הרומן האחרון: על "בין המערכות" של וירג'יניה וולף
ספרה של וירג'יניה וולף, "בין המערכות", יוצא לאור לראשונה בעברית. "בפרספקטיבה היסטורית היא הייתה אישה נושאת דגל", אומרת המו"ל רחל פן
"בין המערכות" עטיפת הספר
בשנת 1941 שלחה וירג'יניה וולף יד בנפשה. באותה שנה יצא לאור ספרה "בין המערכות". שבעה עשורים לאחר מכן רואה אור תרגום ראשון לעברית של ספרה האחרון (פן הוצאה לאור וידיעות ספרים). עד כה פורסמו במסגרת הסדרה שישה ספרים: "חדר משלך", " אורלנדו", " גברת דאלוויי", " אל המגדלור", "הגלים" ו"פלאש".
"בין המערכות", בתרגומה של שרון פרמינגר, מתאר מסכת המועלית בכפר קטן באנגליה במסגרת פסטיבל שנערך במקום ובהשתתפות תושבי המקום. העלילה מתרחשת על סף מלחמת העולם השנייה, שכבר מהדהדת בדרך מטאפורית בתוך הרומן."' בין המערכות' מעט שונה מהספרים האחרים", אומרת המו"ל רחל פן. "היא שוב חוזרת אל הסגנון של זרם התודעה, עוברת מדמות לדמות ומשתמשת בטכניקה שהיא פיתחה".
מעבר לשם, עד כמה וירג'יניה וולף רלוונטית?
"מבחינה פמיניסטית, היא כבר פאסה. אבל אם שמים אותה על רקע התקופה שלה, אין ספק שבפרספקטיבה היסטורית היא הייתה נושאת דגל בזמנה, אם לא בחיי היומיום, אז בהגות שלה. לא היו לה ילדים כי היא לא יכלה ללדת וחיה בצלו של בעלה. מה שחשוב אצל וירג'יניה וולף זה שהיא פיתחה את הכתיבה המודרנית הנשית יותר. וולף בעיניי היא התגלמות הכתיבה הנשית המודרנית. גם כשהיא מביעה רעיונות חברתיים או פוליטיים, היא עושה זאת בדרך מינורית, בכתיבה מעודנת, מתוחכמת ומאוד אמנותית. פעם חשבו שהיא סופרת קשה לקריאה. בפרספקטיבה של היום, אני חושבת שהיא לא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם