מספר חוזר: על "אני מספר 4"
כל מה שתראו ב"אני מספר 4" כבר סופר לפני כן בסדרות ובסרטים אחרים. אם ראיתם את "סמולוויל", אין לכם ממש מה לחפש בסרט הילדים הזה
"אני מספר 4", ארצות הברית, 2011
נעדר בושה. "אני מספר 4" יח''צ
ומעשה שהיה כך היה: אל הפלנטה המרוחקת לוריין פלשו יצורים זדוניים הקרויים "מוגאדורים", שהחריבו את כוכב הלכת השלו הזה. רק תשעה תינוקות הצליחו לחמוק מהגורל המר, והם, איזה כבוד, מסתתרים כעת דווקא על פני כוכב הלכת הצנוע שלנו. אלא שאת המוגאדורים לא עשו באצבע והם יודעים שאם לא יעלו על טיל את כל תשעת השורדים, בסופו של דבר אלה יאחדו כוחות ויחסלו את הפלישה המוגאדורית אל כוכב המוצא שלהם.
בעיירה קטנה באוהיו, ששמה, אוי כמה מפתיע, הוא פאראדייז, מסתתר לו אחד מהתשעה, שמכנה עצמו ג'ון סמית (אלכס פיטיפר) ועוטה על עצמו גוף של תלמיד תיכון המאוהב בנערה ושמה שרה. אותה שרה (דיאנה אגרון) הייתה עד לא מכבר צמודתו של הקוורטרבק השכונתי, שגאוותו פצועה ומדממת עקב נטישת הנערה.
בינתיים מצליחים המוגאדורים, מגובים על ידי דינוזאור מעופף וטורפני, לעלות על עקבות הנער, ומתפתחת לה מהומה גדולה השולפת את העיירה מנמנום העד שלה.
לבד מהעובדה שהצמד גוך ומילאר גונבים מעצמם, ניכר על פי סרט זה שהם נעדרי בושה באופן כללי וקטעים שלמים ב"אני מספר 4" נראים כמועתקים מ"דמדומים" פלוס "חסמבה" פלוס "אוואטר". אין ספק, תמהיל המתאים בהחלט לצופים בגילאי 12-6, שהם קהל המטרה הבדוק לסרט זה. גוך ומילאר כתבו לא רק את הסדרה "סמולוויל" ; הם אחראים גם על התסריטים לשלושת חלקי סאגת "ספיידרמן", ומכאן שכל הקורה על הבד ב"אני מספר 4" כבר נלעס ועוכל קודם לכן. זאת, גם מבלי לקחת בחשבון שבמאי הסרט הוא די.ג'יי. קרוזו ("לקחת חיים","דיסטרביה"), שבעברו הלא רחוק ביים אפיזודות שבועיות ב"סמולוויל".
כל החבילה הצפויה הזו נארזה פה במעטפת של סרט היי-סקול לא מתוחכם, שמן הדין היה לפרוס אותו לפרוסות בנות 25 דקות ולשבצן לשידורי אחר צהריים בערוץ הילדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם