"להוציא נשים ממעגל הבושה: זו המשימה של לינור": על הסרט של לינור אברג'יל

לינור אברג'יל פנתה לפני כשלוש שנים לססיליה פק כדי שתעשה סרט דוקומנטרי על סיפור האונס שלה, והבמאית האמריקאית התלהבה. "מאוד התרשמתי מלינור ומהמסר שביקשה להעביר. יש בסיפור הזה הכל: עולם הזוהר, אלימות ונחישות להצליח למרות הקשיים", היא אומרת. כעת מחפשים המפיקים משקיעים שיעזרו לממן את המשך הפרויקט

איילה אור-אל, לוס אנג'לס | 23/2/2011 16:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ססיליה פק שמעה לראשונה על לינור אברג'יל, מלכת היופי הישראלית ומיס עולם לשנת 1998, כשזו פנתה אליה ב-2008 בבקשה שתביים את סרטה. לפק לקחו מספר שניות על מנת להסכים. למרות שלא היה לה שום קשר לישראל וליהדות, היה חשוב לה להיתרם למען הנושא. זהו מסוג הדברים שאביה, השחקן המנוח גרגורי פק, לימד אותה כל חייו - לעזור לאלו שקולם לא נשמע.

"אבא שלי עשה סרטים בעלי מסרים חברתיים וזה כבוד גדול להיות בתו", אומרת פק. "הוא לימד אותי על החשיבות שבאמירה, בהבעת דעה, בעמידה על הזכויות ובעזרה לאלו שלא יכולים להשמיע קולם. אני מאמינה שהסרט הזה ישנה את הדרך שאנשים מסתכלים על אונס ויעזור לקורבנות לדווח לרשויות, לדבר על האונס ללא בושה ולזכות בצדק".

מה שפק לא ידעה הוא שהפרויקט יימשך כמה שנים ושמימונו לא יהיה עניין קל. כפי שיתברר בהמשך לה ולמפיקים מוטי רייף, ענבל לסנר ולטי גרובמן, משקיעים לא ששים להפנות את הונם לסרטים דוקומנטריים, בטח לא לכאלה העוסקים בנושא כמו אונס.

גרובמן, המפיקה ההוליוודית של הסרט, גילתה עד כמה קשה לגייס כספים לפרויקט כשפנתה למספר משקיעים כבדים שהכירה וקיבלה שוב ושוב תשובה שלילית. "פניתי להרבה אנשים עשירים בארצות הברית, במיוחד לנשים שחשבתי שהנושא ידבר אליהן. הם אמרו לי חד וחלק שהנושא מאוד חשוב אבל השקעה בסרט לא מתאימה לתוכנית העסקית שלהם. חשבתי לעצמי: 'לאיזה תוכנית עסקית הם מתכוונים? מדובר כאן באונס, לא בתוכנית עסקית'. אנחנו לא יוצרים את הסרט במטרה לעשות כסף, אלא משום שזה נושא חשוב שיש לחשוף אותו ולדבר עליו".
צילום: יהונתן שאול
מטרה חשובה. לינור אברג'יל צילום: יהונתן שאול
"יש לחשיפה מחיר"

פק, 52, נמצאת בימים אלו באיטליה, שם היא מתכוונת לצלם את אחת הסצינות המרגשות של הסרט, שבה נפגשת אברג'יל עם הבחורה הישראלית שעזרה לה להגיע למשטרה ולדווח על האונס. "לאחר שלינור נאנסה היא התקשרה לספר לאמה על מה שקרה ויצרה קשר עם בחורה ישראלית, אופירה בן עובד, תלמידה

למשפטים שלמדה באיטליה, שחיכתה לה בתחנת הרכבת. לינור אומרת שהיא הייתה המלאך שלה ברגעים הקשים. היא מתגוררת היום ברומניה עם בעלה, והיא ממש בכתה כששמעה שאנחנו מבקשים להפגיש אותה עם לינור. אופירה תחכה ללינור בתחנת הרכבת, בדיוק כמו אז, זאת תהיה סצינה מאוד מרגשת".

למה החלטת להתגייס למען הפרויקט הזה? היית יכולה להתרכז בפרויקטים אחרים, שלא היו לוקחים אותך רחוק מהבית.
"מאוד התרשמתי מלינור ומהמסר שביקשה להעביר. יש בסיפור הזה הכל: עולם הזוהר, אלימות ונחישות להצליח למרות הקשיים. לינור גם הייתה יכולה לבחור לא להגיד שום דבר. זה היה יכול להיות קל יותר לשתוק ולהמשיך עם החיים, אבל היא החליטה לדבר ולהיחשף, וחשבתי שהיא אמיצה מאוד. היא רצתה להעביר את המסר שאם היא-מלכת היופי של ישראל ומיס עולם-יכולה לעשות את זה, אז כל אחת יכולה. יש לחשיפה מחיר והיא הייתה אמיצה מספיק על מנת לשלם את המחיר הזה".

אני מניחה שלא היה לה קל לחזור ולשחזר את כל מה שעברה.
"בהחלט. הסיפור הזה גזל ממנה מחיר רגשי כבד. כשהיא בוכה ולא מצליחה לישון, היא תוהה לפעמים אם עשתה את הדבר הנכון. אבל בסופו של דבר, כפי שהיא אמרה לי, זו קריאה בשבילה לעורר נשים לדבר ולא לשתוק. היא רוצה להוציא נשים ממעגל הבושה והשתיקה, זו המשימה שלה בחיים".

לינור ראיינה קורבנות אונס נוספות עבור הסרט?
"כן. היא הרצתה בקמפוסים בארצות הברית על מה שעברה, וכתוצאה מכך נשים רבות פנו אליה וסיפרו את סיפורן. אלו נשים שחששו לדבר והסיפור שלה עזר להן להיפתח. היא גם ראיינה נשים מפורסמות שסיפרו על אונס שעברו. השחקנית ג'ואן קולינס, שלא דיברה עד היום על האונס שלה, סיפרה ללינור על מה שעברה, וכך גם עורכת הדין גלוריה אלרד. היא ראיינה גם את השחקנית פראן דרשר, שנאנסה באיומי סכין לאחר פריצה לביתה".

מהן הציפיות שלך מהסרט?
"ישנן נשים רבות שמפחדות לספר ולהיחשף בגלל סיבות שונות. הסרט הזה נועד לחזק אותן ולומר שאין להן במה להתבייש ושחשוב לדבר על זה".

יח''צ
ישנן נשים רבות שמפחדות לספר. ססיליה פק ולטי גרובמן יח''צ
אסור לשתוק

עשיית הסרט היא רק דרך אחת בה אברג'יל עוזרת לנפגעות אונס ונלחמת בתופעה. "לינור לומדת כעת משפטים, כי היא רוצה לעזור לנשים במצבה ולשמש להן קול", אומרת פק. "היא מנסה לשנות חוקים בישראל הקשורים לזכויות הנאנסת. למשל, בארצות הברית נשים שנאנסו יכולות לשבת בשימוע של ועדת השחרור המוקדם, ואילו בישראל לא. מי שאנס את לינור קיבל 16 שנה בכלא, שזוהי תקופת מאסר ארוכה לפשעים מהסוג הזה בישראל ובמדינות אחרות, אבל לא מספיק ארוכה".

אברג'יל גם השיקה אתר אינטרנט אליו הוזמנו נשים שנאנסו לספר את סיפורן. מאז הושק האתר הוא הוצף בעשרות עדויות של נשים ששמחו על ההזדמנות לשתף אחרים במה שעברו. "זהו מקום חם בו אפשר להתחבר ולספר על מנת להירפא ולהשתחרר", אמרה אברג' יל עם ההכרזה על עשיית הסרט. "הדרך היחידה בה נוכל לעזור זו לזו היא על ידי שינוי מהותי בחברה שלנו, על ידי כך שנספר את הסיפור שלנו. אנחנו לא יכולות להישאר בדממה אפילו רגע אחד נוסף".

גרובמן ופק מחפשות בימים אלו משקיעים שיסייעו להשלים את הפקת הסרט. "כל תרומה בסך 5,000 דולר ומעלה תקנה קרדיט גדול יותר והטבות נוספות, וכל תורם יזכה לראות את שמו בכותרות הסיום של הסרט", אומרת גרובמן ומדגישה כי כל התרומות הינן פטורות ממס ויאפשרו לתורמים לקבל החזרי מס.

אתר הסרט: www.linordocumentary.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/cinema/ -->