יחסים בינלאומיים: ראיון עם האמן כריסטופר רובינס
קבוצת האמנים "צוות החשיבה גאנה", שמשתתפת בתערוכה "להחזיר מבט" במוזיאון בת ים לאמנות, מציבה במקומות שונים ברחבי הגלובוס תאי מחשבה בהם מצלמים אנשים פתרונות יצירתיים משלהם לבעיות חברתיות. "הרעיון מאחורי הפרויקט שלנו הוא להציג דיאלוג מובנה בין גבולות", אומר חבר הקבוצה, כריסטופר רובינס
הרעיון לתערוכה שתוצג במוזיאון בת ים לאמנות עד אמצע חודש מרץ ובה מתארחת גם קבוצת האמנים האמריקאית "פרפיום", הוא לאפשר לאמנים להציג עבודות שמדברות על שיח בין אנשים, פתרון בעיות חברתיות, אנושיות, כלכליות של אנשים ממעמדות, תרבויות וארצות שונות דרך שיחה, מילים ופעולה אמנותית.
"הפרויקט נולד מתוך החוויות האישיות שלנו כשעבדנו במיזמים בינלאומיים", מספר כריסטופר רובינס, אחד מהאמנים החברים ב"צוות החשיבה גאנה", "חיינו ועבדנו במערב אפריקה, באיי דרום הפסיפיק, בקובה, באל סלבדור ובמקסיקו, וחווינו את ההשפעות של החלטות ופתרונות דרך עין של אאוטסיידרים".
"זו הייתה חוויה שגרמה לנו ליצור את הפרויקט הזה ולהגיב על כל הנושא של יחסים בינלאומיים", הוא מוסיף, "זו הדרך להתמודד עם התסכול שלנו מול הצדקנות האמריקאית והנטייה לנתח בעיות של אנשים זרים ולהתערב, לפעמים אפילו בצורה בוטה, בענייניהם של אחרים. רצינו לשנות תפקידים ולבדוק את המניעים שמתחבאים מאחורי התנהגויות אנושיות כאלה".
בתערוכה, אותה אוצרת חן תמיר, מוקרנות עבודות הוידאו המציעות פתרונות לבעיות שונות על המסכים הגדולים בקומה השנייה של המוזיאון. לצד כל עבודה מוצגת עמדת תגובה בה יוכלו הצופים בעבודות לחוות דעה או לדבר על היצירה שזה עתה ראו. כל התגובות יסוכמו לתוך יצירה אמנותית עצמאית – זו היטה בה עובדת קבוצת גאנה.
"בהתעסקות בינלאומית, בעיות שונות נפתרות או מקבלות יחס דווקא מארגונים מחוץ לקהילה, המצב הזה מוביל לעיתים לתופעה בה אותם אנשים מכתיבים את היחס לבעיות מסוימות, ובזמן שאכן היה מאמץ רב לטפל בבעיות, זה די ברור שאנשים עם כסף מוליכים את קו המחשבה לאן ומי צריך עזרה – עניין הגיוני מצד אחד ומצד שני יכול להסתיים בהתעלמות מהעובדה שאנשים יכולים להחליט בעצמם מה הבעיות החשובות שלהם", מסביר רובינס ומנתח את דרך העבודה של הקבוצה.
"אנחנו אוספים בעיות מקהילות שונות דרך ראיונות וידאו שמתבצעים ברחוב, או דרך גלויות אנונימיות.
כרגע יש לנו צוותי מחשבה בגאנה, קובה, אל סלבדור, מקסיקו וסרביה, כמו גם קבוצה של נשים שמתועדת במערכת בתי הסוהר האמריקאית. יש לנו תאי מחשבה באפגניסטן וקוסובו שמוקמים ברגעים אלה, כך שההשראה שלנו מגיעה מכל העולם, בתקווה שתהיה לאנשים האלה ראייה תרבותית שונה מזו של ארצות הברית על בעיותיהם".
תן לי דוגמה לפתרון יצירתי שהקהל העניק לבעיה חברתית כלשהי.
"בסיבוב הראשון שלנו, כללנו בין הבעיות שהצגנו את בעיות ההומלסים ובעיית השמנת היתר. בתא המחשבה שלנו חשבו שיוכלו 'להרוג שתי ציפורים במכה אחרת' והציעו שההומלסים ילבשו חליפות שומן ויציגו קטעים תיאטרליים ברחוב שיציגו את השלכות ההשמנה".
"בעיה נוספת שעלתה באחד המקומות הייתה לגבי כלב שנובח כל הזמן. ההצעה של אנשי גאנה הייתה לשנות את השם של הכלב ל'אהבה', העניין המוזר בכל זה היה שזה לגמרי עבד. בעלת הכלב החלה לקרוא לו 'אהבה' במקום "דיוק", וסיפרה שהיא החלה לאהוב את הכלב יותר, לבלות איתו יותר זמן ולבסוף הכלב נרגע".
"כשפרבר עשיר של ניו יורק התלונן כי אין מספיק גיוון בקהילה", מוסיף רובינס, "האנשים בצוותי המחשבה שלנו באל סלבדור, הציעו לשכור מהגרים מארצות שונות שישמשו בתפקידים חברתיים באותה שכונה יוקרתית. חשנו מאד משונה, אבל זו הייתה חוויה מדהימה".
איזה פרויקט הייתם יוזמים אם הייתם יוצרים פה בישראל?
"חלק נכבד מהיצירה שלנו היא העובדה שאנחנו משאירים לאנשים במקום, למשל אלו שגרים בישראל, להחליט מהן הבעיות שיוצגו – אנחנו יותר המוליכים. אם היינו עובדים בישראל היינו מציעים שצוותי המחשבה שיציגו את הבעיות הישראליות יוצבו בגדה המערבית, בסוריה, באיראן ובלבנון. הרעיון מאחורי הפרויקט שלנו הוא להציג דיאלוג מובנה בין גבולות – גבולות חברתיים, גבולות הקשורים למעמדות, גבולות לאומיים, גזעיים ודתיים".
"להחזיר מבט", מוזיאון בת ים לאמנות, עד ה-12 במרץ. שעות פתיחה: ב, ד, ו, ש 10:00-14:00 ג, ה 16:00-20:00.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם