ראשי » רייטינג » טלוויזיהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

עמוק באדמה: על "אדמה"

עלילת "אדמה", הדרמה החדשה של HOT, קבורה מתחת הררי סמלים ומטאפורות. הבעיה שמרוב התחכמויות לא רק שלא רואים סיפור, גם מקבלים טעם לוואי של חשיבות עצמית

סדרת הדרמה החדשה של HOT, "אדמה", שפרק הבכורה שלה שודר אמש (שלישי), מנסה ללכת בתלם הדק שבין הסמלים לבין הסיפור. לפי מה שניתן לקבוע אחרי צפיה בפרק הראשון השימוש בסמלים הם הסכנה הכי גדולה שיכולה להיות לה.

לאן שלא תצעד מותירה אחריה "אדמה", בבימוי רני בלייר ("שבתות וחגים" ו"פרשת השבוע") שובל גדול של מטאפורות והתכתבויות עם ז'אנר "המציאות הישראלית הכואבת".

ההתכתבות העצמית מתחילה בליהוק (שעוד נחזור אליו)  של מוחמד בכרי, המגלם את דמותו של משה אבקסיס שאיבד את אישתו תמר ובנם אברהם נפטר בגיל חמש בתאונת דרכים. בכרי, שחקן ערבי עם אמירות שנויות במחלוקת ויצירתו הבלתי נשכחת "ג'נין ג'נין", מגלם כאן דמות של אלמן יהודי. הוא חובש כיפה ובעל זקן ומבטאו מהדהד. בפרק הראשון מבקש משה ששמו של בנו המת יוזכר בטקס יום הזיכרון לחללי ישראל הנערך במושב שבו הוא ורעייתו מנהלים משק משפחתי כושל.

מעל הבלילה הזו מפוזרים להם שמות תנכיים לשלל הדמויות האחרות: משה (בכרי), שרה (אוולין הגואל) ויש גם אברהם, כמובן, ואיך אפשר בלי דוד (משה נוי). כדי להדק את עוגת הסימליות הזו בחר בלייר לעסוק באדמה, נחלת אבות המתחלקת בקרב של שלושה דורות. וכמובן שאי אפשר בלי שכול, התיישבות וערכים.

סיפור המעשה ב"אדמה" כבול חזק אל הקרקע. אזיקים של משמעות מונעים ממנו להמריא ולגרום לצופה לצאת למסע. ב"אדמה" מככבים טובי השחקנים שיש בתרבות הישראלית: ליאור אשכנזי, אוולין הגואל, יעל אבקסיס, מנשה נוי וכמובן עמוס לביא ז"ל שמשחק בסדרה ומופיע בתפקידו הטלוויזיוני האחרון. העובדה שהמשחק המצוין שלהם מתבזבזת על שלל של להטוטי אמירה היא החמצה.

לאחר הפתיחה הכל כך דוגמאטית משתחררת אט אט העלילה ומתחילה לעשות את דרכה צעד אחר צעד. פתאום, כשהשטח פנוי, היא חושפת סיפור די שגרתי: בן השב הביתה מחו"ל לאחר מות אימו, הקן המשפחתי המתמודד עם האבל הטרי, סוד עבר אפל השמור ונשמר

בסצנות שחור לבן ושחקנים הלבושים בשחור ובשפתיים קפוצות.

נחזור למוחמד בכרי כמשל. אי אפשר להתעלם מהבחירה של רני ללהק את בכרי לתפקיד הראשי, משה אבקסיס. הבחירה בו ומבטאו הכבד מייצרים רקע משמעותי מהלך לתפקיד זה. הרים של משמעות מזדקרים להם באחת הסצנות בפרק הראשון שבה קורא משה (בכרי) את תפילת הקדיש בעברית ולא בארמית. מדובר בסצנה חזקה, כמעט ציורית.

הבעיה היא שסדרה צריכה בראש ובראשונה לספר סיפור ואחר כך לייצר לו עננים של תרתי משמע. "אדמה" מבקשת להביא משמעות וליצור דרכה סיפור. ההיפוך הזה מוביל למוצר לא מהודק, שבוא נודה בזה - קצת סובל מחשיבות עצמית יתרה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...