הישרדות, הסיפור האמיתי: על "קרקס"
מעבר לסיסמאות, הסדרה הדוקומנטרית "קרקס" מספרת סיפור מרגש על בחורים בני עשרים, שמהצד נראים אנשים נורמטיביים, אבל איכשהו הספיקו לנדוד מבית לבית, מתא מעצר למוסד גמילה, לפני שמצאו את עצמם תולים נדנדות באוויר ולראשונה בחייהם הופכים לחלק מקבוצה
קרקס, יס דוקו, ימי א'- ה'
טלוויזיה טובה. "קרקס" צילום מסך
כן, הרעיון נשמע קצת שחוק. ובכל זאת, מארו צ'רמאייף וג'פרי דופר, יוצרי "קרקס", מצליחים להפנט אותך, ולאו דווקא בצילומים של בחורות מעופפות שנזרקות מטרפז לטרפז, עשרים מטר מעל הבמה. בכלל, הקרקס הוא רק התירוץ, העטיפה. בעצם הסדרה מטפלת באנשים שעושים את ההצגה. החלומות, ההתמודדות היום-יומית, המציאות אליה נולדו ונגישות ההפקה שאוספת את הסיפורים, הופכים את המעקב אחרי "קרקס התפוח הגדול" לגרסה הטלוויזיונית הכי טובה, מרתקת ומרגשת בז'אנר ההישרדות.
כשהמרואיין השלישי לוקח אותנו לסיור בקרון בו הוא גר, במחנה הקרוואנים של הלהקה, ומסביר שעוד יותר ממקום עבודה, קריירה או דרך להעביר את החיים, הקרקס הוא קודם כל אוכל וביטחון שיהיה לך איפה לישון הלילה, אתה מתחיל להפנים את העוצמה של האוהל הענקי. החיבור בין האגדה שיושבת בראש על להקה מסתורית של טיפוסים מוזרים לדבר האמיתי. המפגש המדהים בין יועצת הלוואות משועממת מוול סטריט לבחור שגר ברחוב והתפרנס מקיבוץ נדבות וניגון על כפיות. כל אחד והסיבות שלו לעבור הסווה מקצועית ללוליינות.
היום הם חיים יחד, 150 עובדים. סינים, קזאחים, קולומביאנים ובלגים בבית אחד. מהליצן השמן והמבוגר, שמצא את עצמו לבד בעולם וחיפש פרנסה מזדמנת, ועד ילד בן 16 שגדל לעסק המשפחתי. דור תשיעי לאקרובטים, שחולם ללכת לקולג' וללמוד תקשורת, אבל יודע שאת ההורים האכזבה עלולה להרוג. בינתיים הוא מסתובב בעולם עם החבורה, ועושה דברים שהיו גורמים לאלופים אולימפיים בהתעמלות מכשירים להחוויר. את הכוראוגרפיה כתב האב הגאה. דואט לילד וכלב. חיית המחמד שכריסטיאן ביקש פעם כמתנה, ובאופן טבעי התחברה גם היא וקיבלה תפקיד בעולם היחיד שבני הבית מכירים.
מעבר לסיסמאות על משפחתיות הצוות, חשיבות החשמלאי ומקימי התפאורה, הסדרה גם מגיעה אליהם. מלווה בחורים בני עשרים, שמהצד נראים אנשים נורמטיביים, אבל איכשהו הספיקו לנדוד מבית לבית, מתא מעצר למוסד גמילה, ולהתחתן, לפני שמצאו את עצמם תולים נדנדות באוויר, ולראשונה בחייהם הופכים לחלק מקבוצה ומרגישים שייכים.
לא תמיד "קרקס" פותר את כל השאלות הטעונות. ייתכן שגם אחרי סיור בבית הספר המאולתר לא תשתכנעו שכיתה אחת עם 15 תלמידים בני חמש עד 16, שלומדים במשמרות עד שמגיע תורם לצאת לחזרה, זו הדרך האולטימטיבית לגדל ילדים. גם השיחות על הקשר המיוחד בין החיות למאלפים, והטענה שכלבים וסוסים שיתפו פעולה עם בני אדם לאורך כל ההיסטוריה לא בהכרח מסבירים איך שכנענו את בני הברית להיות כל כך חמודים וצייתנים, רגע לפני שהחלו לטפס על מגלשות ולקפוץ בין מכשולים. ועדיין, נאהב/ נבין יותר או פחות, הם חלק מהסיפור, ו"קרקס" מספר אותו נפלא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם