איכר וטפל: על "בין איכרים"
"בין איכרים" התיעודי מספר על הצלת יהודים בשואה, אך בוחר להתמקד דווקא בקורבנות הגרמנים
''בין איכרים'', גרמניה 2009


פסיון ייסורים נוצרי. "בין איכרים" יח''צ
לודי בוקן הוא בשר מבשרנו. הולנדי, בן לניצולי שואה, שולט בעברית, שלמד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ושהה בישראל מספר רב של שנים, הן ככתב זר והן כשותף בחברת הפקות, שמרכזה בישראל. בוקן הוא גם במאי ומפיק בינלאומי של סרטים עלילתיים ותיעודיים, שהאחרון בהם, "בין איכרים", מוצג כעת בהקרנות מסחריות בארץ.
ולא באה כל ההקדמה הארוכה הזו אלא לשתף את הקוראים בדילמה הבסיסית שמעלה עצם הפקתו של סרט מתוצרת גרמנית כמו "בין איכרים", המהלל ומקלס את קורבנם של בני כפר גרמנים, חסידי אומות העולם, שסיכנו חייהם בעידן הנאצי, כדי להציל חיים של בני משפחה יהודית, שאותה הכירו קודם לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
מדובר במשפחת אשוף מווסטפליה, שעשו מעשה המתבקש מכל בן אנוש והסתירו באסם וברפת שלהם את בני משפחת שפיגל. בשנת 65' פרסמה מאריגה שפיגל, אם המשפחה שניצלה, את זיכרונותיה, שבהם גוללה את תעצומות הנפש של האשופים. ספר זה שימש בסיס לסרטו העכשווי של בוקן.
כמו במקרה הנודע של אוסקר שינדלר, שהציל מאות יהודים והפך לגיבור תרבות, חיוני הוא לספר ברבים את המקרה של האשופים והשפיגלים, ולסייע בכך בהפצת הבשורה על אודות האחווה האנושית. אך המייחד את עלילת "בין איכרים", והופך אותה לבעייתית כל כך, הינן דווקא העובדות ההיסטוריות היבשות, המוצגות בסרט; יש בו מתים לא מעטים, אך כולם גרמנים! היהודים, שערה משערות ראשם אינה נפגעת. זאת, כמובן למרות האימה שבעצם ההסתתרות המתמשכת (במשך שלוש שנים) מפני ציידי הגסטפו. כשמבודדים את הסיפור הזה מכל הקשר היסטורי, ממקבל פה סוג של פסיון ייסורים נוצרי, שעבר על הגרמנים דווקא.
משום מה התרחב בשנים האחרונות נתח הסרטים העוסקים בגבורתם של הגרמנים, ובקורבן שהקריבו בעידן הנאצי. אין זה מפליא, למשל, שסיפורם של האחים סופי והנס שול, צמד הסטודנטים שעמדו מאחורי "הוורד הלבן", הארגון שהפיץ כרוזים נגד היטלר, שב וממוחזר בסרטי קולנוע וטלוויזיה מתוצרת גרמנית. שהרי עצם הבלטת פועלם של המתנגדים הבודדים לנאציזם מחולל מצג שווא, המשרה אווירה נעימה יותר בשיח הציבורי על אודות ההיסטוריה הגרמנית המכוערת. לגופו של סרט, "בין איכרים" איננו עבודה קולנועית מתוחכמת במיוחד. הוא ישיר, מדוקלם בחלקו, ומכיל אמיתות שבלוניות שהדרמה הפילמאית היא מהן והלאה. הסרט צולם בידי הישראלי דני שניאור, שעשה עבודה מרשימה ברגישותה.