמן אומר שהוא כתב את הדמות כדי "לעשות דווקא. יש לי הרבה חברות לסביות ונראה לי חשוב שיהיה ייצוג ללסביות בטלוויזיה. היו חששות של ההפקה אבל בסוף כולם נרגעו. זה לא שהגל הזה לא היה בטלוויזיה אבל ברגע שהוא בפריים טיים הוא יותר גדול. לדמות כמו פרידה, שהיא מאוד דומיננטית, יש אימפקט".
לדברי יסמין מקס ששון, יוצרת וחוקרת טלוויזיה שמתעסקת בייצוג הלסביות על המסך בישראל, ב-30 השנים האחרונות הקהל הישראלי לגמרי בשל ללסביות בטלוויזיה, בין היתר בזכות תוכניות ישנות כמו "ישנן בנות" ו"הכי גאים שיש" שההשפעה שלהן עדיין ניכרת. "הבעיה", אומרת מקס ששון, "היא שהזכיינים והמפיקים לא מבינים שהם יכולים להשאיר את הלסביות לאורך זמן. בטלנובלות, למשל, הדמות של החבר הכי טוב של הגיבור יכולה להיות הומו כי זו תוכנית בפריים טיים ואין אישיו של סקס. אם נביא לסבית לאותה תוכנית, והיא לא יכולה הרי לעשות סקס, זה ממיס את הדבר המגניב היחיד בלראות לסבית: הסטראוטיפ של שתי נשים מתנשקות על המסך. לסבית היא גם בדרך כלל פמיניסטית שיכולה לאיים על הסביבה. לכן בטלוויזיה הדמויות האלה נעלמו, הן לא הגיעו לפרק השני. עכשיו הצליחו למצוא פרצה כדי שזה יהיה יפה ומקובל. גילי שם טוב היא שדרנית ספורט מדהימה אבל יש לה גם שיער בלונדיני ארוך והיא מציגה אופי מאוד נעים. היא לא משחקת לשום סטראוטיפ. היא לא מאיימת על הסביבה".
מקס ששון טוענת שהסיבה שעד עכשיו ראינו פחות לסביות מהומואים על המסך קשורה גם לכיס. "זוג הומוסקסואלים שחיים יחד מכניסים שתי משכורת של גברים. כך שמדובר בקהל יעד טוב. חוץ מזה רוב הכותבים היו הומוסקסואלים בעצמם והם לא הכירו יותר מדי דמויות לסביות. לסביות יכולות להיות מאיימות או לא, זה תלוי איך מציגים אותן. נגיד שפרידה אומרת לג'קי אחרי שהוא מכין איזו ארוחה לנופר שזה ממש מרגש ואין הרבה גברים כמוהו. זה פן אחר שלה כי היא מקדמת גברים, משהו שהיא בדרך כלל לא עושה. בסופו של דבר, ההפקה בוחרת להראות אותה כאגרסיבית וככוחנית, יותר מאשר להראות לנו סצנות כאלה. לדעתי כל המגמה הזאת, שהיא בעצם סוג של באזז, תמצה את עצמה מהר מאוד ולא תמשיך הרבה זמן. אבל אני משוכנעת שהדברים האלה ייתנו את אותותיהם בהמשך. אם מישהו ירצה דמות לסבית יהיה לו למה להתייחס, כי כבר היו כאלה בעבר וזה ייצור את האפשרות לדמויות כאלה בעתיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם